יצחק פרידמן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:יצחק פרדימן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מבוהוש]]
 רבי '''יצחק פרידמן''' ([[תרס"ג]] - [[תשנ"ב]]) האדמו"ר מבוהוש - שפיקוב.
-==תולדותיו==
-נולד ב[[כ"ו באייר]] [[תרס"ג]] לאביו רבי שלום יוסף משפיקוב, שהיה דור רביעי בן אחר בן לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בגיל טו"ב שנים התייתם מהוריו, והחל להנהיג את עדת החסידים בעיר אבותיו שפיקוב. אח"כ נישא לבת דודו רבי מנחם מנדל מבוהוש, וישב על התורה והעבודה בקדושה ובטהרה כשהוא סמוך על שלחן חותנו שמונה שנים. בשנת [[תר"צ]] הוכתר לאדמו"ר בבוקרשט, ועם פטירת חותנו למחר [[יום הכיפורים]] [[תש"ג]] מילא את מקום חותנו כאדמו"ר מבוהוש.
-בשנות שבתו ב[[רומניה]] קידש שם שמים בהנהגתו המופתית וב[[מסירות נפש]]ו להצלת [[יהודים]] ולהקלת חבלי השואה הנוראים מהפליטים הניצולים. היה ידוע שם כפועל ישועות וכל יהודי מצא אוזן קשבת אצלו בשעותיו הקשות.
+==קורות חייו==
+הרב יצחק פרידמן נולד ביום [[כ"ו באייר]] שנת [[תרס"ג]] לרב שלום יוסף פרידמן משפיקוב, שהיה דור רביעי (בן אחר בן) לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בשנת [[תרפ"ד]], בהיותו בגיל שבע עשרה, נפטרו הוריו והוא החל למלא את מקום אביו בהנהגת הקהילה החסידית  בעיר שפיקוב. התחתן עם בת דודו, רבי מנחם מנדל מבוהוש ולאחר החתונה הקדיש את רוב זמנו ל[[לימוד תורה]] ו[[עבודת השם]], כאשר חותנו דאג לצרכיו הכלכליים במשך שמונה שנים. בשנת [[תר"צ]] הוכתר ל[[אדמו"ר]] בבוקרשט ובשנת [[תש"ג]], לאחר פטירת חותנו ב[[יום הכיפורים]], החל למלא את מקום חותנו כאדמו"ר מבוהוש ברומניה.
+בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] עסק רבות  להצלת [[יהודים]] ודאגה לפליטים וניצולים. היה עוזר לאנשים בברכותיו והיה תומך בהם נפשית. ממשלת רומניה רדפה אותו ובאופן פלאי הצליח לברוח משם ולעלות ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע ב[[פסח שני]] שנת [[תשי"א]], שם יסד בית מדרש בעיר [[תל אביב]]. בהיותו בתל אביב היה נערץ על ידי גדולי ישראל ואנשים רבים באו לקבל ממנו עצה וברכה והיה מעודד ומנחם עניים ואומללים. בשנת [[תשמ"ז]] עבר ל[[בני ברק]] ופתח כולל אברכים ו[[ישיבה]] לצעירים.
+ביום [[י"ד במנחם אב]] שנת [[תשנ"ב]] נפטר בפתאומיות, כאשר שהה בשוויץ.
-לאחר הצלתו הפלאית מממשלת רומניה שרדפה אותו, הצליח לעלות לארה"ק ב[[פסח שני]] [[תשי"א]], וייסד את בית מדרשו בעיר תל אביב. דבריו נשמעו בחרדת כבוד בקרב כל גדולי ישראל שראו בו [[צדיק]] עתק משיירי כנסת הגדולה. המונים נהרו לקבל עצתו וברכתו, ועשרות עניים אומללים מצאו אצלו את לחמם וזכו למלות עידוד. ב[[תשמ"ז]] עבר ל[[בני ברק]] ופתח כולל אברכים ו[[ישיבה]] לצעירים. נסתלק בפתאומיות כבן תשעים [[שנה]] ביום [[י"ד במנחם אב]] [[תשנ"ב]], כאשר היה בשוויץ לצורך ריפוי.
 ==קשריו עם הרבי==
 היה ב[[יחידות]] אצל כ"ק אדמו"ר בשנת [[תשל"ז]], ותמיד נתן ביטוי להערצתו את הרבי ואת מפעליו הקדושים. חתם על הכרוזים לעידוד [[מבצע תפילין]]<REF> בשנת [[תשכ"ז]]. ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF> ו[[מבצע הדלקת נרות שבת קודש]] לבנות ישראל שהגיעו ל[[חינוך]]. וכן היה בין החתומים על מכתב ה[[ברכה]] של גדולי התורה מ[[י"א בניסן]] [[תשל"ז]], ועל המכתב משנת השמונים ביחד עם כ"ק האדמורי"ם ממודז'יץ ומוואסלוי בתל אביב, וכך נאמר בו: