![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
בדד – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ב. בדד הינו ב' פעמים ד', והאות ד' פירושה דל, כלומר: חוסר בהשפעה, כי שתי הדלתים רומזות למשפיע ומקבל (הקב"ה וישראל), וברגע שאין השפעה מאחד לשני אז לשניהם נחסר (דל). חוסר זה משמעותי למשפיע אף יותר מהמקבל, משום הכלל ש"יותר משהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להיניק"<ref>פסחים, קי"ב, א'.</ref>, ובנד"ד בדד הולך אם כן על הקב"ה וישרא,ל שכאשר חסרה ההשפעה מהקב"ה אלינו (חורבן בית המקדש), אזי ישנו צער גדול גם לקב"ה, שיכול להשפיע לישראל<ref>רשימות הרבי הצ"צ לאיכה בשם לקוטי אמרים להרב המגיד עמ' קס"ד, קס"ה.</ref>. | ב. בדד הינו ב' פעמים ד', והאות ד' פירושה דל, כלומר: חוסר בהשפעה, כי שתי הדלתים רומזות למשפיע ומקבל (הקב"ה וישראל), וברגע שאין השפעה מאחד לשני אז לשניהם נחסר (דל). חוסר זה משמעותי למשפיע אף יותר מהמקבל, משום הכלל ש"יותר משהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להיניק"<ref>פסחים, קי"ב, א'.</ref>, ובנד"ד בדד הולך אם כן על הקב"ה וישרא,ל שכאשר חסרה ההשפעה מהקב"ה אלינו (חורבן בית המקדש), אזי ישנו צער גדול גם לקב"ה, שיכול להשפיע לישראל<ref>רשימות הרבי הצ"צ לאיכה בשם לקוטי אמרים להרב המגיד עמ' קס"ד, קס"ה.</ref>. | ||
עוד ביאור הקשור בזה{{הערה|שיחו"ק תשמ"א ח"ד }}, שכשעם ישראל ירד לגלות שאז הקב"ה אינו בגילוי וזהו מצב של "כאלמנה" (ולכן נקראים אז בני ישראל בלשון "עם" - אשר לשון זה מורה על הפירוד מהקב"ה, ויש ריבוי והתחלקות, ובאופן שדעת עליון ודעת תחתון מחולקים אחד מהשני) - "רבתי" (מלשון ריבוי),ובגלות זה מתעסקים בני ישראל עם שבעים אומות - "בגויים", וגם כח ההתנשאות והתוקף "שרתי" הוא "המדינות". וכך גם בספירת המלכות הנקראת "עיר", שעל ידי ירידתה לעולמות בי"ע (שהם ה"מדינות"), היא '''"בדד"''', כלומר שאינה מתייחדת עם הספירות שלמעלה ממנה, והיא "הייתה כאלמנה", שהנשמות אינם עולים להתכלל בה, והיא יורדת לשלוט על ע' שרים ("רבתי בגויים"). | |||
גרסה מ־12:42, 11 ביולי 2025
"בדד" הוא ביטוי המתאר מצב של בדידות, ללא עזרה וסיוע.
ביאורו
בתחילת מגילת איכה נכתב: "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם.." על פי פשוטו מתאר הכותב את מצב עם ישראל בזמן החרבן, שיושב אבל וזנוח לבדו ('בדד').
בדברי חז"ל נאמר, כי 'בדד' הור ראשי תיבות 'בכל דרכיך דעהו'[דרוש מקור].
לפסוק ולביטוי ישנם מספר ביאורים בחסידות, בעיקר ברשימות הרבי הצמח צדק על מגילת איכה.
ביאור הצמח צדק
א. "בדד" הוא ענין בעל התשובה, שמעל הסדר הרגיל של סדר השתלשלות[דרושה הבהרה].
ב. בדד הינו ב' פעמים ד', והאות ד' פירושה דל, כלומר: חוסר בהשפעה, כי שתי הדלתים רומזות למשפיע ומקבל (הקב"ה וישראל), וברגע שאין השפעה מאחד לשני אז לשניהם נחסר (דל). חוסר זה משמעותי למשפיע אף יותר מהמקבל, משום הכלל ש"יותר משהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להיניק"[1], ובנד"ד בדד הולך אם כן על הקב"ה וישרא,ל שכאשר חסרה ההשפעה מהקב"ה אלינו (חורבן בית המקדש), אזי ישנו צער גדול גם לקב"ה, שיכול להשפיע לישראל[2].
עוד ביאור הקשור בזה[3], שכשעם ישראל ירד לגלות שאז הקב"ה אינו בגילוי וזהו מצב של "כאלמנה" (ולכן נקראים אז בני ישראל בלשון "עם" - אשר לשון זה מורה על הפירוד מהקב"ה, ויש ריבוי והתחלקות, ובאופן שדעת עליון ודעת תחתון מחולקים אחד מהשני) - "רבתי" (מלשון ריבוי),ובגלות זה מתעסקים בני ישראל עם שבעים אומות - "בגויים", וגם כח ההתנשאות והתוקף "שרתי" הוא "המדינות". וכך גם בספירת המלכות הנקראת "עיר", שעל ידי ירידתה לעולמות בי"ע (שהם ה"מדינות"), היא "בדד", כלומר שאינה מתייחדת עם הספירות שלמעלה ממנה, והיא "הייתה כאלמנה", שהנשמות אינם עולים להתכלל בה, והיא יורדת לשלוט על ע' שרים ("רבתי בגויים").