אברהם אליהו פלוטקין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "’" ב־"'") |
מ (החלפת טקסט – "“" ב־""") |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בשנת [[תרס"ז]] שם ר' אברהם אליהו את פעמיו לעלות ל[[ליובאוויטש]]. שם קיוה להתקבל כתלמיד מן המנין בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | בשנת [[תרס"ז]] שם ר' אברהם אליהו את פעמיו לעלות ל[[ליובאוויטש]]. שם קיוה להתקבל כתלמיד מן המנין בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | ||
כשהגיע ר' אברהם אליהו לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש"ס ופוסקים. וכפי שמספרים, היה כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנוי. וכפי שידידיו מגדירים זאת: | כשהגיע ר' אברהם אליהו לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש"ס ופוסקים. וכפי שמספרים, היה כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנוי. וכפי שידידיו מגדירים זאת: "ער איז שוין געווען א מהות" [=כבר אז הוא היה ‘אישיות']. | ||
ר' אברהם אליהו עם כוחותיו העילאיים פרץ לאור החסידות. הוא עבד קשה, הזיע ונתן ל[[ישות]] שלו להישבר. עד ש[[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו. | ר' אברהם אליהו עם כוחותיו העילאיים פרץ לאור החסידות. הוא עבד קשה, הזיע ונתן ל[[ישות]] שלו להישבר. עד ש[[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו. | ||
גרסה מ־16:02, 13 במרץ 2014
ר' אברהם אליהו פלאטקין נולד ביום הכיפורים תרמ"ט, לאביו הר"ר שמואל ליטמאן שהיה נצר למשפחת רבנים ולאמו מרת חיה ראשא. אדמו"ר הרש"ב העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.
ר' אברהם היה שילוב של תכונות נפש חסידיות, אשר השאירו חותם עמוק ובל ישכח עם כל מי שנפגש, היה בו עומק פנימי, נשמתי, לב רחום, מיזוג של מוח ולב שהתבטא בעיקר בעת התוועדות חסידית. אז היה ליבו סוער דרך הראש. אפילו בתוכן הדיבורים היה ניכר האיחוד הנפלא של נגלה וחסידות. משניות שלמות, קטעי גמרא היה מפרש על פי חסידות - וזה היה נשמע כל-כך טוב, כל-כך אמיתי וכל-כך מושלם. אז היה כדאי להביט בפניו: הוא ממש האיר. כי אז בלטה שלימותו הפנימית - לבביות מוחית, והבנה לבבית.
ר' אברהם אליהו נפטר בח' מרחשון תש"ט ומ"כ בעיה"ק צפת.
שהותו בתומכי תמימים
בילדותו גדל והתחנך במקום מגוריו רוגטשוב ולאחר מכן למד גם בעיירה בברויסק.
בשנת תרס"ז שם ר' אברהם אליהו את פעמיו לעלות לליובאוויטש. שם קיוה להתקבל כתלמיד מן המנין בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
כשהגיע ר' אברהם אליהו לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש"ס ופוסקים. וכפי שמספרים, היה כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנוי. וכפי שידידיו מגדירים זאת: "ער איז שוין געווען א מהות" [=כבר אז הוא היה ‘אישיות'].
ר' אברהם אליהו עם כוחותיו העילאיים פרץ לאור החסידות. הוא עבד קשה, הזיע ונתן לישות שלו להישבר. עד שאדמו"ר הרש"ב נ"ע העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.
קירוב מיוחד מרבותינו נשיאינו
פעם בשמחת תורה, לאחר החזרה על המאמר דא"ח ששמעו מפי אדמו"ר הרש"ב, הזמינו אדמו"ר הריי"צ לביתו לעשות אצלו קידוש. באותה הזדמנות השקהו הרבי הריי"צ ביי"ש ולאחר כמות הגונה שאל את ר' אברהם אליהו הצעיר, מהי המעלה של ישיבת תומכי תמימים. ר' אברהם אליהו השיב לרבי הריי"צ את אשר השיב.
לאחר מכן הלך הרבי הריי"צ להקפות אצל אביו הרבי הרש"ב. כיון שבאותה עת לא יכל כל אחד להיכנס, לכן שאל אותו ר' אברהם אליהו: ומה יהיה איתי? ענה לו הרבי הריי"צ: האלט זיך אן אין מיין גארטל. ר' אברהם אליהו אחז בגארטל של הרבי הריי"צ ונכנס עמו להקפות. כשראה אותם הרבי הרש"ב חייך לעברם. ר' אברהם אלי' שאל היכן יהיה מקומו, והרבי הראה לו על פינה מתחת לאחד השולחנות, והורה לו לומר לחיים.
באותה תקופה שימש גם כרב, לא רשמי, בבית הרב. מכיון שהיה לו ידע רחב בהלכה ויראתו קדמה לחכמתו, הרי שלמרות גילו הצעיר, שלחו בכל פעם שנתעוררה שאלה לשאול את ר' אברהם אלי'.
יש המספרים כי תקופה מסויימת למד בחברותא עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ בעצמו!
נישואיו
שמע הבחור המהולל הגיע למרחקים, ונגיד מפורסם מריגא, רבי יעקב צבי יעקבסון, שהיה סוחר יערות ידוע, בחר בו כחתן לבתו חיה צירלא. כשעמד הנגיד על טיבו של החתן הצעיר, חיבבו מאד והבטיח לו שידאג לכל מחסורו כדי שיוכל להמשיך לעסוק בתורה ועבודה.
רבנות
אושוועט
זמן לא רב לאחר נישואיו, בשנת תרע"ד, נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לכהן כרב בעיירה אושוועט.
בעיירה זו נשא בכתר הרבנות לערך עשר שנים ושם התגלתה שיעור קומתו הנעלית. פיקחותו הרבה וליבו הרחב עמדו לו לשאת בנטל הכבד לנהל עדתו במישרין ורבים נהנים ממנו עצה ותושיה.
הצעת משרה בווררשא
בקיץ תרפ"ג עלתה הסברא להביא את ר' אברהם אליהו לכהן כראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים וורשא, שעשתה באותה עת את צעדיה הראשונים. הרבי הריי"צ עצמו הציע במכתב להרה"ח ר' אלטער שימחוביץ את ר' אברהם אליהו תוך כדי שמוסיף ומדגיש שכאשר "יהי' לו בקשה מביהמ"ד לבוא בתור רב וגם רשיון, אז אין מניעה בדבר שיסע אליהם להתעסק בענין זה".
ויטעבסק
לאחר כעשור שנים בהן כיהן כרב בעיירה אושוועט עבר לכהן כרב בעיירה ויטבסק. שם כיהן כרב תקופה קצרה, כשנה לערך, ותיכף עבר לכהן כרב בעיירה רסטרשקאוו.
רסטרשקאוו
על מעברו לרסטרשקאוו אנו מוצאים התייחסות באיגרת של הרבי הריי"צ, בו מתעניין לדעת מה נעשה בדבר:
הרב מו"ה אברהם אלי' שי'
זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו ע"ד הרבנות באסטאשקאוו, וכן עניתי להם, ועדיין לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כן. והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שונים) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו ית' בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובה.
תיכף בהגיעו לרסטרשקאוו החל ר' אברהם אלי' לנהל את עדתו ברמה.
הצעת משרה בשיקאגו
כעבור שנה התפנתה משרת רבנות בשיקאגו, עקב פטירת רבם הרב מרדכי זעווין. שמו של ר' אברהם אלי' עלה כאחד המועמדים היותר רציניים.
גם הרבי הריי"צ ביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. על שני אישיים כתב הרבי הריי"צ "הייתי מציע בהאחד מהשנים" ומוסיף לתארם באופן מיוחד במינו: "אשר שניהם הוא מכירם היטיב, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגה" - האחד הוא ר' אברהם אלי'.
מעמד הפרידה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ
למחרת שמחת תורה בשנת תרפ"ח, התקבצו ובאו לבית הנתיבות בלנינגרד קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אלי'. ר' אברהם אלי' הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות.
המעבר ללנינגרד
בפועל כיהן ר' אברהם אלי' כרב ברסטרשקאוו, עד שנת תרפ"ח. לאחר מכן נאלץ יחד עם יהודים רבים לעזוב את העיירה ולמצוא מקום קל יותר לפי ערך ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות וגם לפרנסה.
ר' אברהם אלי' עבר להתגורר באחד מפרוורי העיר לנינגרד, שם היה עד שפרצה מלחמת העולם השניה. כלפי חוץ עסק במלאכות שונות לפרנסתו, אך בעצם גם בשנים קשות אלה כיהן כרב, לא רשמי, ופעל במסירות נפש לחיזוק חיי היהדות.
בהרי אוראל
בשנות מלחמת העולם השניה, כשכולם ברחו מאימת השילטון הנאצי, נאלץ אף ר' אברהם אלי' לנדוד עם בני משפחתו להרי אוראל (שבירכתי סיביר). הוא הגיע לעיירה באשקיריא ושם שהה את רוב הזמן של שנות המלחמה - כשנתיים לערך.
בסמרקנד
בשנת תש"ג הגיע הרב ר' אברהם אליהו פלאטקין עם משפחתו לסמרקנד. בנוסף לכהונתו כרב של קהילת אנ"ש, קיבל על עצמו את תפקיד ראש הישיבה בישיבה שנפתחה במקום, והעמיד תלמידים רבים על רגליהם בעולמה של תורה.
למרות הצלחתו הרוחנית הכבירה שהיתה לשם ולתפארת, הרי שבחייו האישיים סבל רבות.
מלבד שניים שנותרו בחיים, הרי שכל ילדיו, ששה שבעה לערך, נפטרו בחייו. חלקם לא החזיקו מעמד ונפטרו כעבור זמן לא ארוך בגיל קטן. שניים מהם נפטרו בגיל הבגרות (בהיותם כבני שלש עשרה, ארבע עשרה): הבן יעקב צבי נפטר בהיותם בבאשקיריא שבהרי אוראל, כתוצאה ממחלה, ושם נקבר ע"י הוריו. הבת ראשא נפטרה בהיותם כבר בסמרקנד.
(השניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר' יהושע פינסון ובנו ר' שמואל יוסף ליפמאן פלטקין המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה ברדיטשוב שבאוקריינה].
היציאה מרוסיא
במעבר פאקינג
ר' אברהם אלי' יצא עם בני משפחתו ב'יציאת רוסיה תש"ו', והגיע למחנות המעבר בפאקינג שבגרמניה.
גם כאן עמד ר' אברהם אליהו בראש הקהילה, נשא בעול הרבנות, שימש כיו"ר אגודת חסידי חב"ד ואף היה ממנהלי הישיבה.
חניית פאריז
מפאקינג המשיך ר' אברהם אלי' עם קבוצה גדולה של אנ"ש לצרפת. שם החל לנהל ברמה את עניני הכלל.
כשהוקמה ישיבת תומכי תמימים בצרפת שלח הרבי הריי"צ מכתב מיוחד, בו מודיע שהוא ממנה כיושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה את ר' אברהם אלי'.
פטירתו
כעבור זמן לא רב מאז הגיע אל "המנוחה והנחלה" בצרפת, חלה במחלה קשה, ונפטר בח' בחשוון תש"ט ונטמן בבית העלמין בצפת. בחורף תשע"ג יצאו לאור מחידושי תורתו ע"י בנו בהוצאת קה"ת בשני ספרי "פניני אברהם אליהו".