שלום (שיחה | תרומות)
ע"פ דף שיחה
שיע.ק (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 12: שורה 12:
ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי [[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]<REF> [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.</REF>
ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי [[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]<REF> [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.</REF>


כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]<REF> [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיו"ב שם בדרושים לשמ"ע > פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.</REF>ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור נשמות ישראל שעלו במחשבה עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.
כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]<REF> [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיו"ב שם בדרושים לשמ"ע > פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.</REF>ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור נשמות ישראל שעלו במחשבה עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.


כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי אדה"ז לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל א"ס ב"ה להנאצלים.<REF> [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיו"ב בהרבה מקומות.</REF>  
כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי אדה"ז לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל א"ס ב"ה להנאצלים.<REF> [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיו"ב בהרבה מקומות.</REF>