ספריית אשל (בית הוצאה לאור): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בשנת [[תשע"א]] ערכה הספרייה תחרות כתיבה ארצית לסופרים חב"דיים בשיתוף עם מכון [[לוי ביסטריצקי|תפארת לוי]], והעניקה את פרס הספרות החב"די לרבנים נחמנסון על סיפרם 'דיני איטר'. | בשנת [[תשע"א]] ערכה הספרייה תחרות כתיבה ארצית לסופרים חב"דיים בשיתוף עם מכון [[לוי ביסטריצקי|תפארת לוי]], והעניקה את פרס הספרות החב"די לרבנים נחמנסון על סיפרם 'דיני איטר'. | ||
בשנת [[תשע"ב]] עברה הספרייה רגולריזציה (ארגון מחדש){{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65982 ספריית אש"ל מתמתגת | בשנת [[תשע"ב]] עברה הספרייה רגולריזציה (ארגון מחדש){{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65982 ספריית אש"ל מתמתגת] {{אינפו}} ט' טבת תשע"ב}}, התמתגה, וחזרה לשוק הספרים כשהיא משתפת פעולה עם ההוצאות לאור 'לדורות' ו'אחד'. | ||
==ספרים בהוצאת אש"ל== | ==ספרים בהוצאת אש"ל== | ||
גרסה מ־01:02, 15 בינואר 2014
ספריית אשל הינה הוצאת ספרים חב"דית שהייתה חלוצה בתחום הסיפורת החב"דית לילדים ולמקורבים. החברה מחזיקה בנתח שוק רחב, ומוציאה לאור ספרים לכל רמות הגיל. מרכז ההוצאה לאור ממוקם בכפר חב"ד ובראשה עומד הרב בנימין נחום זילבשטרום מקהילת חב"ד בראשון לציון.
תולדות בית ההוצאה לאור
ספריית אש"ל הוקמה בשנת תשנ"א בהוראה ישירה של הרבי[דרוש מקור] לר' בנימין זילברשטרום, שעסק עד אז בניהול שבועון כפר חב"ד. המטרה שהרבי הטיל עליו היתה להקים הוצאת ספרים חב"דית שתדפיס ספרי איכות שיתאימו גם למגזרים שאינם נמנים על חסידי חב"ד, ויפיצו את מעיינות החסידות גם אליהם.
תקופת פריחתה של החברה היה בין השנים תשנ"ו-תשס"ב, ולאחר מכן ירדה רמת הפעילות המאסיבית של הוצאת הספרים, ואת מקומה ירשה הוצאת חיש הפצת המעיינות.
ספריית אש"ל עובדת בשיתוף עם שבועון כפר חב"ד, והחומרים המתפרסמים מידי שבוע בעלון, נערכים מידי תקופה ויוצאים לאור על ידם.
בשנת תשע"א ערכה הספרייה תחרות כתיבה ארצית לסופרים חב"דיים בשיתוף עם מכון תפארת לוי, והעניקה את פרס הספרות החב"די לרבנים נחמנסון על סיפרם 'דיני איטר'.
בשנת תשע"ב עברה הספרייה רגולריזציה (ארגון מחדש)[1], התמתגה, וחזרה לשוק הספרים כשהיא משתפת פעולה עם ההוצאות לאור 'לדורות' ו'אחד'.
ספרים בהוצאת אש"ל
- אלתר אליהו פרידמן, רזא דשבת, תשנ"ו.
- אליהו וולף, ר' מענדל, תשנ"ז.
- מרדכי מנשה לאופר, מקדש מלך, תשנ"ז.
- דוד זאב רוטנברג, ר' שמואל מונקעס, תשנ"ז.
- מנחם זיגלבוים, מטל השמים, תשנ"ז.
- ספריית אש"ל, 1000 עובדות, תשנ"ז.
- דוד זאב רוטנברג, מילתא דבדיחותא, תשנ"ח.
- יחיאל ברוך אוירכמן, למען תצליח, תשנ"ח.
- ספריית כפר חב"ד, אוצרות חסידיים, תשנ"ח.
- אליהו תגר ושמחה רז, דורש טוב לכל עמו (2 כרכים), תשנ"ד-תשנ"ט.
- שלומית רוטנברג, כולם בחכמה (2 כרכים), תשנ"ז-תשנ"ט.
- מנחם ברוד, מה ידוע לך על חב"ד, תשנ"ט.
- דוד משה מוסקוביץ', צהר לתיבה (5 כרכים), תשס"א.
- יואל כהן, מחשבת החסידות, תשס"א.
- מנחם זיגלבוים, לספר מבראשית (2 כרכים), תשס"ג.
- אהרון דב הלפרין, ורבים השיב מעוון (2 כרכים), תשס"ג.
- ארכיון ניסן מינדל, מורה לדור נבוך (3 כרכים), תשס"ד-תשס"ה.
- יהודית לנדו, הורים טובים, תשס"ה.
- שלמה סגל, שאלות ותשובות הרב, תשס"ה.
- ארי סמית, רבות מופתי, תשס"ה.
- ספריית כפר חב"ד, רבן של ישראל, תשס"ה.
- ישראל אלפנביין, חסידים הראשונים (2 כרכים), תשס"ה.
הערות שוליים
- ↑ ספריית אש"ל מתמתגת
ט' טבת תשע"ב