שמעון אוחנה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
עריכה לשונית וקישורים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שמעון-אוחנה.jpeg|ממוזער|הרב שמעון אוחנה]] | [[קובץ:שמעון-אוחנה.jpeg|ממוזער|הרב שמעון אוחנה]] | ||
הרב '''שמעון אוחנה''' ([[א' בטבת]] [[תרפ"ח]] - [[י"ד באייר]] [[תשפ"ב]]) היה רב [[בית הכנסת שערי אליהו כפר חב"ד|בית הכנסת 'שערי אליהו']] לעולי מרוקו ב[[כפר חב"ד]], שימש שנים רבות כמורה בבית ספר חב"ד ב[[יפו]]. | הרב '''שמעון אוחנה''' ([[א' בטבת]] [[תרפ"ח]] - [[י"ד באייר]] [[תשפ"ב]]) היה רב [[בית הכנסת שערי אליהו כפר חב"ד|בית הכנסת 'שערי אליהו']] לעולי [[מרוקו]] ב[[כפר חב"ד]], שימש שנים רבות כמורה בבית ספר חב"ד ב[[יפו]] ומוותיקי החסידים ב[[כפר חב"ד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[א' בטבת]] [[תרפ"ח]]{{הערה|בתעודת הזהות שלו | נולד ב[[א' בטבת]] [[תרפ"ח]]{{הערה|בתעודת הזהות שלו כתוב שנולד בשנת [[תר"צ]] ובכרטיס שלו בספר החסידים כתוב שנולד בשנת [[תרצ"ב]].}} ב[[מרוקו]] לר' חנניה ולדונה אוחנה. | ||
בגיל צעיר התייתם מהוריו{{הערה|בקרב המשפחה מסופר שבהיותו ילד לקה | בגיל צעיר התייתם מהוריו{{הערה|בקרב המשפחה מסופר שבהיותו ילד לקה ב[[מגפה#מגפת הטיפוס|טיפוס]] וכשההורים ביקשו מאחד מצדיקי מרוקו שיתפללו לרפואתו והוא אמר שהאפשרות היחידה שיש לו זה שההורים יקבלו על עצמם להיות תמורתו, ובזכות זה הבן יזכה לאריכות ימים, וכעבור זמן קצר הם נפטרו והוא יצא מכלל סכנה והחלים.}} ולמד בישיבות חב"ד ב[[קזבלנקה]]. | ||
בשנת [[תשי"ב]] נשא את שמחה בת ר' אברהם וסוליקה עבדלחק-אמיתי, קבע את מגוריו בכפר זנגיה, והחל ללמד ילדים צעירים אל"ף בי"ת | בשנת [[תשי"ב]] נשא את שמחה בת ר' אברהם וסוליקה עבדלחק-אמיתי, קבע את מגוריו בכפר זנגיה, והחל ללמד ילדים צעירים [[אותיות האל"ף בי"ת|אל"ף בי"ת]] ו[[חומש (ספר)|חומש]], [[משנה]] ו[[תלמוד|גמרא]], עם כל ילד לפי רמתו. | ||
בשנת [[תשט"ו]] הגיעו נציגי הסוכנות כדי לבדוק | בשנת [[תשט"ו]] הגיעו נציגי הסוכנות כדי לבדוק את התאמתו לקראת העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ושלחו אותו לקזבלנקה על מנת לבחון שם אם הוא מתאים לשמש כמורה - כשיעלה לארץ, שם הוא פגש את הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלמה מטוסוב]], שעמדו מייד על כישרונותיו וביקשו ממנו לעבור לקזבלנקה עם בני משפחתו ולהתחיל ללמד במוסדות חב"ד שהקימו. | ||
כשלוש שנים לאחר החתונה עלו | כשלוש שנים לאחר החתונה עלו ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ביחד עם כעשר משפחות נוספות ושהו במשך כשלושה שבועות במעברה סמוך ל[[חיפה]]. בכל פעם שהגיעו נציגים של היישובים השונים התעקשו המשפחות לעבור למגורי קבע כקבוצה מגובשת בלבד. לבסוף, כשהגיעו הרב [[ישראל לייבוב]] וקבוצת עסקנים והציעו להם לקבוע את מגוריהם ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|הרב [[ישראל לייבוב]] אמר להם: כסף אינני יכול להציע לכם, אך חינוך ויראת שמים - אני יכול להבטיח.}}, עברו כל עשר המשפחות שעלו יחד ממרוקו וקבעו את מגוריהם בכפר חב"ד. | ||
שימש כמורה בבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. תחילה ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/TL5.4/5698_001.jpg ראו תצלום של חלוקת התניא על ידי השלוחים לארץ הקודש בכיתתו].}}, לאחר מכן ב[[נס ציונה]], ובהמשך במשך עשרות שנים בסניף בית הספר ביפו. | שימש כמורה בבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. תחילה ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/TL5.4/5698_001.jpg ראו תצלום של חלוקת התניא על ידי השלוחים לארץ הקודש בכיתתו].}}, לאחר מכן ב[[נס ציונה]], ובהמשך במשך עשרות שנים בסניף בית הספר ביפו. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' [[גרשום אוחנה]] - [[כפר חב"ד]] | *בנו, ר' [[גרשום אוחנה]] - [[כפר חב"ד]] | ||
*בנו, ר' מנחם אוחנה - קראון הייטס | *בנו, ר' מנחם אוחנה - [[קראון הייטס]] | ||
*בנו, ר' יונתן אוחנה - כפר חב"ד | *בנו, ר' יונתן אוחנה - כפר חב"ד | ||
*בנו, ר' ניסים אוחנה - פלטבוש | *בנו, ר' ניסים אוחנה - [[פלטבוש]] | ||
*בנו, ר' חנניה אוחנה - טל מנשה | *בנו, ר' חנניה אוחנה - טל מנשה | ||
*בנו, ר' דוד אוחנה - כפר חב"ד | *בנו, ר' דוד אוחנה - [[כפר חב"ד]] | ||
*בתו מרת דינה - כפר חב"ד | *בתו מרת דינה - [[כפר חב"ד]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב משה מרינובסקי, '''אהבת התורה''', שבועון כפר חב"ד גיליון 1959 עמוד 48 | *הרב משה מרינובסקי, '''אהבת התורה''', שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון 1959 עמוד 48 | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||