מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(עריכה הגהה וכו') |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|250px|thumb|left|מצבתו המשופצת ([[אייר]] [[תשע"א]])]] | [[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|250px|thumb|left|מצבתו המשופצת ([[אייר]] [[תשע"א]])]] | ||
[[קובץ:תעודת פטירה של מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש).jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטירה של הרב שניאורסון]] | [[קובץ:תעודת פטירה של מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש).jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטירה של הרב שניאורסון]] | ||
רבי '''מנחם מענדל שניאורסון''' נולד ב[[ו' אדר תרכ"ז]] לאביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]]. רבי מנחם מענדל נולד בשנת האבל על [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונקרא על שמו. | רבי '''מנחם מענדל שניאורסון''' היה בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]], נקרא על שם סביו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. חי ברוסיה וצרפת. נפטר ונטמן באי קורסיקה, גופתו הועלתה לארץ ישראל ונטמנה בבית העלמין העתיק בעיר צפת. | ||
==קורות חיים== | |||
רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ב[[ו' אדר תרכ"ז]] לאביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]]. רבי מנחם מענדל נולד בשנת האבל על [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונקרא על שמו. | |||
הוא עזר לאחיו [[אדמו"ר הרש"ב]] בעבודת הכלל ונשלח על ידו לשליחויות רבות. | הוא עזר לאחיו [[אדמו"ר הרש"ב]] בעבודת הכלל ונשלח על ידו לשליחויות רבות. | ||
| שורה 11: | שורה 13: | ||
בגלל מצבו הכללי נאלץ לעזוב את [[רוסיא]], ועבר להתגורר ב[[פאריז]] שב[[צרפת]]. מאוחר יותר עבר להתגורר באי קורסיקה השייך ל[[צרפת]], שם נפטר בשנת [[תש"ב]] ושם נטמן. | בגלל מצבו הכללי נאלץ לעזוב את [[רוסיא]], ועבר להתגורר ב[[פאריז]] שב[[צרפת]]. מאוחר יותר עבר להתגורר באי קורסיקה השייך ל[[צרפת]], שם נפטר בשנת [[תש"ב]] ושם נטמן. | ||
==העלאת קברו לארץ לארץ ישראל== | |||
בקורסיקה קיים חוק שכל הקבר עתיד להיחרש לאחר עשרים שנה מהקמתו. כך היה צפוי להיות עם קברו של הר"ר מענדל ע"ה. בשנת [[תשט"ו]] הורה [[הרבי|רבי]] להרה"ח ר' [[בנימין אלי' גאראדעצקי]] ע"ה להעלות את גופתו של ר' מענדל ע"ה מאי קורסיקה שב[[צרפת]] ל[[ארץ הקודש]], הרב"א גאראדעצקי מילא את ההוראה, ושלח את הארון באנייה שעשתה את דרכה ל[[חיפה]]. במקביל קיבל הר"ר [[אפריים וואלף]] ע"ה הוראה לצלם את הגופה לפני שיורידוה לקבורה ולשלוח את התצלום אל ה[[הרבי|רבי]] {{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] [[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&st=&pgnum=231 חלק י' עמ' רי"ד]]}}. | |||
האנייה הגיעה ל[[נמל חיפה]] בלילה קר וגשום של חורף [[תשט"ז]], ובשעה לילה מאורחת נערכה הקבורה בבית העלמין העתיק שב[[צפת]]. בתנאים האמורים ששררו, לא הצליח הר"א וואלף למצוא צלם שיואיל לבוא באישון לילה ולבצע את הצילום המבוקש. ואולם, הר"ר אפרים ע"ה עצמו בדק את מצב הגופה והבחין שהגוף נותר שלם למרות שחלפו כחמש עשרה שנום מאז פטירתו של ר' מענדל ע"ה! ('''לפי נוסח אחר:''' שרשם הרב [[יצחק גנזבורג]] את תיאור הגוף ושלח ל[[הרבי|רבי]]. הגוף הי' שלם, אך "חצוי לערך"). | |||
זמן קצר לאחר מכן, נסע הר"א וואלף לחצרות קודשינו ובכניסתו ל'[[יחידות]]' ביקש [[הרבי|רבי]] לשמוע את הפרטים על קבורתו ומצב גופתו של הר"ר מנחם מענדל ע"ה. | |||
המשכו של הסיפור בשנת [[תשל"ט]]. זמן קצר לאחרי שהר"ר [[לוי ביסטריצקי]] ע"ה, התמנה לרב ומד"א של קרית חב"ד ב[[צפת]] עיה"ק, בקשו שניים מזקני [[חסידי חב"ד]] בארה"ק להתדבר עמו בענין סודי ביותר. | |||
א. האם להשאיר את המצב הקיים ללא מצבה או המצב כבר השתנה | כאשר נפגשו, סיפרו, שכיום שנתמנה רב חב"די בעיר [[צפת]], יוכלים הם לגלות סוד ששמרו במשך שנים רבות; הרה"ח ר' מענדל שניאורסאהן ע"ה, אחיו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, טמון בבית עלמין הישן בצפת, והזהירו אותו שעפ"י הוראת [[הרבי|רבי]] חייבים לשמור את הדבר בחשאיות. | ||
לאחר שירדו לבית העלמין והצביעו על המקום סיפרו את השתלשלות הדברים; על פטירתו בשנת [[תש"ב]] ב[[צרפת]], על חוק חרישת הקברים ועל העברת הגופה בשנת [[תשט"ז]] ל[[צפת]] עיה"ק. | |||
אך היות ובתו של הרמ"מ ז"ל היתה גרה במדינת [[צרפת]] ולא ניהלה אורח חיים דתי, והיה ידוע שהיא תתנגד להעבירו ל[[ארה"ק]], בוצעה ההעברה בסודיות ובחשאיות מוחלטת. בכדי למנוע כל חשש שמא הבת תרגיש במשהו, החוזרה המצבה למקומה הקודם, וגם ניתנה הוראה שב[[צפת]] יקבר ללא מצבה באופן שלא ירגישו כלל שהוא קבור שם. במקום קבורתו בסמוך לקרקע היה בטון, ומי שהגיע למקום היה מוצא באמצע בית העלמין כעין מדרכה. | |||
===הצבת מצבה=== | |||
המצב הקיים הפריע לרב ביסטריצקי והוא שאל את [[הרבי]]: | |||
א. האם להשאיר את המצב הקיים - קבר ללא מצבה או שמא המצב כבר השתנה וניתן להציב מצבה? | |||
ב. באם המענה יהיה לעשות מצבה, איזה תואר לכתוב על המצבה. | ב. באם המענה יהיה לעשות מצבה, איזה תואר לכתוב על המצבה. | ||
כבר באותו היום התקבל מענה מ[[הרבי|רבי]]: | כבר באותו היום התקבל מענה מ[[הרבי|רבי]]: | ||
| שורה 28: | שורה 32: | ||
לאחר קבלת התשובה, עברו על כל החוברות של "[[הקריאה והקדושה]]" ולא נמצא אודות הרה"ח [[ר' מנחם מענדל שניאורסאהן]] ז"ל מאומה. אך באחת ה[[שיחות]] של [[כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ]] נ"ע נמצא התואר המבוקש. | לאחר קבלת התשובה, עברו על כל החוברות של "[[הקריאה והקדושה]]" ולא נמצא אודות הרה"ח [[ר' מנחם מענדל שניאורסאהן]] ז"ל מאומה. אך באחת ה[[שיחות]] של [[כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ]] נ"ע נמצא התואר המבוקש. | ||
מובן ופשוט שתיכף ומיד הוזמנה [[מצבה]], ולאחר שנבנתה שאל [[הרב ביסטריצקי]] את [[הרבי|רבי]] האם לעורוך מעמד של | מובן ופשוט שתיכף ומיד הוזמנה [[מצבה]], ולאחר שנבנתה שאל [[הרב ביסטריצקי]] את [[הרבי|רבי]] האם לעורוך מעמד של גילוי מצבה כפי הנהוג, או לערוך ללא פרסום. ה[[מענה]] שהתקבל היה לעשות מעמד של גילוי מצבה. | ||
לשם כך הלכו [[אנ"ש]] ביחד | |||
לשם כך הלכו [[אנ"ש]] ביחד לבית העלמין. הרב ביסטריצקי דאג שהמעמד יונצח. והיות שעמד לנסוע ל[[בית חיינו]] הוא נטל עמו את התמונות עם דו"ח מפורט. בדו"ח נכתב בין השאר שעלות המצבה תשולם ע"י אנ"ש דעיה"ק צפת]]. והכניס את הדו"ח ל[[מזכירות]]. | |||
כבר באותו היום [[ערב שבת קודש]], קיבל טלפון עם קריאה דחופה מהרב [[חמ"א חדקוב]] ע"ה. [[הרב חדקוב]] סיפר ש[[הרבי|רבי]] הביע את רצונו לשלם עבור ה[[מצבה]], והוסיף ש[[הרבי|רבי]] ביקש ליצור קשר מיד, עוד לפני [[כניסת השבת]] ב[[צפת]], ולהודיע על כך שאין צורך לאסוף כסף מה[[אברכים]]. ביום ראשון קרא [[הרב חדקוב]] ע"ה פעם נוספת ל[[הרב ביסטריצקי]] והראה לו המחאה אישית של [[הרבי|רבי]] ע"ס חמש מאות דולר לפקודת ה[מל"ח]]. [[הרב חדקוב]] הסביר, ש[[הרבי|רבי]] לא כתב את המחאה על שמו (של [[הרב ביסטריצקי]]) בעצמו בידעו שלא ישתמש עם המחאה אלא ישמור אותה לעצמו ואת עלות המצבה ישלם מכיסו, לכן כתב את ההמחאה ע"ש ב[[מל"ח]] וביקש להראות לו את ההמחאה ולהחליפו בכסף מזומן. | כבר באותו היום [[ערב שבת קודש]], קיבל טלפון עם קריאה דחופה מהרב [[חמ"א חדקוב]] ע"ה. [[הרב חדקוב]] סיפר ש[[הרבי|רבי]] הביע את רצונו לשלם עבור ה[[מצבה]], והוסיף ש[[הרבי|רבי]] ביקש ליצור קשר מיד, עוד לפני [[כניסת השבת]] ב[[צפת]], ולהודיע על כך שאין צורך לאסוף כסף מה[[אברכים]]. ביום ראשון קרא [[הרב חדקוב]] ע"ה פעם נוספת ל[[הרב ביסטריצקי]] והראה לו המחאה אישית של [[הרבי|רבי]] ע"ס חמש מאות דולר לפקודת ה[מל"ח]]. [[הרב חדקוב]] הסביר, ש[[הרבי|רבי]] לא כתב את המחאה על שמו (של [[הרב ביסטריצקי]]) בעצמו בידעו שלא ישתמש עם המחאה אלא ישמור אותה לעצמו ואת עלות המצבה ישלם מכיסו, לכן כתב את ההמחאה ע"ש ב[[מל"ח]] וביקש להראות לו את ההמחאה ולהחליפו בכסף מזומן. | ||
| שורה 49: | שורה 55: | ||
ב[[י"ג באייר]] [[תשע"א]] שופצה מצבתו בהשתדלות ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61537 כך שופצה מצבתו של בן המהר"ש | ב[[י"ג באייר]] [[תשע"א]] שופצה מצבתו בהשתדלות ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61537 כך שופצה מצבתו של בן המהר"ש] - {{אינפו}}}}. | ||
===תעודת פטירתו=== | |||
בקיץ [[תשע"א]] יצאו 2 בחורים ל[[מרכת שליחות]] באי [[קורסיקה]]. הם ידעו שר' מענדל חי את שנותו האחרונות כאן באי, והחלטו לנסות לברר זאת במשרדי הממשלה המקומיים. הם פנו למשרד הפנים המקומי ולאחר חקירה ודרישה קיבלו צילום של תעודת הפטירה המקומית, לפיה תאריך הפטירה הוא '''כ"ג תשרי תש"ב'''. (למרות גילוי התעודה לא ברור האם זהו אכן תאריך הפטירה המדוייק, זאת כיון שאחד היהודים באי סיפר לאותם בחורים שידוע לו שפועל נקיון מצא את הרמ"מ בביתו לאחר שנפטר, ולא ידוע האם נפטר באותו יום או זמן מסויים קודם לכן, והתאריך על תעודת הפטירה הוא התאריך בו נמצא בביתו){{הערה|[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=63705 תעודת הפטירה של בן המהר"ש] - {{אינפו}}}}. | |||
בקיץ [[תשע"א]] יצאו 2 בחורים ל[[מרכת שליחות]] באי [[קורסיקה]]. הם ידעו שר' מענדל חי את שנותו האחרונות כאן באי, והחלטו לנסות לברר זאת במשרדי הממשלה המקומיים. הם פנו למשרד הפנים המקומי ולאחר חקירה ודרישה | |||
(למרות | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
גרסה מ־20:16, 4 בספטמבר 2011
.jpg)
רבי מנחם מענדל שניאורסון היה בנו של אדמו"ר המהר"ש, נקרא על שם סביו אדמו"ר הצמח צדק. חי ברוסיה וצרפת. נפטר ונטמן באי קורסיקה, גופתו הועלתה לארץ ישראל ונטמנה בבית העלמין העתיק בעיר צפת.
קורות חיים
רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד בו' אדר תרכ"ז לאביו אדמו"ר המהר"ש ולאמו הרבנית רבקה. רבי מנחם מענדל נולד בשנת האבל על אדמו"ר הצמח צדק ונקרא על שמו.
הוא עזר לאחיו אדמו"ר הרש"ב בעבודת הכלל ונשלח על ידו לשליחויות רבות.
בי"ד סיון - תרמ"ב נשא לאשה בזיווג ראשון את מרת שרה בת הרה"ג עקיבא קארניצער מקארקא - נכדת ה"חתם סופר".
בזיווג שני נשא את הרבנית בתיה בת הרה"ק נחום דובער מאוורוטש (בנו של אדמו"ר יוסף יצחק מאוורוטש) אחיה של הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב). בחתונה שהתקיימה בליובאוויטש אמר אדמו"ר המהר"ש כמה מאמרי חסידות.
בגלל מצבו הכללי נאלץ לעזוב את רוסיא, ועבר להתגורר בפאריז שבצרפת. מאוחר יותר עבר להתגורר באי קורסיקה השייך לצרפת, שם נפטר בשנת תש"ב ושם נטמן.
העלאת קברו לארץ לארץ ישראל
בקורסיקה קיים חוק שכל הקבר עתיד להיחרש לאחר עשרים שנה מהקמתו. כך היה צפוי להיות עם קברו של הר"ר מענדל ע"ה. בשנת תשט"ו הורה רבי להרה"ח ר' בנימין אלי' גאראדעצקי ע"ה להעלות את גופתו של ר' מענדל ע"ה מאי קורסיקה שבצרפת לארץ הקודש, הרב"א גאראדעצקי מילא את ההוראה, ושלח את הארון באנייה שעשתה את דרכה לחיפה. במקביל קיבל הר"ר אפריים וואלף ע"ה הוראה לצלם את הגופה לפני שיורידוה לקבורה ולשלוח את התצלום אל הרבי [1]. האנייה הגיעה לנמל חיפה בלילה קר וגשום של חורף תשט"ז, ובשעה לילה מאורחת נערכה הקבורה בבית העלמין העתיק שבצפת. בתנאים האמורים ששררו, לא הצליח הר"א וואלף למצוא צלם שיואיל לבוא באישון לילה ולבצע את הצילום המבוקש. ואולם, הר"ר אפרים ע"ה עצמו בדק את מצב הגופה והבחין שהגוף נותר שלם למרות שחלפו כחמש עשרה שנום מאז פטירתו של ר' מענדל ע"ה! (לפי נוסח אחר: שרשם הרב יצחק גנזבורג את תיאור הגוף ושלח לרבי. הגוף הי' שלם, אך "חצוי לערך"). זמן קצר לאחר מכן, נסע הר"א וואלף לחצרות קודשינו ובכניסתו ל'יחידות' ביקש רבי לשמוע את הפרטים על קבורתו ומצב גופתו של הר"ר מנחם מענדל ע"ה.
המשכו של הסיפור בשנת תשל"ט. זמן קצר לאחרי שהר"ר לוי ביסטריצקי ע"ה, התמנה לרב ומד"א של קרית חב"ד בצפת עיה"ק, בקשו שניים מזקני חסידי חב"ד בארה"ק להתדבר עמו בענין סודי ביותר. כאשר נפגשו, סיפרו, שכיום שנתמנה רב חב"די בעיר צפת, יוכלים הם לגלות סוד ששמרו במשך שנים רבות; הרה"ח ר' מענדל שניאורסאהן ע"ה, אחיו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, טמון בבית עלמין הישן בצפת, והזהירו אותו שעפ"י הוראת רבי חייבים לשמור את הדבר בחשאיות. לאחר שירדו לבית העלמין והצביעו על המקום סיפרו את השתלשלות הדברים; על פטירתו בשנת תש"ב בצרפת, על חוק חרישת הקברים ועל העברת הגופה בשנת תשט"ז לצפת עיה"ק. אך היות ובתו של הרמ"מ ז"ל היתה גרה במדינת צרפת ולא ניהלה אורח חיים דתי, והיה ידוע שהיא תתנגד להעבירו לארה"ק, בוצעה ההעברה בסודיות ובחשאיות מוחלטת. בכדי למנוע כל חשש שמא הבת תרגיש במשהו, החוזרה המצבה למקומה הקודם, וגם ניתנה הוראה שבצפת יקבר ללא מצבה באופן שלא ירגישו כלל שהוא קבור שם. במקום קבורתו בסמוך לקרקע היה בטון, ומי שהגיע למקום היה מוצא באמצע בית העלמין כעין מדרכה.
הצבת מצבה
המצב הקיים הפריע לרב ביסטריצקי והוא שאל את הרבי: א. האם להשאיר את המצב הקיים - קבר ללא מצבה או שמא המצב כבר השתנה וניתן להציב מצבה? ב. באם המענה יהיה לעשות מצבה, איזה תואר לכתוב על המצבה. כבר באותו היום התקבל מענה מרבי: על השאלה האם להשאיר המצב כמו שהוא ענה: "ה"ז היפך פס"ד השו"ע". והוסיף לעשות מצבה בהקדם. התואר – "ככתוב בהקריאה והקדושה (?) ובשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר".
לאחר קבלת התשובה, עברו על כל החוברות של "הקריאה והקדושה" ולא נמצא אודות הרה"ח ר' מנחם מענדל שניאורסאהן ז"ל מאומה. אך באחת השיחות של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע נמצא התואר המבוקש. מובן ופשוט שתיכף ומיד הוזמנה מצבה, ולאחר שנבנתה שאל הרב ביסטריצקי את רבי האם לעורוך מעמד של גילוי מצבה כפי הנהוג, או לערוך ללא פרסום. המענה שהתקבל היה לעשות מעמד של גילוי מצבה.
לשם כך הלכו אנ"ש ביחד לבית העלמין. הרב ביסטריצקי דאג שהמעמד יונצח. והיות שעמד לנסוע לבית חיינו הוא נטל עמו את התמונות עם דו"ח מפורט. בדו"ח נכתב בין השאר שעלות המצבה תשולם ע"י אנ"ש דעיה"ק צפת]]. והכניס את הדו"ח למזכירות.
כבר באותו היום ערב שבת קודש, קיבל טלפון עם קריאה דחופה מהרב חמ"א חדקוב ע"ה. הרב חדקוב סיפר שרבי הביע את רצונו לשלם עבור המצבה, והוסיף שרבי ביקש ליצור קשר מיד, עוד לפני כניסת השבת בצפת, ולהודיע על כך שאין צורך לאסוף כסף מהאברכים. ביום ראשון קרא הרב חדקוב ע"ה פעם נוספת להרב ביסטריצקי והראה לו המחאה אישית של רבי ע"ס חמש מאות דולר לפקודת ה[מל"ח]]. הרב חדקוב הסביר, שרבי לא כתב את המחאה על שמו (של הרב ביסטריצקי) בעצמו בידעו שלא ישתמש עם המחאה אלא ישמור אותה לעצמו ואת עלות המצבה ישלם מכיסו, לכן כתב את ההמחאה ע"ש במל"ח וביקש להראות לו את ההמחאה ולהחליפו בכסף מזומן.
לאחר פטירת בתו של הר"ר מנחם מענדל ז"ל – נטמנה אף היא בבית העלמין החדש בעיה"ק צפת ת"ו.
וזה נוסח המצבה:
פ"נ
הרב החסיד
ר' מנחם מענדל
בן כ"ק אדמו"ר מהר"ש
זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע
מליובאוויטש
בי"ג באייר תשע"א שופצה מצבתו בהשתדלות ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח[2].
תעודת פטירתו
בקיץ תשע"א יצאו 2 בחורים למרכת שליחות באי קורסיקה. הם ידעו שר' מענדל חי את שנותו האחרונות כאן באי, והחלטו לנסות לברר זאת במשרדי הממשלה המקומיים. הם פנו למשרד הפנים המקומי ולאחר חקירה ודרישה קיבלו צילום של תעודת הפטירה המקומית, לפיה תאריך הפטירה הוא כ"ג תשרי תש"ב. (למרות גילוי התעודה לא ברור האם זהו אכן תאריך הפטירה המדוייק, זאת כיון שאחד היהודים באי סיפר לאותם בחורים שידוע לו שפועל נקיון מצא את הרמ"מ בביתו לאחר שנפטר, ולא ידוע האם נפטר באותו יום או זמן מסויים קודם לכן, והתאריך על תעודת הפטירה הוא התאריך בו נמצא בביתו)[3].
משפחתו
בזווג שני
- בנו ישראל דובער.
- בתו מרת מוסיא נפטרה בנעורי'.
- בתו מרת חנה (עוזרמאן).
בזווג ג'
- בנו בנימין - נפטר עודנו נער.
- בתו מרת מענדעלה (עדמה).
קישורים חיצונים
הערות שוליים
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |