גר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(←תהליף הגירות: תב) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הגר נחשב כטפל ל[[עם ישראל]] וכחלק מהם לכל דבר, זוהי הסיבה שהוא יכול לברך "על ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת '''לאבותינו'''"<REF> [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], הלכות [[ברכת המזון]].</REF>. | הגר נחשב כטפל ל[[עם ישראל]] וכחלק מהם לכל דבר, זוהי הסיבה שהוא יכול לברך "על ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת '''לאבותינו'''"<REF> [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], הלכות [[ברכת המזון]].</REF>. | ||
== | ==תהליך הגרות== | ||
{{ערך מורחב| | {{ערך מורחב|גרות}} | ||
מהלך הגירות כולל בתוכו שני שלבים: | מהלך הגירות כולל בתוכו שני שלבים: | ||
גרסה מ־23:56, 9 באפריל 2013
גר הינו גוי שקיבל עליו להכנס תחת כנפי השכינה לדת ה'.
הגר נחשב כטפל לעם ישראל וכחלק מהם לכל דבר, זוהי הסיבה שהוא יכול לברך "על ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו"[1].
תהליך הגרות
| ערך מורחב – גרות |
מהלך הגירות כולל בתוכו שני שלבים:
- ברית מילה לשם יהדות.
- טבילת גירות. על-ידי כל טבילה במקווה נעשה בניין חדש (שלכן טובלים בין ערב שבת לשבת קודש), כך גם בטבילת גר (על-דרך המבול שהגיע לעולם, כמקווה לקראת בניית העולם מחדש[2]).
נפשו
למרות שנפש אומות העולם נלקחות משלוש קליפות הטמאות, מתחלפת נפשו ונשמתו של הגר והוא מקבל נפש דקדושה, וזה אחד מהפירושים בדברי הגמרא[3] גר שנתגייר כקטן שנולד דמי"[4].
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, הלכות ברכת המזון.
- ↑ רשימות הרבי חוברת ג' עמ' 67.
- ↑ יבמות.
- ↑ הרבי, אגרות קודש כרך ט ב'תרסו ושם: וראה בהקדמת ספר הזהר דף י"ג סע"א וריש עמוד ב' במקור נשמת הגרים.