ערב רב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 בשעת [[יציאת מצרים]] מסופר בתורה: {{ציטוטון|וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם}}. מדובר בקבוצה של אנשי [[מצרים]], "הכשרים שבמצרים"{{הערה|[[מדרש רבה|שמות רבה]] פרשה יח.}} שרצו להצטרף ל[[עם ישראל]]{{הערה|[[פרשת בא]] יב, לח. פירושי [[רש"י]], [[אבן עזרא]] ו[[רשב"ם]].}} הם [[גר|התגיירו]] ו[[משה רבינו]] קיבל אותם על דעת עצמו, באמרו "טוב שידבקו גרים בשכינה"{{הערה|שם=עגל|1=[[פרשת כי תשא]] לב, ז ופירוש [[רש"י]], מ[[מדרש רבה]] ו[[מדרש תנחומא]].}}. [[חז"ל]] נחלקו במספרם: לדעת [[רבי ישמעאל]] מספרם היה 1,200,000, לדעת [[רבי עקיבא]] 2,400,000, ולפי רבי נתן 2,600,000{{הערה|מכילתא על הפסוק. בתרגום יונתן מובא כדעת רבי עקיבא.}}. הם יצאו יחד עם העם מ[[מצרים]], עמדו עמם ב[[מתן תורה]] ונכנסו ל[[ארץ ישראל]].
-קבוצה זו היא האחראית ל[[חטא העגל]], כיון שהם היו מורגלים ב[[עבודה זרה]] מהיות במצרים, וכך שיכנעו את עם ישראל, בהצביעם על עגל הזהב: {{ציטוטון|אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם}}. אחרי המעשה אמר הקב"ה למשה בהיותו על [[הר סיני]] "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ", כלומר, העם שהוצאת מדעתך ממצרים{{הערה|שם=עגל}}. ב[[מדרש]] מתואר שהקב"ה אמר למשה: "אמרתי לך שלא לערב בהם ערב רב, אתה שהיית ענו וכשר אמרת לי לעולם מקבלים השבים, ואני הייתי יודע מה הם עתידין לעשות"{{הערה|[[מדרש רבה]] שם.}}.
+קבוצה זו היא האחראית ל[[חטא העגל]], כיון שהם היו מורגלים ב[[עבודה זרה]] מהיות במצרים, וכך שיכנעו את עם ישראל, בהצביעם על עגל הזהב: {{ציטוטון|אֵלֶּה אֱ-לֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם}}{{הערה|[[פרשת כי תשא]] לב, ד.}}. אחרי המעשה אמר הקב"ה למשה בהיותו על [[הר סיני]] {{ציטוטון|לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת '''עַמְּךָ'''}}, כלומר, העם שהוצאת מדעתך ממצרים{{הערה|שם=עגל}}. ב[[מדרש]] מתואר שהקב"ה אמר למשה: "אמרתי לך שלא לערב בהם ערב רב, אתה שהיית ענו וכשר אמרת לי לעולם מקבלים השבים, ואני הייתי יודע מה הם עתידין לעשות"{{הערה|[[מדרש רבה]] שם.}}.
 במעשה [[קברות התאוה]] נאמר: {{ציטוטון|וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה}}, והכונה היא אל הערב רב ש"נאספו" אל תוך העם{{הערה|[[פרשת בהעלותך]] יא, ד. פירושי [[רש"י]] [[אבן עזרא]] ו[[רבינו בחיי]].}}.
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 ==בחסידות==
 בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו{{מונחון|לית מחשבה תפיסא ביה כלל|אין מחשבה שיכולה להשיגו ולהבינו}} הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=שופר תורה אור יתרו עד, ג]}}.
+על הפסוק "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" מפרש ה[[אריז"ל]]: "עדת" בגימטריא "ערב רב"{{הערה|[[לקוטי תורה (אריז"ל)|לקוטי תורה]] ו[[ספר הליקוטים (אריז"ל)|ספר הליקוטים]] [[פרשת ויקהל]].}}. והכונה היא, שגם אלו שהם בבחינת ערב רב צריך להקהילם, להפוך את ה"עדת" ל[[דעת]] באלוקות ולקשרם עם משה רבינו{{הערה|שם=ויקהל|1=[[מאמר]] דיבור-המתחיל [https://drive.google.com/file/d/194pVU-Yhs5942iclCeW3-hA0Q9Z3BqmF/view ויקהל] [[תשמ"א]].}}{{הערה|שם=ויקהל|1=[https://drive.google.com/file/d/1t73C9uA689im2WCpCu2G-CbKVM6yZyw1/view שיחת ש"פ ויקהל תשמ"א].}}
+בזמננו אין מציאות של ערב רב, כי אלו שמדברים כנגד היהדות וכדומה, זהו מחוסר ידיעה והם [[תינוק שנשבה|תינוקות שנשבו]]{{הערה|שם=ויקהל}}.
+==בגאולה==
+[[הרבי]] אומר שבשעת [[קיבוץ גלויות]] שיהיה [[לעתיד לבוא]], ייגאלו גם אלו שהם בבחינת ערב רב, כמו שהיה ב[[יציאת מצרים]], כי גם בהיותם במעמד ומצב בלתי רצוי (כמו [[חטא העגל]]) מייחד הקב"ה עליהם שמו של [[משה רבינו]] והם נקראים "עמך", והם שייכים לגאולה יחד עם משה רבינו ו[[דור המדבר]] שמתלווים אליו{{הערה|שיחת [[עשרה בטבת]] [[תנש"א]].}}.
 ==לקריאה נוספת==