זה – הבדלי גרסאות

על פי המבואר לעיל, מצד הדביקות של [[בני ישראל|ישראל]] עם ה[[תורה]] והאלוקות שייך גם בהם התואר 'זה', משום שעל ידי דביקותם בתורה והמצוות, שמציאותם היא עצמות אין סוף, מתאחדים ישראל לגמרי עם דרגה זו, וכהמשפט הידוע 'ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד', לכן גם עליהם, שייך להתבטא בתואר 'זה', כנ"ל.  

אמנם, הקב"ה ברא את [[עולם העשייה הגשמי|העולם הזה הגשמי]] שבו נרגשת מציאותם של הנבראים, כלומר מורגש שמציאותינו הינה אמיתית לגמרי, 'זה', ולא אמצעי או טפילה לשום מהות ועניין אחר. עניין זה מתבטא גם בקיום מציאות ה[[קליפה|קליפות]] והסיטרא אחרא, האומרים 'אני ואפסי עוד' - מציאות בה מתאפשר הרוע והכפירה בקב"ה, מהות העולם האמיתית, ח"ו. תהליך זה נברא ונגרם מכיוון שהקב"ה אינו רוצה שהעניינים של ישראל יהיו באופן של [[נהמא דכיסופא|'נהמא דכיסופא']], שכר באופן של בושה ובלי [[עבודה]], אלא באופן של יגיעת ועבודת האדם ובבחירה חופשית דווקא. ועל עניין זה נאמר הפסוק הידוע "'''זה''' לעומת '''זה''' עשה אלוקים", המקושר בתורת החסידות להעלם והניסיונות של העולם הזה. ועל ידי ההתגברות על הנסיון של 'זה' של ה'לעומת זה', ההעלם בו נראה העולם הזה והטומאה מציאות לעצמם, מגיעים ישראל לדרגת 'זה' האמיתית, וכמו שנתבאר לעיל.