יחזקאל אברמסקי – הבדלי גרסאות
דף חדש: {{בעבודה}} רבי '''יחזקאל אברמסקי''' זצ"ל מגדולי התורה בדורו. נולד בכפר דשקאווצי בפלך גרודנא בש"ק פ' תצוה… |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד בכפר דשקאווצי בפלך גרודנא ב[[ש"ק]] פ' תצוה ו' אדר [[תרמ"ו]]. למד בישיבת נובהרדוק אצל ה"סבא" רבי יוזל והתעלה בלימוד התורה מתוך שקידה נפלאה. ב[[תרס"ג]] נסמך להוראה ע"י הגאון בעל [[ערוך השלחן]]. בשנת [[תרס"ד]] החל ללמוד בישיבת טעלז ונתפרסם בשם "העילוי ממאסט", ובתרס"ז עבר לישיבת רמייליס בוילנא. בער"ח [[תמוז]] [[תרס"ט]] נשא לאשה את בתו של הגאון רבי ישראל יהונתן ירושמסקי חתן הרידב"ז. | נולד בכפר דשקאווצי בפלך גרודנא ב[[ש"ק]] פ' תצוה ו' אדר [[תרמ"ו]]. למד בישיבת נובהרדוק אצל ה"סבא" רבי יוזל והתעלה בלימוד התורה מתוך שקידה נפלאה. ב[[תרס"ג]] נסמך להוראה ע"י הגאון בעל [[ערוך השלחן]]. בשנת [[תרס"ד]] החל ללמוד בישיבת טעלז ונתפרסם בשם "העילוי ממאסט", ובתרס"ז עבר לישיבת רמייליס בוילנא. בער"ח [[תמוז]] [[תרס"ט]] נשא לאשה את בתו של הגאון רבי ישראל יהונתן ירושמסקי חתן הרידב"ז. | ||
בשנת [[תר"ע]] עשה מספר חדשים במחיצתו של הגאון רבי [[חיים מבריסק]], והיה מקורב אצלו מאד (וגם כאשר ברח הגר"ח במלחמת העולם הראשונה מבריסק למינסק, היה הרב אברמסקי מצוי אצלו הרבה, והשתעשעו יחד בדברי תורה). בשנת [[תער"ב]] נתקבל כ[[רב]] ואב"ד בעיר סמאליאן, ב[[תרע"ד]] בעיר סמאלאוויטש, וב[[תרפ"ג]] עלה על כס הרבנות בעיר ה[[תורה]] סלוצק וישב על מקומו של הגאון רבי [[איסר זלמן מלצר]] זצ"ל. בכל המקומות בהם נשא ברבנות הקדיש עצמו לחיזוק [[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]], ואף פעל ממקום שבתו לחיזוק הקהילות היהודיות בכל רחבי רוסיה. | בשנת [[תר"ע]] עשה מספר חדשים במחיצתו של הגאון רבי [[חיים מבריסק]], והיה מקורב אצלו מאד (וגם כאשר ברח הגר"ח במלחמת העולם הראשונה מבריסק למינסק, היה הרב אברמסקי מצוי אצלו הרבה, והשתעשעו יחד בדברי תורה). בשנת [[תער"ב]] נתקבל כ[[רב]] ואב"ד בעיר סמאליאן, ב[[תרע"ד]] בעיר סמאלאוויטש, וב[[תרפ"ג]] עלה על כס הרבנות בעיר ה[[תורה]] סלוצק וישב על מקומו של הגאון רבי [[איסר זלמן מלצר]] זצ"ל. בכל המקומות בהם נשא ברבנות הקדיש עצמו לחיזוק [[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]], ואף פעל ממקום שבתו לחיזוק הקהילות היהודיות בכל רחבי [[רוסיה]]. | ||
ב[[תרפ"ה]] הוציא את החלק הראשון של ספרו הגדול "חזון יחזקאל" על התוספתא, וב[[תרפ"ז ]]היה מעורכיו של הקובץ התורני "יגדיל תורה" ביחד עם הגרש"י זוין זצ"ל. | ב[[תרפ"ה]] הוציא את החלק הראשון של ספרו הגדול "חזון יחזקאל" על התוספתא, וב[[תרפ"ז ]]היה מעורכיו של הקובץ התורני "יגדיל תורה" ביחד עם הגרש"י זוין זצ"ל. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
נפטר בירושלים אור ליום א' כ"ד אלול תשל"ו בן תשעים שנה, ונטמן בהר המנוחות. | נפטר בירושלים אור ליום א' כ"ד אלול תשל"ו בן תשעים שנה, ונטמן בהר המנוחות. | ||
==הקשר עם חב"ד== | |||
עוד בשנת [[תרע"א]] הוצע הרב אברמסקי זצ"ל לכהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ואף הגיד כמה שיעורים לפני תלמידי הישיבה. מפני סיבה לא יצא הדבר לפועל ואז נעשה כאמור לאב"ד סמאליאן. | עוד בשנת [[תרע"א]] הוצע הרב אברמסקי זצ"ל לכהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ואף הגיד כמה שיעורים לפני תלמידי הישיבה. מפני סיבה לא יצא הדבר לפועל ואז נעשה כאמור לאב"ד סמאליאן. | ||
לאחר [[הסתלקות]] | לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מקורב מאד לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ועסק עמו הרבה בעניני הכלל. הוא היה חבר בועדת רבנים שאליה היה הרבי שולח כספים לרוסיה להחזקת תלמודי התורה, המקואות והרבנים. שמו המחתרתי של הרב אברמסקי היה "ימין ה' רוממה" (התחלת הפסוק שאומרים לשמו "יחזקאל" בסוף שמו"ע). לעומת זאת, אדמו"ר הריי"צ היה מכנהו בשם "התוספתא"...{{הערת שוליים|מפי בנו ר' שמעון אברמסקי מלונדון, בשם [[חיים ליברמן]].}} | ||
בנו ר' שמעון אברמסקי | היה בידידות גם עם גדולי חסידי חב"ד ברוסיה, ו"זכה" לישב עמם בבית הסוהר בעוון פעילותם להחזקת התורה, כך פגש שם את הרה"ח ר' רפאל כהן ז"ל{{הערת שוליים|אביו של ה"חוזר" הגה"ח ר' יואל כהן שי' ראה בספרו ע' 16-7: "יום אחד בשעה שטיילנו בחצר, ראיתי פתאום, שליד אחד מחלונות בית הסוהר עומד הרב אברמסקי שליט"א. גם הוא הבחין בי בתוך שאר האסירים, ומיד שאלני ע"י אותות בידיו ובפניו: "מה אתך, מה צפוי לך?"..רמזתי לו בשלוש אצבעותי בתשובה לשאלתו, והיינו שנגזרו עלי שלוש שנים. הוא המשיך לשאלני באותות אם ישלחו אותי לעבודת פרך. (זאת שאלני ע"י כך שעשה בידיו כאילו הוא מנסר עצים...) או ישלחוני רק לגלות. עניתי לו ברמזים שלא לעבודת פרך שולחים אותי". בהמשך הדברים מספר אודות העונש אשר הטילו הסוהרים, בגלל העוון הפלילי הזה שדיברו איש לרעהו ברמזים.}} | ||
==בלונדון== | |||
"יום אחד בשעה שטיילנו בחצר, ראיתי פתאום, שליד אחד מחלונות בית הסוהר עומד הרב אברמסקי שליט"א. גם הוא הבחין בי בתוך שאר האסירים, ומיד שאלני ע"י אותות בידיו ובפניו: "מה אתך, מה צפוי לך?"..רמזתי לו בשלוש אצבעותי בתשובה לשאלתו, והיינו שנגזרו עלי שלוש שנים. הוא המשיך לשאלני באותות אם ישלחו אותי לעבודת פרך. (זאת שאלני ע"י כך שעשה בידיו כאילו הוא מנסר עצים...) או ישלחוני רק לגלות. עניתי לו ברמזים שלא לעבודת פרך שולחים אותי". בהמשך הדברים מספר אודות העונש אשר הטילו הסוהרים, בגלל העוון הפלילי הזה שדיברו איש לרעהו ברמזים. | |||
בתקופה הראשונה לשהותו בלונדון בכ"א אדר שני תרצ"ב אגרת ד'רטו, כותב אליו הרבי: "מכתב כת"ר מה' פקודי קיבלתי..ושמחתי לשמוע מבריאותו הטובה, ואשר ת"ל השיג הרשיון לבני ביתו שי' (שגם הם יוכלו לצאת את רוסיה בעקבותיו). השי"ת יצליח דרכם שיהיה הכל כשורה, וישמור השי"ת את בניהם הנכבדים מר משה ויעקב דוד שי' הנשארים לפי שעה במקומם, ויעזור השי"ת אשר ישיגו בקרוב הרשיון לבא אליהם צלחה". בהמשך כותב הוראות מפורטות אודות משלוח מאות חבילות קמחא דפסחא לרוסיה. שוב כותב אליו כמה שבועות אחרי זה באגרת ד'רכד: "מכתבו מג' שמיני קבלתי. שמח מאד שהרבנית ושני בניו שי' כבר בחו"ל, והשי"ת יעזור בקרוב לשמח לבבם שבניהם שי' שנשארו שם, בקרוב יוכלו לבא אליהם". | בתקופה הראשונה לשהותו בלונדון בכ"א אדר שני תרצ"ב אגרת ד'רטו, כותב אליו הרבי: "מכתב כת"ר מה' פקודי קיבלתי..ושמחתי לשמוע מבריאותו הטובה, ואשר ת"ל השיג הרשיון לבני ביתו שי' (שגם הם יוכלו לצאת את רוסיה בעקבותיו). השי"ת יצליח דרכם שיהיה הכל כשורה, וישמור השי"ת את בניהם הנכבדים מר משה ויעקב דוד שי' הנשארים לפי שעה במקומם, ויעזור השי"ת אשר ישיגו בקרוב הרשיון לבא אליהם צלחה". בהמשך כותב הוראות מפורטות אודות משלוח מאות חבילות קמחא דפסחא לרוסיה. שוב כותב אליו כמה שבועות אחרי זה באגרת ד'רכד: "מכתבו מג' שמיני קבלתי. שמח מאד שהרבנית ושני בניו שי' כבר בחו"ל, והשי"ת יעזור בקרוב לשמח לבבם שבניהם שי' שנשארו שם, בקרוב יוכלו לבא אליהם". | ||