משה בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
שורה 26: שורה 26:
בשנת [[תשס"ו]], בעקבות טרגדיות ומחלות שפקדו כמה משפחות בנחלת הר חב"ד, הוחלט לכתוב ספר תורה לזכות תושבי השכונה. כל מי שתרם לספר תורה, שמו נכתב בשלט מיוחד שהוצב בבית הכנסת, ר' משה תרם אבל ביקש ששמו לא יוזכר, ורק לאחר פטירתו הוסיפו את שמו לשלט.  
בשנת [[תשס"ו]], בעקבות טרגדיות ומחלות שפקדו כמה משפחות בנחלת הר חב"ד, הוחלט לכתוב ספר תורה לזכות תושבי השכונה. כל מי שתרם לספר תורה, שמו נכתב בשלט מיוחד שהוצב בבית הכנסת, ר' משה תרם אבל ביקש ששמו לא יוזכר, ורק לאחר פטירתו הוסיפו את שמו לשלט.  


ביום ד' [[סיוון]] [[תשס"ז]], התכוננו תושבי נחלת הר חב"ד להכנסת ספר תורה חגיגית. מעמד סיום כתיבת האותיות החל, כאשר הגיעה ההודעה כי ר' משה נפטר.  
ביום [[ד' סיוון]] [[תשס"ז]], התכוננו תושבי נחלת הר חב"ד להכנסת ספר תורה חגיגית. מעמד סיום כתיבת האותיות החל, כאשר הגיעה ההודעה כי ר' משה נפטר.  


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|בלוי משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|בלוי משה]]

גרסה מ־06:19, 19 באפריל 2013

ר' משה בלוי בצעירותו
ר' משה בלוי

הרב משה בלוי נולד במוצאי יום הכיפורים תשי"ב, לאביו הרב יעקב זלמן בלוי ולאמו מרת צירל בלוי. ר' משה היה נצר לגדולי חסידי חב"ד מהדורות הקודמים: הרב ישעיה אורנשטיין ואביו הרב אורי אורנשטיין שהיו מראשי כולל חב"ד ירושלים, הרב אליהו יוסף ריבלין בעל 'אוהלי יוסף' שהיה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים בזמן אדמו"ר הצמח צדק, והרב יהושע ליפקין שהיה 'חוזר' אצל אדמו"ר "הצמח צדק".

ילדותו

בילדותו למד בתלמודי תורה בירושלים, ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים לוד, תורת אמת ירושלים, תומכי תמימים כפר חב"ד וב'בית חיינו'.

לאחר נישואיו

בשלהי שנת תשל"ד נשא לאישה את מרת ברכה רבקה, ומאז התגורר בנחלת הר חב"ד.

עוד לפני נישואיו החל לעסוק בחינוך, ומספר שנים אחר כך למד את מקצוע הסופרות. פרנסתו הייתה בדוחק, אבל עם זאת, כאשר התבקש לבדוק מזוזות של בתי ספר, מחנות צבא ובתי סוהר, עשה זאת ללא תמורה.

שעות וימים לא מעטים הקדיש לעזרה בגיוס כספים עבור נזקקים ובתי חב"ד.

מנהלי ארגוני חסד בנחלת הר חב"ד, סיפרו שר' משה היה פונה אליהם עם רשימות של נזקקים להם צריך לסייע.

בשנות חייו האחרונות הופקד על מכירת מצות בנחלת הר חב"ד מטעם "כולל חב"ד".

בשנת תשס"ג לקה באירוע מוחי, ועל אף חולשתו וכאביו, קבע בשנים האחרונות שיעורים רבים במסגרת 'כולל חסידות' ו'כולל ערב'. הוא היה מהמתמידים הגדולים, והקפיד ביותר על סדר שיעוריו.

הוא הרבה לעלות ולפקוד קברי צדיקים בחברון ובצפון הארץ. כאשר מטעמים רפואיים היה עליו להרבות בהליכה בתקופה האחרונה, הלך מדי יום ביומו עד לבית העלמין בפאתי קרית מלאכי, שם אמר את כל ספר התהילים על קברי הצדיקים הטמונים שם, זאת מלבד העובדה שבשעות הבוקר סיים את ספר התהילים יחד עם קבוצת אומרי תהילים.

פטירתו

בשנות חייו האחרונות חש לא בטוב ובני משפחתו הוסיפו לו את השם 'אלתר'.

בשנת תשס"ו, בעקבות טרגדיות ומחלות שפקדו כמה משפחות בנחלת הר חב"ד, הוחלט לכתוב ספר תורה לזכות תושבי השכונה. כל מי שתרם לספר תורה, שמו נכתב בשלט מיוחד שהוצב בבית הכנסת, ר' משה תרם אבל ביקש ששמו לא יוזכר, ורק לאחר פטירתו הוסיפו את שמו לשלט.

ביום ד' סיוון תשס"ז, התכוננו תושבי נחלת הר חב"ד להכנסת ספר תורה חגיגית. מעמד סיום כתיבת האותיות החל, כאשר הגיעה ההודעה כי ר' משה נפטר.