בחזקת משיח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכה של 209.17.190.78 (שיחה) לעריכה האחרונה של חסיד)
(עריכה ראשונית)
שורה 1: שורה 1:
'''חזקת משיח''' הינה הגדרתו של [[משיח]] בזמן ה[[גלות]], הנקבעת על פי פעולותיו להשבת קיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל, "[[יעמוד מלך מבית דוד]], [[הוגה בתורה]], . . [[יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה]] ו[[ילחם מלחמות ה']]".
'''חזקת משיח''' הינה הגדרתו של [[משיח]] בזמן ה[[גלות]], הנקבעת בעקבות פעולותיו לחיזוק קיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל, כפי שמפרט [[הרמב"ם]] בספרו [[היד החזקה]] ([[הלכות מלכים]]): "[[יעמוד מלך מבית דוד]], [[הוגה בתורה]] . . [[יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה]] ו[[ילחם מלחמות ה']]".


פעולות אלו הם חלקו הראשון של 'התגלותו על ידי פעולותיו', המוכיחות לנו כבר בזמן הגלות שהוא המשיח הנבחר על ידי ה'.
פעולות אלו הם חלקו הראשון של 'התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו', המוכיחות לנו כבר בזמן הגלות שהוא המשיח הנבחר על ידי הקדוש ברוך הוא.


המקור להגדרה הזו הוא הרמב"ם בספרו "היד החזקה".
== יכוף כל ישראל בפועל ==


[[הרבי]] הסביר<REF>[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1311 גליון בית משיח]</REF> כי מה שכתוב ברמב”ם שמשיח יכוף כל ישראל - אין הכוונה בזה רק בכח, בפוטנציאל, אלא כוונתו היא שאכן כך מתנהג משיח בפועל. דהיינו, שאיש זה ילך ויכוף את כל ישראל לקיים תורה ומצוות.


== יכוף כל ישראל בפועל ==
כיצד עושה זאת משיח? מובן שאין הכוונה שהוא בעצמו ילך לכל אחד ואחד, שהרי זהו דבר בלתי אפשרי, כי אם הוא פועל את פעולותיו על ידי השלוחים שלו, ושלוחי השלוחים - שהרי התורה אומרת ששלוחו של אדם '''כמותו''' ממש<REF>קידושין מא, ב.</REF>. עצם העובדה שהשלוחים רק ילכו ויגידו ליהודים שצריך לשוב לתורה ומצוות, זה עצמו כבר מסייע ומביא לידי קיום "ויכוף" (כפשוטו), שהרי כפייה בדברים גם כן נקראת כפייה <REF>כדאיתא בכתובות נג, א. "אכפייה", ובקידושין מה, ב "כפתיה" עיי"ש.</REF>.


[[הרבי]] הסביר<REF>[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1311 גליון בית משיח]</REF> כי מה שכתוב ברמב”ם שיהיה איש שיכוף כל ישראל וכו’, אין הכוונה בזה רק בכח - הכוונה היא בפועל. דהיינו, שאיש זה ילך (”ררומגיין”) ויכוף (”צווינגען”) את כל ישראל לקיים תורה ומצוות.
== החילוק בין חזקת משיח למשיח וודאי ==


מובן, שאין הכוונה שהוא בעצמו ילך לכל אחד ואחד, שהרי זהו דבר בלתי אפשרי, כי אם השלוחים שלו, ושלוחי השלוחים עד מאה.  - שהרי שלוחו של אדם '''כמותו''' ממש<REF>קידושין מא, ב.</REF>. ועצם הדבר שהשלוחים רק ילכו ויגידו ליהודים שצריך לשוב לתורה ומצוות, זה עצמו כבר מסייע ומביא לידי קיום “ויכוף” (כפשוטו), שהרי כפייה בדברים גם כן נקראת כפייה <REF>כדאיתא בכתובות נג, א. "אכפייה", ובקידושין מה, ב "כפתיה" עיי"ש.</REF>
"חזקת משיח" - ישנה מציאות טכנית של משיח.


== החילוק בין חזקת משיח למשיח וודאי ==
"[[משיח וודאי]]" - כינוי למשיח לאחר שגאל את ישראל מבין האומות, לאחר קיבוץ גלויות ובנין בית המקדש.


החילוק בין "חזקת משיח" שהוא רק סימן לחפצא של משיח, לבין "משיח וודאי" שהוא כינוי למשיח לאחר שגאל את ישראל מבין האומות, לאחר קיבוץ גלויות ובנין בית המקדש, כתוב ברמב"ם<REF>הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד'</REF> בצורה ברורה:
חילוק זה כתוב ברמב"ם<REF>הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד'</REF> בצורה ברורה:


- ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה, ועוסק במצות כדוד אביו. כפי תורה שבכתב ושבעל פה. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה. וילחם מלחמות ה'. '''הרי זה בחזקת שהוא משיח'''.  
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה, ועוסק במצות כדוד אביו. כפי תורה שבכתב ושבעל פה. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה. וילחם מלחמות ה'. '''הרי זה בחזקת שהוא משיח'''.  


- אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל '''הרי זה משיח בודאי'''. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד
אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל '''הרי זה משיח בודאי'''. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד}}


ב[[שיחה]] מ[[שבת]] פרשת שמות [[תשנ"ב]] קובע [[אדמו"ר שליט"א]] "שישנו כבר ה"מלך מבית דוד . . שאז '''בחזקת''' שהוא משיח". ומאחל ש"כבר יהי' מיד "משיח בודאי", על ידי זה ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד".
ב[[שיחה]] מ[[שבת]] פרשת שמות [[תשנ"ב]] קובע [[אדמו"ר שליט"א]] "שישנו כבר ה"מלך מבית דוד . . שאז '''בחזקת''' שהוא משיח". ומאחל ש"כבר יהי' מיד "משיח בודאי", על ידי זה ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד".

גרסה מ־05:36, 25 במרץ 2011

חזקת משיח הינה הגדרתו של משיח בזמן הגלות, הנקבעת בעקבות פעולותיו לחיזוק קיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל, כפי שמפרט הרמב"ם בספרו היד החזקה (הלכות מלכים): "יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה . . יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה'".

פעולות אלו הם חלקו הראשון של 'התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו', המוכיחות לנו כבר בזמן הגלות שהוא המשיח הנבחר על ידי הקדוש ברוך הוא.

יכוף כל ישראל בפועל

הרבי הסביר[1] כי מה שכתוב ברמב”ם שמשיח יכוף כל ישראל - אין הכוונה בזה רק בכח, בפוטנציאל, אלא כוונתו היא שאכן כך מתנהג משיח בפועל. דהיינו, שאיש זה ילך ויכוף את כל ישראל לקיים תורה ומצוות.

כיצד עושה זאת משיח? מובן שאין הכוונה שהוא בעצמו ילך לכל אחד ואחד, שהרי זהו דבר בלתי אפשרי, כי אם הוא פועל את פעולותיו על ידי השלוחים שלו, ושלוחי השלוחים - שהרי התורה אומרת ששלוחו של אדם כמותו ממש[2]. עצם העובדה שהשלוחים רק ילכו ויגידו ליהודים שצריך לשוב לתורה ומצוות, זה עצמו כבר מסייע ומביא לידי קיום "ויכוף" (כפשוטו), שהרי כפייה בדברים גם כן נקראת כפייה [3].

החילוק בין חזקת משיח למשיח וודאי

"חזקת משיח" - ישנה מציאות טכנית של משיח.

"משיח וודאי" - כינוי למשיח לאחר שגאל את ישראל מבין האומות, לאחר קיבוץ גלויות ובנין בית המקדש.

חילוק זה כתוב ברמב"ם[4] בצורה ברורה:

ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה, ועוסק במצות כדוד אביו. כפי תורה שבכתב ושבעל פה. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה. וילחם מלחמות ה'. הרי זה בחזקת שהוא משיח.

אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד

בשיחה משבת פרשת שמות תשנ"ב קובע אדמו"ר שליט"א "שישנו כבר ה"מלך מבית דוד . . שאז בחזקת שהוא משיח". ומאחל ש"כבר יהי' מיד "משיח בודאי", על ידי זה ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד".


הערות שוליים

  1. גליון בית משיח
  2. קידושין מא, ב.
  3. כדאיתא בכתובות נג, א. "אכפייה", ובקידושין מה, ב "כפתיה" עיי"ש.
  4. הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד'