משתמש:שלום: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 95: שורה 95:
בכוונתי להקים בצמוד ל[[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/ביאורי הרבי על הש"ס|מיזם חידושי הרבי על הש"ס]] מקום שבו יוכל כל אחד [[עיון|להעיר הערות]] ב[[תורה|תורה הקדושה]], בפרט על חידושי הרבי, וכל אחד יוכל להשיב שם. כדגומא לכך, יש לראות את המיזם החסידי [[אידישעפדיה]] שהוא מקום לפארבריינגען 24 שעות ביממה, כך יהיה מקום זה של [[תורה]] 24 שעות ביממה. (אני אישית אשתדל מאוד שכל אחד יקבל תשובה ברורה בל"נ תוך 48 שעות לכל היותר.)
בכוונתי להקים בצמוד ל[[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/ביאורי הרבי על הש"ס|מיזם חידושי הרבי על הש"ס]] מקום שבו יוכל כל אחד [[עיון|להעיר הערות]] ב[[תורה|תורה הקדושה]], בפרט על חידושי הרבי, וכל אחד יוכל להשיב שם. כדגומא לכך, יש לראות את המיזם החסידי [[אידישעפדיה]] שהוא מקום לפארבריינגען 24 שעות ביממה, כך יהיה מקום זה של [[תורה]] 24 שעות ביממה. (אני אישית אשתדל מאוד שכל אחד יקבל תשובה ברורה בל"נ תוך 48 שעות לכל היותר.)


מיזם זה, שהוא גם הראשון מסוגו באתרי האינטרנט השונים, עלול למשוך למקום אוהבי תורה וחסידות, ועל ידי זה גם נבוא לידי הפצת המעיינות כאשר לומדי התורה יתוודעו גם לחלק [[חסידות|החסידי]] של [[חב"דפדיה|האתר]], ותתקים בנו הבטחת [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]]: [[ניגון אימתי קאתי מר|אימתי קאתי מר - לכשיפוצו...
מיזם זה, שהוא גם הראשון מסוגו באתרי האינטרנט השונים, עלול למשוך למקום אוהבי תורה וחסידות, ועל ידי זה גם נבוא לידי הפצת המעיינות כאשר לומדי התורה יתוודעו גם לחלק [[חסידות|החסידי]] של [[חב"דפדיה|האתר]], ותתקים בנו הבטחת [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]]: [[ניגון אימתי קאתי מר|אימתי קאתי מר - לכשיפוצו...]]


לאחרונה קיבלתי מידע שאתר כזה עומד להפתח, ואני מחכה בכל יום להשלמת ההכנות.]]}}
לאחרונה קיבלתי מידע שאתר כזה עומד להפתח, ואני מחכה בכל יום להשלמת ההכנות.}}





גרסה מ־17:21, 21 ביולי 2010

"וכל מי שאינו מחכה לביאתו... בכל התורה הוא כופר ובמשה רבינו.."
הרמב"ם פי"א מהל' מלכים
למי שעדיין לא יודע יש דרך ליהנות מהחיים. זה מתחיל כאן וממשיך שם.

בחידושי אחד מגדולי הראשונים רבינו אברהם מן ההר בחידושי נדרים מח. כתוב: הריני עליך חרם המודר אסור כו', ואסורים בדבר של אותה העיר כגון כו' והספרים. ואיכא מאן דמקשה והיאך נאסרים לקרות בספרים, והלא מצווה היא, ומצוות לאו ליהנות ניתנו.

ולאו קושיא היא, דלא שייך טעמא דמצוות לאו ליהנות ניתנו אלא במצווה שהיא תלויה במעשה, שכשאדם עושה אותה אינו מתכוין לדבר הנאה, שאינו עושה אותה להנאת גופו אלא לעשות מה שנצטווה מאת השם, אבל מצוות לימוד שהוא ענין ציור הלב וידיעת האמת, עיקר הציוי הוא כדי לצייר האמת ולהתענג וליהנות במדע לשמח לבבו ושכלו, כדכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב, ומשום הכי אבל אסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים, מפני שהם משמחים לבו על כרחו, הלכך לא שייך למימר במצוות לימוד דלא ניתן ליהנות, שעיקר מצוותו היא ההנאה והתענוג במה שמשיג ומבין בלימודו, הלכך כשהדירו זה את זה או הדיר זה את זה אסור לקרות בספר האוסר, שהרי על כרחו מגעת לו הנאה מממונו.)

וכן פסק הרמב"ם בספר המצוות: המצווה השלישית היא שנצטוינו על אהבתו יתעלה, והוא שנתבונן ונסתכל במצוותיו ופעולותיו, כדי שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג, וזוהי האהבה המצווה עלינו. ולשון ספרי לפי שנאמר ואהבת את ה' אלקיך, יודע אני, איני יודע כיצד אוהב את המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך, שמתוך כך אתה מכיר ויודע את מי שאמר והיה העולם. הנה ביארנו לך שבהשכלות תבא לידי השגה וימצא לך התענוג ותבא האהבה בהכרח.

  • ביאור יפה, מה השייכות של ברכות קריאת שמע לקריאת שמע עצמה. הרמב"ן מסביר שברכת המצוות של קריאת שמע היא ברכת אהבת עולם, וברכת יוצר אור היא ברכה צדדית של הודאה שקבעוה לפני קריאת שמע.

אבל לעניות דעתי נראה לומר הביאור בזה, דהנה החפצא של קריאת שמע היא מצוות אהבת השם. ומכיןו שמצוות אהבת השם היא לא מצווה ככל המצוות שהציווי הוא על אהבת השם עצמה, שהרי איך עושים זאת? לכן הציווי הוא על המעשים שמביאים לידי אהבת השם שהם: א. התבוננות בגדלות השם. ב. לימוד התורה בעיון. וגם הברכה של קריאת שמע מברכים על המעשה שאנו מחויבים לעשות כדי לבוא לידי אהבת השם, ולכן אנו מברכים א. יוצר אור על המאורות ועל הארץ ומלואה שהם מספרים כבוד קל, וב. על התורה הקדושה שהיא מספרת לנו את חכמתו הגדולה של השי"ת ומביאה לנו לאהוב אותו.

בא להתוועד. וליהנות מהחיים

<font-size>ערך מומלץ: "ניגוני חב"ד"</font-size>

חיוך מתוק של אבא אוהב. כל הזכויות שמורות למשתמש יואל. אדמו"ר שליט"א.



ארגז חול

ארגז חול ב'

פורטל:תורה

ארגז חול ד'

ארגז חול ה'

החברים שלי

הודעות

מאמרים שלי שהתפרסמו באתר חב"ד בישראל

מאמרים אלו שלי, התפרסמו באתר חב"ד בישראל, ככתבן וכלשונן:

מיזמי חב"פדיה

האנציקלופדיה החב"דית החופשית, הגדולה והיחידה ברשת - חב"דפדיה, נטלה על עצמה, לרכז את כל הידע החב"די ולעורכו בשפה פשוטה ומובנת לכל נפש. בעקבות כך נוצר לפעמים מצב בו נזקקים לריכוז הכוחות הפועלים וניתובם לאפיק מרכזי, למען הפק תועלת ספציפית שנדרשת. זהו מיזם.

מיזמים פעילים

  1. מיזם היום יום - הכנסת ספר היום יום כולל פענוח ראשי התיבות, הוספת מקורות ותרגום האידיש, למען הצגתו בעמוד הראשי.
  2. חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/ספר התניא - הכנסת ספר התניא, כולל מבוא, סיכום, צילום ספר התניא ורשימת הנושאים המתבארים בכל פרק.
  3. מיזם חידושי הרבי על הש"ס - ליקוט ואיסוף כל ביאורי וחידושי הרבי על הש"ס.
  4. מיזם הרבי וגדולי ישראל - ריכוז ותיעוד פגישתם של גדולי ישראל אצל הרבי, בצורה אנציקלופדית מתומצתת.
  5. מיזם ליובאוויטש וחייליה - ריכוז ותיעוד כל התמימים שלמדו בישיבת תומכי תמימים מאז הווסדה על ידי אדמו"ר הרש"ב, בשנת תרנ"ז.
  6. מיזם תולדות חב"ד - סקירה על השתלשלותה של חסידות חב"ד, מהקמתה ועד ימינו.

מיזמים קהילתיים

  1. מיזם א חסידישע פאבריינגען - התוועדות-חסידית וירטואלית פתוחה למעוניינים.

תוכניות

בכוונתי להקים בצמוד למיזם חידושי הרבי על הש"ס מקום שבו יוכל כל אחד להעיר הערות בתורה הקדושה, בפרט על חידושי הרבי, וכל אחד יוכל להשיב שם. כדגומא לכך, יש לראות את המיזם החסידי אידישעפדיה שהוא מקום לפארבריינגען 24 שעות ביממה, כך יהיה מקום זה של תורה 24 שעות ביממה. (אני אישית אשתדל מאוד שכל אחד יקבל תשובה ברורה בל"נ תוך 48 שעות לכל היותר.)

מיזם זה, שהוא גם הראשון מסוגו באתרי האינטרנט השונים, עלול למשוך למקום אוהבי תורה וחסידות, ועל ידי זה גם נבוא לידי הפצת המעיינות כאשר לומדי התורה יתוודעו גם לחלק החסידי של האתר, ותתקים בנו הבטחת מלך המשיח לבעל שם טוב: אימתי קאתי מר - לכשיפוצו...

לאחרונה קיבלתי מידע שאתר כזה עומד להפתח, ואני מחכה בכל יום להשלמת ההכנות.


נקודות ציון אישיות

  • שינוי מדיניות חב"דפדיה, והענקת הרשאות להעלאת תמונות לכל משתמש רציני.
  • הרחבת הקטגוריות של גדולי ישראל ידידי חב"ד, בעשרות רבות של ערכים.
  • פתיחת מיזם חידושי הרבי על הש"ס, ועימו מאות רבות של קישורים, ועשרות ערכים.
  • פתיחת קטגוריה על תנאים ואמוראים, ועימם עשרות ערכים.