דוד חנזין – הבדלי גרסאות

+
שורה 62: שורה 62:
באחת השנים היו מחירי הטיסות לקראת תשרי יקרים מאד, ורק לאחר ראש השנה הוזלו המחירים. בנו הרב מנחם הציע לו לנסוע לאחר ראש השנה וכך לחסוך בסכום כסף משמעותי. הרב חנזין למרות שלא ניחן בעודף כסף, לא וויתר ואמר "חשוב מאוד להיות בראש השנה עם ראש בני ישראל". הוא קנה את הכרטיס היקר ונסע לרבי לקראת ראש השנה...  
באחת השנים היו מחירי הטיסות לקראת תשרי יקרים מאד, ורק לאחר ראש השנה הוזלו המחירים. בנו הרב מנחם הציע לו לנסוע לאחר ראש השנה וכך לחסוך בסכום כסף משמעותי. הרב חנזין למרות שלא ניחן בעודף כסף, לא וויתר ואמר "חשוב מאוד להיות בראש השנה עם ראש בני ישראל". הוא קנה את הכרטיס היקר ונסע לרבי לקראת ראש השנה...  


לאחר הנסיעה הראשונה לרבי בתשרי תשי"ט, הוא חזר ארצה והתוועד עם חסידים בירושלים, פתח תקוה, תל אביב, ראשון לציון, כפר חב"ד ובלוד. בכל מקום סיפר את מה שראה והרגיש, ולימד את ניגון 'שרמיל' אותו לימד הרבי בשמחת תורה אותה שנה. התוועדויות אלו נמשכו עד אור הבוקר.  
לאחר הנסיעה הראשונה לרבי בתשרי תשי"ט, הוא חזר ארצה והתוועד עם חסידים בירושלים, פתח תקוה, תל אביב, ראשון לציון, כפר חב"ד ובלוד. בכל מקום סיפר את מה שראה והרגיש, ולימד את [[ניגון שאמיל]] אותו לימד הרבי בשמחת תורה אותה שנה. התוועדויות אלו נמשכו עד אור הבוקר.  


את הפעם הראשונה שראה את הרבי מתאר הרב חנזין בתיאור חסידי ספוג רגש: "רטט עבר בכל גופי כאשר נפתחה הדלת ונתגלתה דמותו של הרבי שליט"א. קור וחום החלו משמשים בי בערבוביה. נעצתי מבטי ברבי וריכזתי את עצמי לבל אאבד שום תנועה מתנועותיו. ראיתי את הרבי עובר בזריזות אל מקום ישיבתו הקבוע...יש בפני הרבי שליט"א מין מבע מיוחד של שמחה עילאה ופשטות עצומה כאחד. מזיגה של דחילו ורחימו עם שמחה וטוב לבב. פשוט אין לשער כמה הוד ורוממות שופעת הדמות ככל שמרבים להסתכל בה. ראיתי בימי שני חיי כמה וכמה גדולים וצדיקים,–הבעה כזאת טרם ראיתי. הכל בלי כל בליטות ובלי שום תנועה. פשטות וחביבות. חום מלטף ואש יוקדת. הוא יושב בלי להתנועע. מבטו מרוכז בסידור התפילה שלפניו והוא מתפלל בדביקות מרוממת כל רואה. הוא מתפלל עם הציבור ובתוך הציבור ועם זאת ניתן להבחין עד כמה עליון ומקודש הוא בתפילתו,,בלי שנראים מצידו איזה שהם סימנים או תנועות לכך".  
את הפעם הראשונה שראה את הרבי מתאר הרב חנזין בתיאור חסידי ספוג רגש: "רטט עבר בכל גופי כאשר נפתחה הדלת ונתגלתה דמותו של הרבי שליט"א. קור וחום החלו משמשים בי בערבוביה. נעצתי מבטי ברבי וריכזתי את עצמי לבל אאבד שום תנועה מתנועותיו. ראיתי את הרבי עובר בזריזות אל מקום ישיבתו הקבוע...יש בפני הרבי שליט"א מין מבע מיוחד של שמחה עילאה ופשטות עצומה כאחד. מזיגה של דחילו ורחימו עם שמחה וטוב לבב. פשוט אין לשער כמה הוד ורוממות שופעת הדמות ככל שמרבים להסתכל בה. ראיתי בימי שני חיי כמה וכמה גדולים וצדיקים,–הבעה כזאת טרם ראיתי. הכל בלי כל בליטות ובלי שום תנועה. פשטות וחביבות. חום מלטף ואש יוקדת. הוא יושב בלי להתנועע. מבטו מרוכז בסידור התפילה שלפניו והוא מתפלל בדביקות מרוממת כל רואה. הוא מתפלל עם הציבור ובתוך הציבור ועם זאת ניתן להבחין עד כמה עליון ומקודש הוא בתפילתו,,בלי שנראים מצידו איזה שהם סימנים או תנועות לכך".