הבדלים בין גרסאות בדף "תומכי תמימים ליובאוויטש"
מ (החלפת טקסט – " נ"ע" ב־" ") |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
ישיבת '''תומכי תמימים ליבואוויטש''' נוסדה ב[[יום ראשון]] ט"ו לחודש [[אלול]] [[תרנ"ז]], בעיר [[ליובאוויטש]], עיר בירת [[חסידות חב"ד]] ואם ישיבות [[תומכי תמימים]] על כל מחלוקתיהם וסניפיהם. | ישיבת '''תומכי תמימים ליבואוויטש''' נוסדה ב[[יום ראשון]] ט"ו לחודש [[אלול]] [[תרנ"ז]], בעיר [[ליובאוויטש]], עיר בירת [[חסידות חב"ד]] ואם ישיבות [[תומכי תמימים]] על כל מחלוקתיהם וסניפיהם. | ||
| − | נשיא הישיבה ומייסדה הוא כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] | + | נשיא הישיבה ומייסדה הוא כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] , ומנהלה בפועל, החל עם תחילת ההתייסדות בליובאוויטש הוא בנו הוד כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] . |
סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, הרי הם נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד. כל תלמיד ("[[תמים]]") שזכה ללמוד בה חקוק עד היום בזכרון מיוחד כמי שזכה לדבר נדיר במינו. בהוראת הרבי לרב [[רפאל נחמן כהן|פול'ע כהן]], שמות התמימים שלמדו בישיבה זו נאספו (בחלקם) ויצאו לאור בספר "[[ליובאוויטש וחייליה]]" יחד עם סקירה על הישיבה בליובוויטש וסדרי הלימודים שהתקיימו בה. עבודה מפורטת וכולת יותר נערכה בשנת [[תשנ"א]] עם הוצאתו לאור של חלק א' ב[[ספר התמימים]]. | סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, הרי הם נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד. כל תלמיד ("[[תמים]]") שזכה ללמוד בה חקוק עד היום בזכרון מיוחד כמי שזכה לדבר נדיר במינו. בהוראת הרבי לרב [[רפאל נחמן כהן|פול'ע כהן]], שמות התמימים שלמדו בישיבה זו נאספו (בחלקם) ויצאו לאור בספר "[[ליובאוויטש וחייליה]]" יחד עם סקירה על הישיבה בליובוויטש וסדרי הלימודים שהתקיימו בה. עבודה מפורטת וכולת יותר נערכה בשנת [[תשנ"א]] עם הוצאתו לאור של חלק א' ב[[ספר התמימים]]. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==מעבר הישיבה מליובאוויטש== | ==מעבר הישיבה מליובאוויטש== | ||
| − | בשנת תרע"ח נאלצה הישיבה לעבור מליובאוויטש לאחר שמלחמת אשכנז ורוסיא התקרבה לעיר, ואז הועברו "תלמידי החדרים" ו"תלמידי השיעור" לעיר [[קרמנצ'וג]], כשחלקם מתעכבים בדרך בערים [[חרקוב]] ו[[אריאול]], ואילו קבוצה נוספת נשלחה ל[[חרסון]]. גם "תלמידי האולם (ה"[[זאל]]")" עזבו את העיר קודם חג הפסח אותה שנה, אלא שכאשר נודע לקבוצה אחת מהם שמנתה כשלושים תלמידים והגיעה כבר לעיר [[סמולנסק]], על רצונו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב | + | בשנת תרע"ח נאלצה הישיבה לעבור מליובאוויטש לאחר שמלחמת אשכנז ורוסיא התקרבה לעיר, ואז הועברו "תלמידי החדרים" ו"תלמידי השיעור" לעיר [[קרמנצ'וג]], כשחלקם מתעכבים בדרך בערים [[חרקוב]] ו[[אריאול]], ואילו קבוצה נוספת נשלחה ל[[חרסון]]. גם "תלמידי האולם (ה"[[זאל]]")" עזבו את העיר קודם חג הפסח אותה שנה, אלא שכאשר נודע לקבוצה אחת מהם שמנתה כשלושים תלמידים והגיעה כבר לעיר [[סמולנסק]], על רצונו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב שישארו בליובאוויטש, חזרו לעיר, ונשארו שם עד תחילת חודש אלול. |
==צוות הישיבה== | ==צוות הישיבה== | ||
גרסה מ־20:09, 17 במרץ 2014
ישיבת תומכי תמימים ליבואוויטש נוסדה ביום ראשון ט"ו לחודש אלול תרנ"ז, בעיר ליובאוויטש, עיר בירת חסידות חב"ד ואם ישיבות תומכי תמימים על כל מחלוקתיהם וסניפיהם.
נשיא הישיבה ומייסדה הוא כ"ק אדמו"ר הרש"ב , ומנהלה בפועל, החל עם תחילת ההתייסדות בליובאוויטש הוא בנו הוד כ"ק אדמו"ר הריי"צ .
סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, הרי הם נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד. כל תלמיד ("תמים") שזכה ללמוד בה חקוק עד היום בזכרון מיוחד כמי שזכה לדבר נדיר במינו. בהוראת הרבי לרב פול'ע כהן, שמות התמימים שלמדו בישיבה זו נאספו (בחלקם) ויצאו לאור בספר "ליובאוויטש וחייליה" יחד עם סקירה על הישיבה בליובוויטש וסדרי הלימודים שהתקיימו בה. עבודה מפורטת וכולת יותר נערכה בשנת תשנ"א עם הוצאתו לאור של חלק א' בספר התמימים.
בתחילה התקבלו לישיבה רק תלמידים שידעו כבר ללמוד בעצמם, ורק בשנת תרס"ד החלו לקבל גם תלמידים הצריכים למלמדים. באופן כללי נחלקו תלמידי הישיבה לשלשה סוגים, והם: "תלמידי החדרים", "תלמידי השיעור", ו"תלמידי האולם".
תוכן עניינים
מעבר הישיבה מליובאוויטש
בשנת תרע"ח נאלצה הישיבה לעבור מליובאוויטש לאחר שמלחמת אשכנז ורוסיא התקרבה לעיר, ואז הועברו "תלמידי החדרים" ו"תלמידי השיעור" לעיר קרמנצ'וג, כשחלקם מתעכבים בדרך בערים חרקוב ואריאול, ואילו קבוצה נוספת נשלחה לחרסון. גם "תלמידי האולם (ה"זאל")" עזבו את העיר קודם חג הפסח אותה שנה, אלא שכאשר נודע לקבוצה אחת מהם שמנתה כשלושים תלמידים והגיעה כבר לעיר סמולנסק, על רצונו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב שישארו בליובאוויטש, חזרו לעיר, ונשארו שם עד תחילת חודש אלול.
צוות הישיבה
המשפיעים
- הרב חנוך הענדל קוגל.
- הרב שמואל בצלאל שפטיל ("הרשב"ץ").
- הרב מיכאל בלינר.
- הרב משה רוזנבלט.
- הרב שמואל גרונם אסתרמן.
- הרב אברהם דוד פוזנר.
המשגיחים
- הרב זאב וואלף לויטין.
- הרב יחזקאל הימלשטיין.
- הרב לייב צייטעס (בודנעוויץ).
- הרב שלמה ריסין.
- הרב יוסף פרידמן.
- הרב משולם ידידיה קוראטין ("ר' שילם").
- הרב יעקב ברוך קרסיק.
- הרב אלחנן דוב מרוזוב.
הר"מים, מגידי-שיעורים ומלמדים
- הרב שמואל בער ניסנביטש (המכונה שמואל בער בריסובר).
- הרב יחיאל קומיסאר.
- הרב יהושע ארש.
- הרב יהודה לייב אהרונוב.
- הרב צבי גוטליב.
- הרב מאיר זייציק.
- הרב מנחם מענדל דוברבסקי.
- הרב מנחם מענדל דיסקין.
- הרב ליד באבין.
- הרב מאיר לאבאק.
- הרב יוסף קוידנווער.
- הרב יוסף דוד מפאהאר.
- הרב משה בנימין.
לקריאה נוספת
- ליובאוויטש וחייליה - מאת הרב רפאל נחמן כהן.
- עבד אברהם אנכי במבוא לספר, זכרונות הרב אליעזר קרסיק
קישורים חיצוניים
- זכרונות מהעיירה - ליובאוויטש - זכרונותיו של מרדכי לזר, הביא לדפוס שניאור זלמן ברגר, בתוך בית משיח.
