הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי שלום יוסף פרידמן"
מ |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{בעריכה}} | ||
[[קובץ:מרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן]][[קובץ:מכתב אדמור הרייצ לכנסת מרדכי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"כנסת מרדכי"]] | [[קובץ:מרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן]][[קובץ:מכתב אדמור הרייצ לכנסת מרדכי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"כנסת מרדכי"]] | ||
| − | |||
| − | + | הרב מרדכי שלום יוסף נולד ביום [[י"ז בכסלו]] שנת [[תרנ"ז]] לרבי אהרן פרידמן (מחבר הספר "קדושת אהרן"), צאצא בדור רביעי (בן אחר בן) לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בצעירותו למד תורה בהתמדה ובהיותו בן שלוש עשרה כבר סיים את ה[[ש"ס]]. היה מנצל את כל זמנו בלימוד תורה והתפרסם כעילוי וכבעל חסד וצדקה. | |
| − | בשנת [[תרע"ד]] עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, | + | בשנת [[תער"ג]], בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כ[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]]. בשנת [[תרע"ד]], עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמור"י רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסיה הגדולה השניה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ט]], הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסיה השלישית במרינבד, בשנת [[תרצ"ז]], היה מראשי המדברים. |
| − | |||
| − | |||
בשנת [[תרצ"ג]] ביקר בפעם הראשונה ב[[ארץ הקודש]], וב[[תרצ"ט]] לפני פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] החליט להתיישב בה. הוא פעל רבות בכל תחומי ההנהגה של ביצור חומת הדת והפצת התורה, הקים מרכז תורני חסידי חשוב בצפון תל אביב, ואלפים נמשכו אל האור שבקע מבית מדרשו. מחדרו פעל רבות לאחדות המחנה של שומרי התורה על כל פלגיהם. בד בבד עם הרחבת פעילותו בתל אביב החל להקים את מרכז חסידות סדיגורה בירושלים, שנעשתה עד מהרה למרכז של תורה וגמילות חסדים. בלילו האחרון קרא עם אחד מתלמידיו סדר [[ק"ש]] ו[[וידוי]], בבוקר [[כ"ט ניסן]] [[תשל"ט]] ביקש כוס מים ובברכת שהכל פרחה נשמתו. מנוחתו כבוד בחלקת אדמור"י רוז'ין בבית החיים נחלת יצחק. דברי תורתו נקבצו בספרו "כנסת מרדכי". | בשנת [[תרצ"ג]] ביקר בפעם הראשונה ב[[ארץ הקודש]], וב[[תרצ"ט]] לפני פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] החליט להתיישב בה. הוא פעל רבות בכל תחומי ההנהגה של ביצור חומת הדת והפצת התורה, הקים מרכז תורני חסידי חשוב בצפון תל אביב, ואלפים נמשכו אל האור שבקע מבית מדרשו. מחדרו פעל רבות לאחדות המחנה של שומרי התורה על כל פלגיהם. בד בבד עם הרחבת פעילותו בתל אביב החל להקים את מרכז חסידות סדיגורה בירושלים, שנעשתה עד מהרה למרכז של תורה וגמילות חסדים. בלילו האחרון קרא עם אחד מתלמידיו סדר [[ק"ש]] ו[[וידוי]], בבוקר [[כ"ט ניסן]] [[תשל"ט]] ביקש כוס מים ובברכת שהכל פרחה נשמתו. מנוחתו כבוד בחלקת אדמור"י רוז'ין בבית החיים נחלת יצחק. דברי תורתו נקבצו בספרו "כנסת מרדכי". | ||
גרסה מ־13:37, 31 ביולי 2011
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב מרדכי שלום יוסף נולד ביום י"ז בכסלו שנת תרנ"ז לרבי אהרן פרידמן (מחבר הספר "קדושת אהרן"), צאצא בדור רביעי (בן אחר בן) לרבי ישראל מרוז'ין. בצעירותו למד תורה בהתמדה ובהיותו בן שלוש עשרה כבר סיים את הש"ס. היה מנצל את כל זמנו בלימוד תורה והתפרסם כעילוי וכבעל חסד וצדקה.
בשנת תער"ג, בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר מסדיגורה. בשנת תרע"ד, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמור"י רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסיה הגדולה השניה של אגודת ישראל, בשנת תרפ"ט, הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסיה השלישית במרינבד, בשנת תרצ"ז, היה מראשי המדברים.
בשנת תרצ"ג ביקר בפעם הראשונה בארץ הקודש, ובתרצ"ט לפני פרוץ מלחמת העולם השניה החליט להתיישב בה. הוא פעל רבות בכל תחומי ההנהגה של ביצור חומת הדת והפצת התורה, הקים מרכז תורני חסידי חשוב בצפון תל אביב, ואלפים נמשכו אל האור שבקע מבית מדרשו. מחדרו פעל רבות לאחדות המחנה של שומרי התורה על כל פלגיהם. בד בבד עם הרחבת פעילותו בתל אביב החל להקים את מרכז חסידות סדיגורה בירושלים, שנעשתה עד מהרה למרכז של תורה וגמילות חסדים. בלילו האחרון קרא עם אחד מתלמידיו סדר ק"ש ווידוי, בבוקר כ"ט ניסן תשל"ט ביקש כוס מים ובברכת שהכל פרחה נשמתו. מנוחתו כבוד בחלקת אדמור"י רוז'ין בבית החיים נחלת יצחק. דברי תורתו נקבצו בספרו "כנסת מרדכי".
היה בידידות גדולה עם בית ליובאוויטש. הוא אף נפגש עם אדמו"ר הריי"צ, ובמהלך השיחה דיברו אודות ספרו של אביו ה"קדושת אהרן". לאחר מכן שלח אל הרבי הריי"צ את הספר, ובמענה קיבל אגרת תודה. כמו כן עסק יחד עמו בעניני הצלת נפשות ברוסיה, ואף על כך התפרסמו אגרות הדדיות שהחליפו ביניהם.
האדמו"ר התגורר מספר שנים בארה"ב בשכונת קראון הייטס, ובית מדרשו היה לא הרחק מ770. ידוע על פעמים מספר שנפגש עם הרבי. הוא עודד את פעולות ליובאוויטש, חתם על הכרוזים של מבצע תפילין ומבצע נרות שבת קודש, וכן על ברכת גדולי התורה והאדמורי"ם לי"א ניסן תשל"ז.
אחד מחסידי סדיגורא, התנצל בפני רבו שבנו[1] רוצה להיות חסיד חב"ד. הגיב האדמו"ר: "ער האט זיך אויסגיקליבען א גוטער חיידר" - הוא בחר לעצמו "חיידר" טוב".
לקריאה נוספת
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 96-91.
הערות שוליים
- ↑ הוא הגה"ח ר' יגאל פיזם. גליון "בית משיח" מס' 10.
