אברהם יצחק קוק – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
בג' באלול [[תרע"ט]] חזר לארץ ועלה ירושלימה לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן פאר כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. הוא אמנם התלבט האם לקבל עליו את המשרה ובסופו של דבר נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. מיעוט מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו כי היו סבורים שדרכו פתוחה מידי בשביל קהילת ירושלים שצריכה להיות שמרנית ביותר ולכן הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] כשההגדרה הרשמית של התפקיד הוא: 'גאב"ד העדה החרדית'.
בג' באלול [[תרע"ט]] חזר לארץ ועלה ירושלימה לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן פאר כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. הוא אמנם התלבט האם לקבל עליו את המשרה ובסופו של דבר נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. מיעוט מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו כי היו סבורים שדרכו פתוחה מידי בשביל קהילת ירושלים שצריכה להיות שמרנית ביותר ולכן הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] כשההגדרה הרשמית של התפקיד הוא: 'גאב"ד העדה החרדית'.


בשנת [[תרפ"ד]] הרב קוק הקים את ישיבת 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]].
בשנת [[תרפ"א]] הקים הממשל הבריטי בארץ מוסד רבנות כללי, שיועד לייצג את תושבים היהודים של ארץ ישראל בפני השלטונות (לאחר הקמת המדינה נקרא גוף זה בשם [[הרבנות הראשית לישראל]]) והרב קוק מונה לכהן כרבה הראשי האשכנזי של ארץ ישראל כשהרב יעקב מאיר מונה לראשון לציון ורבה הראשי הספרדי של ארץ ישראל.


בשנת [[תרפ"א]] הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל ([[הרבנות הראשית לישראל]] לאחר הקמת המדינה) ומונה לרבה הראשי האשכנזי של ארץ ישראל כשהרב יעקב מאיר מונה לראשון לציון ורבה הראשי הספרדי של ארץ ישראל.
בשנת [[תרפ"ד]] הקים את ישיבת 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]].


למעט האנטי ציוניים הקיצוניים ביותר, כלל גדולי היהדות החרדית התייחסו אליו כאחד מגדולי הדור, על אף המחלוקת ההשקפתית החריפה.  
רובם ככולם של גדולי ישראל התייחסו אליו כאחד מגדולי הדור, על אף המחלוקת ההשקפתית החריפה, זאת מלבד רבנים בודדים שהתנגדו לציונות בצורה חריפה ביותר.  


חיבר ספרי הלכה רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור לאחר פטירתו.  
חיבר ספרי הלכה רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור רק לאחר פטירתו.  


נפטר בג' אלול [[תרצ"ה]], 16 שנים בדיוק מעלותו ירושלימה ובכך נתקיים בו "את מספר ימיך אמלא" כי ירושלים הייתה משאת חייו. נקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].
נפטר ב[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], 16 שנים בדיוק לאחר שעלה להתיישב ב[[ירושלים]], והיו שדרשו על פטירתו את הפסוק "את מספר ימיך אמלא"{{הערה|שמות כג, כו.}} היות וירושלים הייתה משאת חייו. נקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].


==הקשר לחב"ד==
==הקשר לחב"ד==