רב יהודה – הבדלי גרסאות

אין פירוש נוסף בינתיים
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
|חבריו=[[רב הונא]], [[רב נחמן]], [[עולא]]
|חבריו=[[רב הונא]], [[רב נחמן]], [[עולא]]
|תלמידיו=[[רבה בר נחמני|רבה]] ו[[רב יוסף]] שכיהנו אחריו בראש ישיבת פומבדיתא, [[רבי זירא]], [[רבי אבא]], [[רב כהנא (השני)|רב כהנא]], [[רחבה מפומבדיתא]], [[רב שמואל בר רב יצחק]]
|תלמידיו=[[רבה בר נחמני|רבה]] ו[[רב יוסף]] שכיהנו אחריו בראש ישיבת פומבדיתא, [[רבי זירא]], [[רבי אבא]], [[רב כהנא (השני)|רב כהנא]], [[רחבה מפומבדיתא]], [[רב שמואל בר רב יצחק]]
|בית מדרש=ראש [[ישיבת פומבדיתא]] ומייסד הישיבה
|בית מדרש=ראש ישיבת פומבדיתא ומייסד הישיבה
}}
}}
'''רב יהודה''' הוא מגדולי ה[[אמוראים]], מייסדה של [[ישיבת פומבדיתא]], שהתקיימה כ-800 שנה, ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].
'''רב יהודה''' הוא מגדולי ה[[אמוראים]], מייסדה של ישיבת פומבדיתא, שהתקיימה כ-800 שנה, ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].


רב יהודה היה בן הדור השני של האמוראים ב[[בבל]], תלמיד מובהק של [[רב (אמורא)|רב]] ושל [[שמואל (אמורא)|שמואל]], ומאות מאמרים שלו בשמם מובאים ב[[תלמוד]]. בתלמוד מוזכר תמיד בשם הסתמי "רב יהודה", אם כי שמו המלא הוא '''רב יהודה בר יחזקאל'''; אביו - [[רב יחזקאל]] - נמנה אף הוא על החכמים, ושמואל היה קם מפניו לכבדו. תלמידיו של רב יהודה היו גדולי הדור הבא של האמוראים - [[רבה בר נחמני]], [[רב יוסף]] ו[[רבי זירא]].  
רב יהודה היה בן הדור השני של האמוראים בבבל, תלמיד מובהק של [[רב (אמורא)|רב]] ושל [[שמואל (אמורא)|שמואל]], ומאות מאמרים שלו בשמם מובאים ב[[תלמוד]]. בתלמוד מוזכר תמיד בשם הסתמי "רב יהודה", אם כי שמו המלא הוא '''רב יהודה בר יחזקאל'''; אביו - רב יחזקאל - נמנה אף הוא על החכמים, ושמואל היה קם מפניו לכבדו. תלמידיו של רב יהודה היו גדולי הדור הבא של האמוראים - [[רבה בר נחמני]], [[רב יוסף]] ו[[רבי זירא]].  


שקד על תלמודו, והתמיד לחזור על הנלמד. רבו, שמואל, שיבח אותו לא אחת בביטוי "שיננא", כלומר - שנון, חריף; ואמר עליו "אין זה ילוד אישה" (אלא [[מלאך]]). רב יהודה התאפיין בתקיפות, וכאשר ראה שנעשה משהו שלא כשורה נהג ללא משוא פנים. חיבר כמה ברכות, שביניהן [[קידוש לבנה]] ו[[שבע ברכות]] של [[נישואין|חתן וכלה]]. ידועה הייתה חיבתו לארץ ישראל, ועם זאת אסר [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] אליה מבבל<ref>המקורות, לכל עניין במקומו, מובאים בהערות שבגוף המאמר.</ref>.
שקד על תלמודו, והתמיד לחזור על הנלמד. רבו, שמואל, שיבח אותו לא אחת בביטוי "שיננא", כלומר - שנון, חריף; ואמר עליו "אין זה ילוד אישה" (אלא [[מלאך]]). רב יהודה התאפיין בתקיפות, וכאשר ראה שנעשה משהו שלא כשורה נהג ללא משוא פנים. חיבר כמה ברכות, שביניהן [[קידוש לבנה]] ו[[שבע ברכות]] של [[נישואין|חתן וכלה]]. ידועה הייתה חיבתו לארץ ישראל, ועם זאת אסר [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] אליה מבבל<ref>המקורות, לכל עניין במקומו, מובאים בהערות שבגוף המאמר.</ref>.
שורה 38: שורה 38:
* נינתו '''רחבה''', היה לה דין "אשה קטלנית". היא נישאה לרחבא מפומבדיתא שנפטר, אח"כ נישאה לרב יצחק בנו של [[רבה בר בר חנה]], אח"כ נישאה ל[[אביי]] ונפטר{{הערת שוליים|יבמות סד ע"ב.}}.
* נינתו '''רחבה''', היה לה דין "אשה קטלנית". היא נישאה לרחבא מפומבדיתא שנפטר, אח"כ נישאה לרב יצחק בנו של [[רבה בר בר חנה]], אח"כ נישאה ל[[אביי]] ונפטר{{הערת שוליים|יבמות סד ע"ב.}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{אמוראים}}
[[קטגוריה:אמוראים]]
[[קטגוריה:אמוראים]]