עשה לך רב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:עשה לך רב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:עשה לך רב בקשה נפשית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרזה שפורסמה על ידי ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] לקראת [[יו"ד שבט]] [[תשע"א]] על הוראת הרבי 'עשה לך רב']] | ||
'''עשה לך [[רב]]'''", הוא ציווי על כל אחד ואחת מישראל - מקטן ועד גדול - לקבל עליו ולעשות לו רב. | "'''עשה לך [[רב]]'''", הוא ציווי על כל אחד ואחת מישראל - מקטן ועד גדול - לקבל עליו ולעשות לו רב. | ||
== ההוראה במאמר המשנה == | == ההוראה במאמר המשנה == | ||
הוראה זו היא נוסף על הוראת המשנה "איזהו [[חכם]] הלומד מכל אדם", שגם מי שהוא חכם גדול, יכול להוסיף וללמוד מאחרים, ועד שיכול ללמוד מכל אדם{{הערת שוליים|ואדרבה: הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר חכם, כדיוק הלשון "איזהו חכם הלומד מכל אדם".}} - צריך להיות גם הענין ד"רב", "עשה לך רב", כלומר, ש"תקבלהו עליך לרב", לסמוך על דבריו. | |||
על פי הסברו של הרבי<REF>משיחת [[הרבי]] ב[[שבת]] [[פרשת דברים]] משנת [[תשמ"ו]].</REF> "אדם קרוב אצל עצמו" כידוע, ומסיבה זו אינו יכול לסמוך על עצמו, ולכן, צריך הוא לעשות לו רב - שיחשיבהו גדול ממנו, ולקיים את דבריו. | |||
על פי הסברו של הרבי<REF>משיחת [[הרבי]] | |||
מי שהוא גדול ב[[תורה]] וב[[יראת שמים]] | מי שהוא גדול ב[[תורה]] וב[[יראת שמים]], וקשה לו למצוא מי שגדול ממנו, יעשה לעצמו רב, למרות שהוא למטה הימנו, כי אין אדם רואה בעניני עצמו העצה הצריכה לו כמו שיראה זולתו. דבר זה רמוז במילה '''עשה''' לך רב, אף שאינו ראוי, יש צורך בענין של [[מעשה|עשיה]], מכיון שלשון עשיה נאמר על דבר שצריך לטרוח ולעשות על ידו, עד לעשיה מלשון כפיה (כגון הלשון "מעשין על הצדקה"){{הערת שוליים|בשם המאירי.}}. | ||
הרבי הוסיף כי | [[הרבי]] הוסיף כי "[[טוב]] ונכון ביותר, שכל אחד ואחת מישראל - האנשים וה[[נשים]], כולל ילדים וילדות קטנים - יקיים את הוראת המשנה "עשה לך רב" <REF>ובנוגע לנשים ובנות - בלשון דאמרי אינשי: "[[משפיע|משפיעות]]".</REF>, על ידי זה שילך מזמן לזמן למי שגדול הימנו, על מנת ובאופן לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדו ומצבו ב[[לימוד התורה]], בנתינת ה[[צדקה]], ובכללות הנהגתו ב[[עבודת ה']], גם בעניני הרשות, "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו", ועל ידי זה יקבל את ההוראה וההדרכה הנכונה ללא ה[[שוחד]] דקרבת עצמו. ומה גם שעצם הידיעה שמזמן לזמן יצטרך לתת "דין וחשבון" לבשר ודם, תפעל אצלו להיטיב את הנהגתו, ולהוסיף בכל עניני טוב ו[[קדושה]]". | ||
== בקשה נפשית מהרבי == | == בקשה נפשית מהרבי == | ||
באותה שיחה, הרבי התבטא בהתבטאות מיוחדת: | באותה שיחה, הרבי התבטא בהתבטאות מיוחדת: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יש להוסיף ולהדגיש ע"ד גודל החשיבות והצורך כו' דכל האמור, גם במשך כל ה[[שנה]] כולה, ויתירה מזה - תמיד כל הימים. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יש להוסיף ולהדגיש ע"ד גודל החשיבות והצורך כו' דכל האמור, גם במשך כל ה[[שנה]] כולה, ויתירה מזה - תמיד כל הימים. | ||
ולכן, הצעתי ובקשתי - בבקשה נפשית (ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לעת עתה ביטוי מתאים יותר כו') - שיפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום, - בשמי, או שלא בשמי, בהתאם להתועלת בנוגע לקיום הדבר - שכדאי ונכון ביותר, אשר, כל אחד ואחת מישראל, אנשים [[נשים]] ו[[ילדים|טף]], יקיימו את הוראת המשנה "עשה לך רב", ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם ב[[עבודת ה']], אשר, על ידי זה יתוסף בודאי ובודאי אצל כל אחד ואחד מישראל בכל עניני [[טוב]] ו[[קדושה]], הלוך ומוסיף ואור | ולכן, הצעתי ובקשתי - בבקשה נפשית (ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לעת עתה ביטוי מתאים יותר כו') - שיפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום, - בשמי, או שלא בשמי, בהתאם להתועלת בנוגע לקיום הדבר - שכדאי ונכון ביותר, אשר, כל אחד ואחת מישראל, אנשים [[נשים]] ו[[ילדים|טף]], יקיימו את הוראת המשנה "עשה לך רב", ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם ב[[עבודת ה']], אשר, על ידי זה יתוסף בודאי ובודאי אצל כל אחד ואחד מישראל בכל עניני [[טוב]] ו[[קדושה]], הלוך ומוסיף ואור{{הערת שוליים|משיחת [[הרבי]] בשבת פרשת דברים משנת [[תשמ"ו]].}}}} | ||
=="החידוש" של הרבי== | =="החידוש" של הרבי== | ||
אלפי שנים לומדים יהודים את [[פרקי אבות]] בשבתות של ימי הקיץ, אך אף פעם לא הייתה הנהגה רווחת שכל אדם יעשה לעצמו רב פרטי, שהוא אישי שלו. | |||
[[קובץ:עשה לך רב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האמרה "עשה לך רב" מכתב יד עתיק של ה[[משניות]]]] | |||
ההוראה "עשה לך רב" מופיעה פעמיים ב[[פרקי אבות]]. פעם אחת מובא "עשה לך רב והסתלק מן הספק{{הערת שוליים|פרק א' משנה ט"ז.}}", ופעם נוספת נאמר "עשה לך רב וקנה לך חבר"{{הערת שוליים|פרק א' משנה ו'.}}. הרבנים ומורי ההוראה שהיו לעם ישראל מאז ומתמיד - נועדו לסלק מן הספק. כל יהודי שהיה נתקל בספק כלשהו, היה ניגש לרב כדי לפתור את הספק. | |||
ישנו סוג נוסף של רב, שהוא בדוגמת 'עשה לך חבר': לפעמים, אין ספיקות בעניין מסויים, והאדם יודע היטב שמעשה מסויים אינו ראוי, אך מתקשים להוציא לפועל את כוחות הנפש הדרושים להתגבר על ה[[יצר הרע|יצר]]. במקרה כזה, לא פונים לרב העיר, רק רב אישי, הדומה לחבר, יכול לעזור במקרה כזה. אליו אפשר ללכת ולשפוך את הלב, להביאו בסוד ההתלבטות הנפשית, ולקבל כוחות וחיזוק במערכה הרוחנית. | |||
למרות שמדובר בהוראת המשנה, במשך הדורות הדברים לא ירדו לפסים מעשיים, והם נשארו ברובד העיוני-לימודי. אפילו לאחרי התייסדות [[תנועת החסידות]], שבה הונח דגש על חשיבותו של ה[[משפיע]] - הרי באופן כללי מדובר במשפיע עדתי - קהילתי, ולא במשפיע אישי-פרטי. גם כאשר במשך השנים הפנה הרבי את ה[[תמימים]] למשפיעים - היו אלו הוראות ליחידים, ולא כהוראה גורפת וכללית. החידוש של הרבי הוא, במימוש הדבר; הרבי לקח את הוראת המשנה, והחדיר אותה לחיי היום-יום של אלפי חסידים ומקושרים. | |||
חידושו של הרבי בתקנה זו, הוא גם בפרטי ההוראה. לדוגמה: הוראת הרבי שכל אחד צריך למסור דו"ח לרב שלו - פרט זה לא מוזכר במשנה, והוא חידוש של הרבי. | |||
==הוראה לכלל ישראל== | ==הוראה לכלל ישראל== | ||
הרבי אמר שהוראה זו שייכת לכלל ישראל, ללא יוצא מן הכלל. | |||
בימי ההכנה ל[[י' שבט]] [[תשמ"ז]], כאשר הרבי הציע שבמשך שלושים ימי ההכנה יעבור כל אחד שלוש בחינות אצל ה'רב' שלו. הרבי הוסיף ואמר שכל אחד מהנבחנים צריך לתת ל'רב' שלו רשות להודיע לרבי על תוצאות הבחינות, כיוון שכאשר חסיד יודע שתוצאות הבחינה שלו יגיעו לרבי - הרי זה פועל עליו להוסיף עוד יותר בכל ענייני ההכנה, כדי שלא יתבייש חס-ושלום בתוצאות הבחינות. | |||
בימי ההכנה ל[[י' שבט]] [[תשמ"ז]], כאשר הרבי הציע שבמשך שלושים ימי ההכנה יעבור כל אחד שלוש בחינות אצל | |||
על הוראה זו, שבוודאי לא נכללה בהוראת המשנה, אמר הרבי שההצעה מופנית לכל אחד ואחת | על הוראה זו, שבוודאי לא נכללה בהוראת המשנה, אמר הרבי שההצעה מופנית לכל אחד ואחת מ[[אנ"ש]], "כולל - אלו שיצטרפו מחר להיות מאנ"ש, וכן אלו שסוף כל סוף יפעלו עליהם להיות מאנ"ש". | ||
הרבי אף הדגיש, שידוע ומפורסם ובפרט אצל | הרבי אף הדגיש, שידוע ומפורסם ובפרט אצל ה[[ליטאים]], שאף ל[[הגאון מוילנא|גאון מוילנא]] היה "מוסר זאגער", שהיה מזמינו מזמן לזמן כדי שיאמר לו - לגאון - דברי מוסר, ויקיים דבריו! | ||
בעצם העובדה שישנו ציווי במשנה | בעצם העובדה שישנו ציווי במשנה 'עשה לך רב', מוכיחה, שאם רק ירצה ב[[אמת]], ויתייגע בזה - בודאי שימצא לו רב, כהבטחת [[חז"ל]] "יגעת ומצאת". | ||
למי שסבור שתהיה זאת פחיתות כבוד עבורו, אם ילך לשמוע את דעתו של אדם אחר - אומר הרבי, | למי שסבור שתהיה זאת פחיתות כבוד עבורו, אם ילך לשמוע את דעתו של אדם אחר - אומר הרבי, אדרבה, הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר [[חכם]], כדיוק לשון המשנה "איזהו חכם - הלומד מכל אדם"... | ||
הרבי תינה פעם על המציאות הכואבת, שדווקא אלו שאצלם נוגע ומוכרח העניין של | הרבי תינה פעם על המציאות הכואבת, שדווקא אלו שאצלם נוגע ומוכרח העניין של "עשה לך רב", לא כל כך מקיימים הוראה זו, ואלו שבלאו הכי מתנהגים באופן הרצוי - הם המקיימים הוראה זו. | ||
==איך בוחרים רב== | ==איך בוחרים רב== | ||
הרבי התייחס לשאלה זו, ואמר שהדברים מפורשים | הרבי התייחס לשאלה זו, ואמר שהדברים מפורשים ברמב"ם: הרמב"ם כותב ש"ה[[עולם הבא]] אין בו גוף וגוי' אלא נפשות ה[[צדיקים]] בלבד בלא [[גוף]], כ[[מלאכי השרת]]" -הרי ש[[הרמב"ם]] פוסק שכדי להיות דומה למלאכי השרת צריכים להיות במעמד ומצב שה[[נפש]] אינה משוחדת מהגוף, בדוגמת מצב הנפש לעתיד לבוא - ללא קנאה ותחרות, מלחמה ו[[שנאה]] וכדומה. | ||
קרטיריונים ברורים יותר - אומר הרבי שלכל הפחות צריכים להיות | קרטיריונים ברורים יותר - אומר הרבי שלכל הפחות צריכים להיות ב'רב' שלשת הסימנים של בני ישראל: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כאשר שלושת סימנים אלה נראים אצלו בגלוי, הרי הוא ראוי להיות 'רב' הדומה ל[[מלאך]] ה' צבאות. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]] | [[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]] | ||
גרסה מ־13:15, 26 ביוני 2011
"עשה לך רב", הוא ציווי על כל אחד ואחת מישראל - מקטן ועד גדול - לקבל עליו ולעשות לו רב.
ההוראה במאמר המשנה
הוראה זו היא נוסף על הוראת המשנה "איזהו חכם הלומד מכל אדם", שגם מי שהוא חכם גדול, יכול להוסיף וללמוד מאחרים, ועד שיכול ללמוד מכל אדם[1] - צריך להיות גם הענין ד"רב", "עשה לך רב", כלומר, ש"תקבלהו עליך לרב", לסמוך על דבריו.
על פי הסברו של הרבי[2] "אדם קרוב אצל עצמו" כידוע, ומסיבה זו אינו יכול לסמוך על עצמו, ולכן, צריך הוא לעשות לו רב - שיחשיבהו גדול ממנו, ולקיים את דבריו.
מי שהוא גדול בתורה וביראת שמים, וקשה לו למצוא מי שגדול ממנו, יעשה לעצמו רב, למרות שהוא למטה הימנו, כי אין אדם רואה בעניני עצמו העצה הצריכה לו כמו שיראה זולתו. דבר זה רמוז במילה עשה לך רב, אף שאינו ראוי, יש צורך בענין של עשיה, מכיון שלשון עשיה נאמר על דבר שצריך לטרוח ולעשות על ידו, עד לעשיה מלשון כפיה (כגון הלשון "מעשין על הצדקה")[3].
הרבי הוסיף כי "טוב ונכון ביותר, שכל אחד ואחת מישראל - האנשים והנשים, כולל ילדים וילדות קטנים - יקיים את הוראת המשנה "עשה לך רב" [4], על ידי זה שילך מזמן לזמן למי שגדול הימנו, על מנת ובאופן לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדו ומצבו בלימוד התורה, בנתינת הצדקה, ובכללות הנהגתו בעבודת ה', גם בעניני הרשות, "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו", ועל ידי זה יקבל את ההוראה וההדרכה הנכונה ללא השוחד דקרבת עצמו. ומה גם שעצם הידיעה שמזמן לזמן יצטרך לתת "דין וחשבון" לבשר ודם, תפעל אצלו להיטיב את הנהגתו, ולהוסיף בכל עניני טוב וקדושה".
בקשה נפשית מהרבי
באותה שיחה, הרבי התבטא בהתבטאות מיוחדת:
יש להוסיף ולהדגיש ע"ד גודל החשיבות והצורך כו' דכל האמור, גם במשך כל השנה כולה, ויתירה מזה - תמיד כל הימים.
ולכן, הצעתי ובקשתי - בבקשה נפשית (ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לעת עתה ביטוי מתאים יותר כו') - שיפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום, - בשמי, או שלא בשמי, בהתאם להתועלת בנוגע לקיום הדבר - שכדאי ונכון ביותר, אשר, כל אחד ואחת מישראל, אנשים נשים וטף, יקיימו את הוראת המשנה "עשה לך רב", ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה', אשר, על ידי זה יתוסף בודאי ובודאי אצל כל אחד ואחד מישראל בכל עניני טוב וקדושה, הלוך ומוסיף ואור[5]
"החידוש" של הרבי
אלפי שנים לומדים יהודים את פרקי אבות בשבתות של ימי הקיץ, אך אף פעם לא הייתה הנהגה רווחת שכל אדם יעשה לעצמו רב פרטי, שהוא אישי שלו.
ההוראה "עשה לך רב" מופיעה פעמיים בפרקי אבות. פעם אחת מובא "עשה לך רב והסתלק מן הספק[6]", ופעם נוספת נאמר "עשה לך רב וקנה לך חבר"[7]. הרבנים ומורי ההוראה שהיו לעם ישראל מאז ומתמיד - נועדו לסלק מן הספק. כל יהודי שהיה נתקל בספק כלשהו, היה ניגש לרב כדי לפתור את הספק.
ישנו סוג נוסף של רב, שהוא בדוגמת 'עשה לך חבר': לפעמים, אין ספיקות בעניין מסויים, והאדם יודע היטב שמעשה מסויים אינו ראוי, אך מתקשים להוציא לפועל את כוחות הנפש הדרושים להתגבר על היצר. במקרה כזה, לא פונים לרב העיר, רק רב אישי, הדומה לחבר, יכול לעזור במקרה כזה. אליו אפשר ללכת ולשפוך את הלב, להביאו בסוד ההתלבטות הנפשית, ולקבל כוחות וחיזוק במערכה הרוחנית.
למרות שמדובר בהוראת המשנה, במשך הדורות הדברים לא ירדו לפסים מעשיים, והם נשארו ברובד העיוני-לימודי. אפילו לאחרי התייסדות תנועת החסידות, שבה הונח דגש על חשיבותו של המשפיע - הרי באופן כללי מדובר במשפיע עדתי - קהילתי, ולא במשפיע אישי-פרטי. גם כאשר במשך השנים הפנה הרבי את התמימים למשפיעים - היו אלו הוראות ליחידים, ולא כהוראה גורפת וכללית. החידוש של הרבי הוא, במימוש הדבר; הרבי לקח את הוראת המשנה, והחדיר אותה לחיי היום-יום של אלפי חסידים ומקושרים.
חידושו של הרבי בתקנה זו, הוא גם בפרטי ההוראה. לדוגמה: הוראת הרבי שכל אחד צריך למסור דו"ח לרב שלו - פרט זה לא מוזכר במשנה, והוא חידוש של הרבי.
הוראה לכלל ישראל
הרבי אמר שהוראה זו שייכת לכלל ישראל, ללא יוצא מן הכלל.
בימי ההכנה לי' שבט תשמ"ז, כאשר הרבי הציע שבמשך שלושים ימי ההכנה יעבור כל אחד שלוש בחינות אצל ה'רב' שלו. הרבי הוסיף ואמר שכל אחד מהנבחנים צריך לתת ל'רב' שלו רשות להודיע לרבי על תוצאות הבחינות, כיוון שכאשר חסיד יודע שתוצאות הבחינה שלו יגיעו לרבי - הרי זה פועל עליו להוסיף עוד יותר בכל ענייני ההכנה, כדי שלא יתבייש חס-ושלום בתוצאות הבחינות.
על הוראה זו, שבוודאי לא נכללה בהוראת המשנה, אמר הרבי שההצעה מופנית לכל אחד ואחת מאנ"ש, "כולל - אלו שיצטרפו מחר להיות מאנ"ש, וכן אלו שסוף כל סוף יפעלו עליהם להיות מאנ"ש".
הרבי אף הדגיש, שידוע ומפורסם ובפרט אצל הליטאים, שאף לגאון מוילנא היה "מוסר זאגער", שהיה מזמינו מזמן לזמן כדי שיאמר לו - לגאון - דברי מוסר, ויקיים דבריו!
בעצם העובדה שישנו ציווי במשנה 'עשה לך רב', מוכיחה, שאם רק ירצה באמת, ויתייגע בזה - בודאי שימצא לו רב, כהבטחת חז"ל "יגעת ומצאת".
למי שסבור שתהיה זאת פחיתות כבוד עבורו, אם ילך לשמוע את דעתו של אדם אחר - אומר הרבי, אדרבה, הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר חכם, כדיוק לשון המשנה "איזהו חכם - הלומד מכל אדם"...
הרבי תינה פעם על המציאות הכואבת, שדווקא אלו שאצלם נוגע ומוכרח העניין של "עשה לך רב", לא כל כך מקיימים הוראה זו, ואלו שבלאו הכי מתנהגים באופן הרצוי - הם המקיימים הוראה זו.
איך בוחרים רב
הרבי התייחס לשאלה זו, ואמר שהדברים מפורשים ברמב"ם: הרמב"ם כותב ש"העולם הבא אין בו גוף וגוי' אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף, כמלאכי השרת" -הרי שהרמב"ם פוסק שכדי להיות דומה למלאכי השרת צריכים להיות במעמד ומצב שהנפש אינה משוחדת מהגוף, בדוגמת מצב הנפש לעתיד לבוא - ללא קנאה ותחרות, מלחמה ושנאה וכדומה.
קרטיריונים ברורים יותר - אומר הרבי שלכל הפחות צריכים להיות ב'רב' שלשת הסימנים של בני ישראל: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כאשר שלושת סימנים אלה נראים אצלו בגלוי, הרי הוא ראוי להיות 'רב' הדומה למלאך ה' צבאות.