יחזקאל אברמסקי – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 40: שורה 40:
   
   
בנו הנ"ל כותב לי עוד: "כשחסידי חב"ד, ובראשם הרב שם טוב (שהכרתיו די טוב) הגיעו ממוסקבה ללונדון בשנת תש"ח, אבי עזר להם הרבה, והרב שם טוב היה מבאי ביתו של אבי ומבקר אצלו לעתים קרובות".
בנו הנ"ל כותב לי עוד: "כשחסידי חב"ד, ובראשם הרב שם טוב (שהכרתיו די טוב) הגיעו ממוסקבה ללונדון בשנת תש"ח, אבי עזר להם הרבה, והרב שם טוב היה מבאי ביתו של אבי ומבקר אצלו לעתים קרובות".
==נלחם עבור תקנות הרבי==
הידידות שהיתה בדורו של הרבי הריי"צ, נמשכה גם עם הרבי. הגאון זצ"ל העריך מאד את פעולותיו של הרבי לקירוב אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הוא אחד מחשובי הרבים שחתימתם מופיעה על הכרוז של גדולי ישראל לעידוד "מבצע תפילין".
   
   
כמו"כ בא על החתום בחודש ניסן תשל"ב ביחד עם הגרש"ז אויערבך זצ"ל והגרי"ש אלישיב שליט"א ועוד, על הכרוז לתיקון חוק [[מיהו יהודי]].
מראשי הלוחמים לתיקון חוק "מיהו יהודי"
הידידות שהיתה בדורו של הרבי הריי"צ, נמשכה גם עם כ"ק אדמו"ר. הגאון זצ"ל העריך מאד את פעולותיו של הרבי לקירוב אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הוא אחד מחשובי הרבים שחתימתם מופיעה על הכרוז של גדולי ישראל לעידוד "מבצע תפילין".
כמו"כ בא על החתום בחודש ניסן תשל"ב ביחד עם הגרש"ז אויערבך זצ"ל והגרי"ש אלישיב שליט"א ועוד, על הכרוז לתיקון חוק "מיהו יהודי". וכך נאמר בו:
"חוק השבות בצורתו הנוכחית, מהווה פגיעה איומה ביסוד היסודות של היהדות וקיומה, והנוגעת לכלל ישראל בכל תפוצותיו ולדורות עולם, בבחינת "מעוות לא יוכל לתקון". חוק שהוא פרוץ בפני הכרה ב"גיור" שלא כהלכה, ויש בו משום עידוד והקניית זכות עלייה לארץ קדשנו, לאלפים ולרבבות אשר לא מזרע בית ישראל. כל זה עלול להביא תוך זמן קצר חלילה, למצב מבהיל של טשטוש סימני ההיכר והזהות שבין יהודים לנכרים ר"ל. אף אחד מאיתנו אינו מוגן שלא יפול ברשת זו ח"ו. אי לזאת, כל אשר דבר ה' יקר לו, לא ינוח ולא ישקוט עד לתיקון חוק מזעזע זה וביטולו".
   
   
כאשר שימש ד"ר יצחק רפאל כשר הדתות, היה לו רעיון לפתרון בעיית מיהו יהודי. לשם כך ביקר את הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל והציע לפניו את הפתרון. השיב לו הגאון כי "בענינים אלו יש לשאול את פיו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שהוא הוא הלוחם נגד ההתבוללות, והוא המומחה בה' הידיעה בענינים אלו".
כאשר שימש ד"ר יצחק רפאל כשר הדתות, היה לו רעיון לפתרון בעיית מיהו יהודי. לשם כך ביקר את הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל והציע לפניו את הפתרון. השיב לו הגאון כי "בענינים אלו יש לשאול את פיו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שהוא הוא הלוחם נגד ההתבוללות, והוא המומחה בה' הידיעה בענינים אלו".
   
   
לאחר כמה ימים ביקר אצלו הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל. היה זה לפני נסיעתו של הרב הוטנר לארה"ב. ביקש ממנו הגר"י אברמסקי זצ"ל, כי בנסיעתו יבקר אצל כ"ק אדמו"ר וישאל אותו בדבר ההצעה. הרב הוטנר התייעץ עם הרבי ושיגר מברק להרב אברמסקי כי "ההצעה לא באה בחשבון", והענין ירד מסדר היום. הדברים פורסמו אז ב"הצופה" ע"י הסופר החרדי הנודע ד"ר הלל זיידמן.
לאחר כמה ימים ביקר אצלו הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל. היה זה לפני נסיעתו של הרב הוטנר לארה"ב. ביקש ממנו הגר"י אברמסקי זצ"ל, כי בנסיעתו יבקר אצל כ"ק אדמו"ר וישאל אותו בדבר ההצעה. הרב הוטנר התייעץ עם הרבי ושיגר מברק להרב אברמסקי כי "ההצעה לא באה בחשבון", והענין ירד מסדר היום. הדברים פורסמו אז ב"הצופה" ע"י הסופר החרדי הנודע ד"ר הלל זיידמן.
 
"אתם הרי מאושרים, יש לכם רבי!"
בענין חתימתו של הרב אברמסקי על הכרוז לתיקון חוק "מיהו יהודי", סיפר לי ש"ב הגה"ח רבי שמואל אליעזר הילפרין שליט"א את הדברים הבאים:
בענין חתימתו של הרב אברמסקי על הכרוז לתיקון חוק "מיהו יהודי", סיפר לי ש"ב הגה"ח רבי שמואל אליעזר הילפרין שליט"א את הדברים הבאים:
   
   
"בשנת תשל"ב יזם הגאון רבי בצלאל ז'ולטי זצ"ל יום תענית ציבור לעורר רחמים על תיקון חוק "מיהו יהודי". הרבי נתן הסכמתו ועידודו לכך, ולכן הלכנו משלחות של רבנים להחתים את רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל על הכרוז של הכרזת הצום. במשלחת השתתפו הגאון רבי ישראל גרוסמן שליט"א, הגאון רבי אברהם הרש כהן שליט"א ואנכי. באותה הזדמנות חתם גם על הכרוז הכללי של גדולי ישראל לתיקון החוק, וזכינו לשמוע ממנו דיבורים נפלאים על הערכתו לגדולתו של הרבי, ולפעולותיו העצומות לקירוב בני ישראל לתורה.
"בשנת תשל"ב יזם הגאון רבי בצלאל ז'ולטי זצ"ל יום תענית ציבור לעורר רחמים על תיקון חוק "מיהו יהודי". הרבי נתן הסכמתו ועידודו לכך, ולכן הלכנו משלחות של רבנים להחתים את רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל על הכרוז של הכרזת הצום. במשלחת השתתפו הגאון רבי ישראל גרוסמן שליט"א, הגאון רבי אברהם הרש כהן שליט"א ואנכי. באותה הזדמנות חתם גם על הכרוז הכללי של גדולי ישראל לתיקון החוק, וזכינו לשמוע ממנו דיבורים נפלאים על הערכתו לגדולתו של הרבי, ולפעולותיו העצומות לקירוב בני ישראל לתורה. בין הדברים אמר אז: "איהר זייט דאך גליקלאך, איהר האט דאך א רבי'ן, איז בא אייך אלץ קלאהר. אבער וואס זאלן מיר טאן"{{הערה|-אתם הרי מאושרים, יש לכם רבי והכל ברור אצלכם, אבל מה נעשה אנו?.}}.
"כמה ביטויים מענינים זכורים לי מאותה פגישה. בין הדברים אמר לנו: "איהר זייט דאך גליקלאך, איהר האט דאך א רבי'ן, איז בא אייך אלץ קלאהר. אבער וואס זאלן מיר טאן" ("אתם הרי מאושרים, יש לכם רבי והכל ברור אצלכם, אבל מה נעשה אנו?").
על מה חשב הרב אברמסקי באמירת "מודה אני"
   
   
"כמו כן סיפר לנו על התקופה שהיה בבית הסוהר ברוסיה , בעד עבודתו בהפצת היהדות. "כשאמרתי "מודה אני" בעת שהייתי בתפיסה, חשבתי לעצמי, על מה יש לי כאן להודות שהוחזרה לי הנשמה? הרי אין לי לא גשמיות ולא רוחניות? אינני יכול לא ללמוד ולא להתפלל, וא"כ על מה היא ההודאה? אלא שההודאה היא על כך, שיש לי את היכולת גם במצב הזה בית הסוהר, להרגיש שרבה אמונתך". הרב אברמסקי סיפר גם שאת הרגשתו זו ביטא פעם לפני חסידי חב"ד שהעבירו את הדברים אל הרבי הריי"צ. הרבי שמע זאת בהקשבה מיוחדת, והגיב: "יתכן שבעבור זה השתלם כל ענין המאסר של הרב אברמסקי, בכדי שיוכל לבוא להרגשה נעלית זו".
הרב אברמסקי סיפר על התקופה שהיה בבית הסוהר ברוסיה , בעד עבודתו בהפצת היהדות.  
 
:::''"כשאמרתי "מודה אני" בעת שהייתי בתפיסה, חשבתי לעצמי, על מה יש לי כאן להודות שהוחזרה לי הנשמה? הרי אין לי לא גשמיות ולא רוחניות? אינני יכול לא ללמוד ולא להתפלל, וא"כ על מה היא ההודאה? אלא שההודאה היא על כך, שיש לי את היכולת גם במצב הזה בית הסוהר, להרגיש שרבה אמונתך".
 
כאשר אדמו"ר הריי"צ שמע זאת מפי חסידים ששמעו מפיו,הקשיב בהקשבה מיוחדת, והגיב: "יתכן שבעבור זה השתלם כל ענין המאסר של הרב אברמסקי, בכדי שיוכל לבוא להרגשה נעלית זו".