יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם): הבדלים בין גרסאות בדף
חיים מבני ברק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת [[תשמ"ה]] הי' בין מארגני [[סיום הרמב"ם]] ב[[ירושלים]]. | בשנת [[תשמ"ה]] הי' בין מארגני [[סיום הרמב"ם]] ב[[ירושלים]]. | ||
בחודש [[אלול]] [[תשמ"ז]], בעת שיצא ר' ארי' ל[[תפילת שחרית]] פגע בו אוטובוס, במשך כ-3 שבועות | בחודש [[אלול]] [[תשמ"ז]], בעת שיצא ר' ארי' ל[[תפילת שחרית]] פגע בו אוטובוס, במשך כ-3 שבועות שכב ר' ארי' ב[[בית רפואה]] כשהוא בסכנת חיים. הרבי התעניין מאוד במצבו ובמהלך [[כוס של ברכה]] כאשר עבר לפניו העסקן ר' [אלימלך ניימן]] התעניין: "מה שלום האחיין [של הלב שמחה]?", ודיבר על סוג הפגיעה ב[[מוח]] ודרכי ה[[רפואה]]. בערב [[סוכות]] שלח הרבי את ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] ר' [[לייבל גרונר]] לבדוק מה שלום ר' ארי'{{הערת שוליים|מפי הרב גרונר}}. | ||
בליל יום טוב ראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ח]] נפטר בהיותו בן 27 שנים בלבד. כשסיפרו לרבי את הבשורה ניכר על פני קדשו צער גדול{{הערת שוליים|מפי הרב גרונר}}, כמו כן, שלח הרבי לאביו מכתב תנחומים. | בליל יום טוב ראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ח]] נפטר בהיותו בן 27 שנים בלבד. כשסיפרו לרבי את הבשורה ניכר על פני קדשו צער גדול{{הערת שוליים|מפי הרב גרונר}}, כמו כן, שלח הרבי לאביו מכתב תנחומים. | ||
גרסה מ־22:28, 12 במרץ 2014
הרב יהודא אריה אלתר ע"ה הוא בנו הרביעי של האדמו"ר פנחס מנחם אלתר מגור.
הרב אלתר נולד ביום ט' שבט תשכ"א לכ"ק רבי פנחס מנחם אלתר מגור (ה'פני מנחם'), ונקרא על-שם ה'שפת אמת' זי"ע, "יהודה אריה". לאחר הברית נודע כי לשפת אמת קראו גם לייב אלא ששם זה השתקע, והשם שונה ל'יהודה אריה לייב'.
כבר בצעירותו נודע כלמדן עצום. בהתכתבויות של אביו עם הרבי, מתעניין הרבי בשלומו. באותו זמן היה ר' יהודה אריה מקורב מאד להסטייפלר.
בחודש סיוון תשל"ט נלקח לחתן על ידי ר' מנשה קליין מאונגר והחתונה התקיימה בארצות הברית בחודש אלול תשל"ט בהשתתפותו של רבי שמחה בונם אלתר[1]. בהמשך הם גם ערכו שבע ברכות בארץ ישראל בו השתתף גם הסטייפלר.
בשבע ברכות, לפני שחזרו לארץ, בי"ג אלול, נכנסו המחתונים עם החתן ליחידות אצל הרבי. ביחידות זו היו ביטויים מפליאים אודות החתן, שחלקם לא באו בדפוס[2]. כבר בפתח השיחה ציווה הרבי שיביאו כסא לר' יהודה אריה, משום "כבוד מלכות" והתעניין בפרטי החתונה והשבע ברכות ובהמשך התעניין אודותיו מספר פעמים.
בהגיעו לירושלים נקרא ר' ארי' לשמש כרב ומורה צדק בשכונת 'רובינשטיין' בירושלים, בד בבד עמד בראש כולל גור בירושלים.
בימים הסוערים בין חב"ד וגור לבין חלק מהציבור הליטאי הי' ר' ארי' המקשר בין חסידי חב"ד והועד למען שלימות העם, לבין בית אביו ודודו ה'לב שמחה'.
בשנת תשמ"ה הי' בין מארגני סיום הרמב"ם בירושלים.
בחודש אלול תשמ"ז, בעת שיצא ר' ארי' לתפילת שחרית פגע בו אוטובוס, במשך כ-3 שבועות שכב ר' ארי' בבית רפואה כשהוא בסכנת חיים. הרבי התעניין מאוד במצבו ובמהלך כוס של ברכה כאשר עבר לפניו העסקן ר' [אלימלך ניימן]] התעניין: "מה שלום האחיין [של הלב שמחה]?", ודיבר על סוג הפגיעה במוח ודרכי הרפואה. בערב סוכות שלח הרבי את המזכיר ר' לייבל גרונר לבדוק מה שלום ר' ארי'[3].
בליל יום טוב ראשון של חג הסוכות תשמ"ח נפטר בהיותו בן 27 שנים בלבד. כשסיפרו לרבי את הבשורה ניכר על פני קדשו צער גדול[4], כמו כן, שלח הרבי לאביו מכתב תנחומים.
בנו
- הגה"ח ר' אברהם מרדכי.