שיחה:ניגונים – הבדלי גרסאות

גרסה מ־16:18, 20 באוגוסט 2025

ניגונים חסידיים, הם יצירות מוזיקליות השייכות למוזיקה היהודית. כלומר ניגונים ושירים שהושרו בתנועת החסידות, בה יוחס לניגון תפקיד חשוב בעבודת השם.

בחסידות הכללית

בחסידות, הכללית רואים עניין גדול בניגון החסידי. רבי ישראל ממודז'יץ אמר: ש"אומרים שקרוב עולם הנגינה אצל עולם התשובה, ואני אומר שעולם הנגינה הוא עולם התשובה עצמו". בחסידויות שונות מקובל, שהאדמו"ר מבקש להלחין ניגון על מילים מסוימות.

רבי נחמן מברסלב אמר שלכל דבר תורה יש ניגון.

בחסידויות מסוימות, מקובלת מסורת על ניגונים. למשל ברופשיץ, מקובל על ניגון שהושר בקריעת ים סוף. בחסידות רוז'ין ישנה מסורת על הניגון ששר יעקב אבינו כשרעה את הצאן, בחסידות ויזניץ מקובל ניגון על "ותגלה ותראה" שרבי ישראל מרוז'ין שמע מהמלאכים, ובביאלא, מקובל הניגון ששרו המלאכים בעת קבלת התורה.

הניגון בחסידות חב"ד

תגובה אחרונה: 20 באוגוסט 2025תגובה אחתאדם אחד בשיחה

ערכים מורחבים – ניגוני חב"ד

בחסידות חב"ד הניגון הוא אחד מיסודות החסידות, אותו מנגנים בהתוועדויות, לפני ואחרי אמירת מאמרי חסידות ובהזדמנויות רבות. ישנם ניגונים מיוחדים המיוחסים לאדמור"י חב"ד חלק גדול מניגוני חב"ד חוברו בידי גדולי חסידי חב"ד. הניגון הנעלה ביותר הוא ארבע בבות אותו חיבר רבי שניאור זלמן מליאדי (מייסד חסידות חב"ד ובעל התניא ושולחן ערוך הרב), את הניגון מנגנים בהזדמנויות מיוחדות בלבד, בתאריכים חסידיים ובהם י"ט בכסלו ובמעמד החופה (חצרות חסידיות רבות מנגנים גם ניגון זה בחופה). לניגוני חב"ד סגנונות רבים.

בספר מלכים כתוב "ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'.", אדמו"ר הזקן אמר מאמר שמבאר את הפסוק, וכן שאר הרביים הקפידו לשבח את חשיבות הניגונים.

מקובל מרבותינו נשיאינו בשם אדמו"ר הצמח צדק ש"כל האומר שמועה" הרי זה רק "כאילו בעל השמועה עומד כנגדו", אך כאשר מנגנים ניגון, הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו^[1].

להלן מספר פתגמים על מעלת הניגונים

"ניגון חסידי מחזק את התקוה והבטחון, מביא שמחה ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה^[2]".

הלשון קולמוס הלב והניגון קולמוס הנפש.
התוועדות ללא ניגון אינה התוועדות
מי שלא יכול לנגן אינו בדרגת חסיד
מי שיש לו חוש בנגינה יש לו חוש בחסידות
ניגון חסידי והתוועדות חסידית - מלח ופלפל הם לעבודת החסיד^[3]

מבוסס על הערך 'ניגונים חסידיים' בהמכלול

מה דעת העורכים? א גרויסע חסיד - שיחה היום כ"ו באב ה'תשפ"ה הרבי מלך המשיח מתגלה! 15:37, 20 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

^ 'לשמע אוזן' מדור אדמו"ר הריי"צ אות כו.
^ היום יום כ"ב תמוז
^ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יו"ד עמוד ס"א.

[1] 'לשמע אוזן' מדור אדמו"ר הריי"צ אות כו.

[2] היום יום כ"ב תמוז

[3] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יו"ד עמוד ס"א.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 מה דעת העורכים? [[משתמש:א גרויסע חסיד|א גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:א גרויסע חסיד|שיחה]] '''היום [[כ"ו באב]] [[ה'תשפ"ה]] [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!''' 15:37, 20 באוגוסט 2025 (IDT)
-'''ניגונים חסידיים''', הם [[מוזיקה|יצירות מוזיקליות]] השייכות למוזיקה היהודית. כלומר ניגונים ושירים שהושרו ב[[תנועת החסידות]], בה יוחס לניגון תפקיד חשוב בעבודת השם.
-== ב[[חסידי פולין|חסידות הכללית]] ==
-בחסידות, הכללית רואים עניין גדול בניגון החסידי. רבי ישראל מ[[חסידות מודז'יץ|מודז'יץ]] אמר: ש"אומרים שקרוב עולם הנגינה אצל עולם התשובה, ואני אומר שעולם הנגינה הוא עולם התשובה עצמו". בחסידויות שונות מקובל, שהאדמו"ר מבקש להלחין ניגון על מילים מסוימות.
-רבי [[נחמן מברסלב]] אמר שלכל דבר תורה יש ניגון.
-בחסידויות מסוימות, מקובלת מסורת על ניגונים. למשל ב[[חסידות רופשיץ|רופשיץ]], מקובל על ניגון שהושר ב[[קריעת ים סוף]]. ב[[חסידות רוז'ין]] ישנה מסורת על הניגון ששר [[יעקב אבינו]] כשרעה את הצאן, בחסידות ויזניץ מקובל ניגון  על "ותגלה ותראה" ש[[ישראל מרוז'ין|רבי ישראל מרוז'ין]] שמע מהמלאכים, וב[[חסידות ביאלא|ביאלא]], מקובל הניגון ששרו [[מלאך|המלאכים]] בעת [[מתן תורה|קבלת התורה]].