חיים מאיר היילמן – הבדלי גרסאות

חסיד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
חסיד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}הרה"ח ר' '''חיים מאיר הילמן''' (מכונה: ר' מאיר לייעפלר) נולד ב[[ליעפלי]] בשנת [[תרט"ו]], לאביו הרה"ח ר' אברהם שמואל היילמאן, ולאמו מרת איטא ביילא בת החסיד ר' [[מנחם מענדל מלייעפלי]].
{{לעריכה}}הרה"ח ר' '''חיים מאיר הילמן''' (מכונה: ר' מאיר לייעפלר) נולד ב[[ליעפלי]] בשנת [[תרט"ו]], לאביו הרה"ח ר' אברהם שמואל היילמאן, ולאמו מרת איטא ביילא בת החסיד ר' [[מנחם מענדל מלייעפלי]].


היה ה[[התקשרות|מקושר]] גדול לאדמו"ר [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] ולאחיו וכן לאדמו"רי [[חסידות ליאדי]], אך פעם אחת נסע ל[[ליובאוויטש]].
היה ה[[התקשרות|מקושר]] גדול לאדמו"ר [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] ולאחיו ר' [[שמריה נח שניאורסון]] וכן לאדמו"רי [[חסידות ליאדי]], אך פעם אחת נסע ל[[ליובאוויטש]].


בין השנים [[תר"ס]] - [[תרס"ב]] שהה ב[[ברדיטשוב]] והתעסק בהדפסת [[ספר בית רבי]] וס' [[מגן אבות]], שיו"ל לבסוף בשנת [[תרס"ב]].
בין השנים [[תר"ס]] - [[תרס"ב]] שהה ב[[ברדיטשוב]] והתעסק בהדפסת [[ספר בית רבי]] וס' [[מגן אבות]], שיו"ל לבסוף בשנת [[תרס"ב]].
שורה 17: שורה 17:
בערך בשנת תרע"ח נפטר עליו אביו הרה"ח ר' אברהם שמואל.
בערך בשנת תרע"ח נפטר עליו אביו הרה"ח ר' אברהם שמואל.


במשך כל השנים הללו היה ר' מאיר נוסע אל האדמו"ר ר' [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]], עד פטירתו בשנת [[תרפ"ג]].
במשך כל השנים הללו היה ר' מאיר נוסע אל האדמו"ר ר' [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]], עד פטירתו בשנת [[תרפ"ג]].


ידועה פעם אחת שהוא היה נוכח בהתוועדות י"ט כסלו [[תרפ"ז]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[לנינגרד]]; באותו חורף – בחודש אדר שני [[תרפ"ז]] – נמנה ר"ח מאיר עם חמשת החותמים על ה"קול קורא" לאנ"ש שבחו"ל, בדבר הדפסת מאמרי החסידות של מוהרש"נ מבוברויסק בשם "[[שמן המאור]]" (הם שנדפסו לימים בשם "שמן למאור").
ידועה פעם אחת שהוא היה נוכח בהתוועדות י"ט כסלו [[תרפ"ז]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[לנינגרד]]; באותו חורף – בחודש אדר שני [[תרפ"ז]] – נמנה ר"ח מאיר עם חמשת החותמים על ה"קול קורא" לאנ"ש שבחו"ל, בדבר הדפסת מאמרי החסידות של מוהרש"נ מבוברויסק בשם "[[שמן המאור]]" (הם שנדפסו לימים בשם "שמן למאור").