שלום דובער ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==קורות חייו== | ==קורות חייו== | ||
הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ"ו בסיוון]] [[תרפ"ט]] בעיירה אונייטשא שבפלך קרמנצ'וג לאביו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] (שפעל אז בקרב יהודי העיירה) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, השו"ב המקומי ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. ב[[חודש טבת]] [[תרצ"ז]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבה 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] שם התחנך אצל מורו ורבו, ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו ב[[ישיבת פוניבז']] והיה לחביבו של הגאון רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה. | הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ"ו בסיוון]] [[תרפ"ט]] בעיירה אונייטשא שבפלך קרמנצ'וג לאביו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] (שפעל אז בקרב יהודי העיירה) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, השו"ב המקומי ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. ב[[חודש טבת]] [[תרצ"ז]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבה 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] שם התחנך אצל מורו ורבו, ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו ב[[ישיבת פוניבז']] והיה לחביבו של הגאון רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה. | ||
===מאבקו בהתבוללות | ===מאבקו בהתבוללות ובמסיון=== | ||
ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי הרב כהנמן עדויות על מסע שמד שהתחולל בקרב ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחששו בינם לבין עצמם כי "הליובאוויטשער יגש". ואכן הרשד"ב ליפשיץ נטל על עצמו את המשימה כשאליו מצטרפים שניים נוספים: הרב [[שלמה נח קרול]] - לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]] והרב יצחק יעקובוביץ' - לימים רבה של [[הרצליה]]. פעולה זו הייתה אבן הייסוד לארגון [[יד לאחים]] - שפעל אז בברכת [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי הרב כהנמן עדויות על מסע שמד שהתחולל בקרב ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחששו בינם לבין עצמם כי "הליובאוויטשער יגש". ואכן הרשד"ב ליפשיץ נטל על עצמו את המשימה כשאליו מצטרפים שניים נוספים: הרב [[שלמה נח קרול]] - לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]] והרב יצחק יעקובוביץ' - לימים רבה של [[הרצליה]]. פעולה זו הייתה אבן הייסוד לארגון [[יד לאחים]] - שפעל אז בברכת [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
גרסה מ־19:25, 17 באוקטובר 2011
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב שלום דובער ליפשיץ היה רב קהילת חב"ד ברמת גן ומייסד ויו"ר ארגון יד לאחים.
קורות חייו
הרב שלום דובער ליפשיץ נולד בכ"ו בסיוון תרפ"ט בעיירה אונייטשא שבפלך קרמנצ'וג לאביו, הרב ישראל לייב ליפשיץ (שפעל אז בקרב יהודי העיירה) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, השו"ב המקומי ומחסידי אדמו"ר המהר"ש. בחודש טבת תרצ"ז עלתה משפחתו לארץ הקודש והם התיישבו בעיר רמת גן. בצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבה 'תפארת ציון' בבני ברק, לאחר מכן עבר לישיבת אחי תמימים תל אביב שם התחנך אצל מורו ורבו, המשפיע הרב חיים שאול ברוק. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה לחביבו של הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן, ראש הישיבה.
מאבקו בהתבוללות ובמסיון
בחודש כסלו תש"י, בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי הרב כהנמן עדויות על מסע שמד שהתחולל בקרב ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחששו בינם לבין עצמם כי "הליובאוויטשער יגש". ואכן הרשד"ב ליפשיץ נטל על עצמו את המשימה כשאליו מצטרפים שניים נוספים: הרב שלמה נח קרול - לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב יעקב לנדא והרב יצחק יעקובוביץ' - לימים רבה של הרצליה. פעולה זו הייתה אבן הייסוד לארגון יד לאחים - שפעל אז בברכת אדמו"ר הריי"צ.
הרשד"ב ליפשיץ הקדיש את רוב זמנו לפעילות הארגון. הוא ניהל צוות שחדר למחנות ו'חטף' משם ילדי עולים. הוא הצליח להפנות מאות ילדים לחינוך תורני. הוא נאבק מול הסוכנות היהודית והמימסד על כל ילד וילד, וזכה לתמיכת כל גדולי דורו. עם זאת, בשל העובדה שהוא היה צריך לנהל כמעט לבדו את הארגון, הצטמצמם זמן הלימוד אליו היה מורגל. בשל בעיה זו כתב רשד"ב לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח כי עולים בדעתו ספיקות בנוגע להמשך דרכו בארגון. הרבי ענה לו:
קבלתי מכתבו... אשר משתתף בעבודת "חבר פעילי מחנה התורתי", ורואה הוא פרי טוב בעמלו, אבל כיון שהציבור החרדי באה"ק ת"ו לא נענה לקריאתם כדבעי למיעבד ובמילא כל העבודה מוטלת עליהם, וזה גורם אצלו לביטול תלמוד-תורה, ושואל האם כדאי הדבר בשבילו, או בלשונו הוא, אם מחוייב לעזוב את נפשו בעבור נפשות אחרים. הנה נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה שהקב"ה הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה ר"ל ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש, הנה בא יצרו ומסיתו לאמור, מי יודע אם זהו ענין ומוטב לך להתעסק בעסקים אחרים אשר אז אפשר שתשגשג בתורה וכו' וכו'... ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה (מועד קטן ט, ב), וידוע ג"כ מאמר הגמרא בתמורה על הפסוק עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה', אשר כשעשיר בתורה עוזר לרש בתורה, הרי מאיר עיני שניהם, שגם להנותן נתוסף בלימוד תורתו, שזהו הרבה יותר ממרז"ל (תענית ז, א) הרבה למדתי מרבותי ומחברי, ומתלמידי יותר מכולם, כי המאמר בתענית מספר מה שאדם לומד כפי יכלתו הוא, וכדיוק הלשון למדתי, משא"כ הבטחת רז"ל בתמורה דמאיר עיני שניהם ה', היינו ששמעתתא דבעי סייעתא דשמיא, הנה מבקשים בזה אור כפי יכולת הוי', כמובן שזהו שלא בערך... כוונתי בזה שלא לבד שעל ידי ביטול תורתו לאיזה זמן עושה הוא כציווי התורה וכמרז"ל במו"ק הנ"ל, אלא עוד זאת שביטולה של תורה זה הוא גופא קיומא, כי על ידי זה נעשה לבו ומוחו [זכ]ים אלף פעמים ככה, אשר במעט זמן יצליח בלימודו שלא בערך....
— אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, כרך ד' אגרת א'קצח
בהתאם לדברים אלו, המשיך הרשד"ב במלא המרץ בפעילות יד לאחים. הוא עמד בראש צוות של עשרות בחורים, והביא אלפי ילדים לחינוך טהור. בתוך כך אג גם למבוגרים: הוא פתח עשרות בתי כנסת בכל הארץ. סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבק חריף ועיקש כנגד המימסד, בענייני חינוך, יהדות לעולים אך גם בגזירות הדת כגון גיוס בנות, ניתוחי מתים ומיהו יהודי. בכל אותו הזמן עמד בקשר רציף עם כ"ק אדמו"ר שליט"א. הרבי עצמו דאג לו וסייע לו במאד, כך גם, לדוגמא, כאשר נעצר הרשד"ב במהלך הפגנה, לחצה המזכירות על המדינה להביא לשחרורו המהיר.
הרב ליפשיץ לא חת מפני איש, ויצא במספר הזדמנויות נגד מנהלים חבדיי"ם בכירים. אחת מהם היה כאשר כולל חב"ד נטל כספים מהקרן לידידות, שלפי דברי הרב ליפשיץ ופלי פסק בית דין רבני חב"ד אסור לקחת ממנו כסף, כיוון שהכספים אותו הוא מחלק הוא במטרה לגרום להשפעת הנוצרים על העם היהודי רח"ל[1].
כמו כן העלה הרב ליפשיץ ביקורת חריפה על צא"ח ועל הניהול הנוכחי של פרוייקט ילדי צ'רנוביל. עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדים, התברר כי רבים מהם הינם גוים, לפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. הסיבה העיקרית לבעיה, היא מכיון שלאחר שסיימו מספר שנים במוסדות בכפר חב"ד, יהדותם ברורה, וכך הם מוצאים להם זיווגים יהודיים, בעוד שיש מהם שהינם גוים גמורים על פי ההלכה[2]. הנהלת צא"ח אינה מכחישה את הדברים. בשנת תשס"א העלה הרב שלום דוב ליפשיץ יושב ראש יד לאחים טענות קשות על ניהול הפרוייקט. במכתב ששלח לכבוד הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, העלה כי יש לבדוק את יהדותם, והעלה טענות קשות כלפי התמהמהות הגורמים השונים בשיתוף הפעולה עם ארגון יד לאחים[3].
בתשכ"ה נשא את רעייתו, בת הרב נחום גולדשמיד; בתש"ל מונה לרב שכונה ברמת-גן וכעבור מספר שנים מונה לרב בית הכנסת השכונתי 'ספוז'ניקוב'. בתשמ"א מונה בהוראת הרבי לרב קהילת חב"ד, כממלא מקום הרב גדליה אקסלרוד, ורב בתי הכנסיות 'סוכת שלום' ו'היכל מרדכי'.
בתשל"ז הוציא, יחד עם גיסיו, את הספר ביאורי הרנ"ג על התניא.
בתשנ"ו הצטרף לקונגרס הרבנים למען השלום והי' לאחד מראשי הפעילים למען שלימות הארץ.
ביום כ"ד באלול תשע"א, לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד ב'הר הזיתים' בירושלים[4].
ראו גם
משפחתו
- בניו
- בנו הרב ישראל לייב ליפשיץ סמנכ"ל יד לאחים.
- בנו הרב שמואל שלמה ליפשיץ, ר"מ בתומכי תמימים מגדל העמק.
- חתניו
- חתנו הרב בנימין קופרמן ראש ישיבת תומכי תמימים בני ברק (קטנה) ודיין ברמת גן.
- חתנו הרב שלמה חיים פלדמן ראש ישיבת תומכי תמימים חולון.
קישורים חיצונים
- הרב ליפשיץ בטקס הענקת בול חב"ד
- הרב ליפשיץ בכנס רבני קונגרס הרבנים למען השלום (תשס"ג)
- הרב ליפשיץ בחילופי מכתבים עם הוותיקן