שירת משה (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 5: שורה 5:
==על הספר==
==על הספר==
===הסיבה לכתיבתו===
===הסיבה לכתיבתו===
בהקדמת המחבר, כותב: {{ציטוט|'''י'''דוע '''ה'''וא '''ו'''מפורסם '''ה'''תועלת שמגיע לכל איש ישראל אשר ישים אל לבו לדעת על פה כל תרי"ג מצות התורה{{הערה|וממשיך שם: {{ציטוט|והוא מושכל. כי כראוי לעבד עכ"פ לדעת מצות אדונו ואזהורתיו על פה בכללות ותמיד יהגה בהם אח"כ לדעת פרטיהם ופרטי פרטיה' טעמיהם לעמוד בסודם. וכן כתוב{{הערה|וילך לא, יט.}}. ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם. ומקובל ג"כ מכמה גדולי חקרי לבו' ישראל ה"ה רבינו ישעי' בספרו של"ה משבח מאד להיודעי' על פה וכן מהרא"ה בס' החינוך בהקדמתו כתב זה"ל אך אמרתי ומי יתן ותהי מחשבתי נטרדת בזה כל הימי' . . וכמה גדולי ישראל העוסקים במנינם והעמידו דבריהם בלשון צח וקצר למען דעת כל עם הארץ חשבון המצות וענינם . .}}, עיי"ש.}}}}, וממשיך ומאריך החשיבות שבדבר זכירת וידיעת תרי"ג מצות התורה וז" דרבנן ע"פ, ומסיף שכבר עשה כן ר' דוד ויטאל בספרו '''"כתר תורה"''', ומחבר נוסף בספרו '''"עדות ביעקב"''', ובספרים אלו בא האחד על דסר המצות שבתורה והשני כפי שמנה הרמב"ם את המצות בסמ"ק, וכן ספרים אלו נערכו מתוך קוצר זמן ולפעמים שלא יצאו החרוזים או ראשי התיבות דעשרת הדברות כדבעי, ע"כ '''החידוש שבספר זה''', הוא שנכתבו המצות על הסדר כפי שמביאם הרמב"ם ב"יד החזקה", בבתים (ולא תיבה אחת לכל מצוה), ובראשי תיבות מסודרות על עשרת הדברות. ומוסיף, שכן עשה גם 'מו"ה יונתן' בספרו, אלא שבא בראש הבתים לםעמים כמה אלפא ביתות ואותיות שאינם שייכות כ"כ.
בהקדמת המחבר, כותב: {{ציטוטון|'''י'''דוע '''ה'''וא '''ו'''מפורסם '''ה'''תועלת שמגיע לכל איש ישראל אשר ישים אל לבו לדעת על פה כל תרי"ג מצות התורה{{הערה|וממשיך שם: {{ציטוטון|והוא מושכל. כי כראוי לעבד עכ"פ לדעת מצות אדונו ואזהורתיו על פה בכללות ותמיד יהגה בהם אח"כ לדעת פרטיהם ופרטי פרטיה' טעמיהם לעמוד בסודם. וכן כתוב{{הערה|וילך לא, יט.}}. ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם. ומקובל ג"כ מכמה גדולי חקרי לבו' ישראל ה"ה רבינו ישעי' בספרו של"ה משבח מאד להיודעי' על פה וכן מהרא"ה בס' החינוך בהקדמתו כתב זה"ל אך אמרתי ומי יתן ותהי מחשבתי נטרדת בזה כל הימי' . . וכמה גדולי ישראל העוסקים במנינם והעמידו דבריהם בלשון צח וקצר למען דעת כל עם הארץ חשבון המצות וענינם . .}}, עיי"ש.}}}}, וממשיך ומאריך החשיבות שבדבר זכירת וידיעת תרי"ג מצות התורה וז" דרבנן ע"פ, ומסיף שכבר עשה כן ר' דוד ויטאל בספרו '''"כתר תורה"''', ומחבר נוסף בספרו '''"עדות ביעקב"''', ובספרים אלו בא האחד על דסר המצות שבתורה והשני כפי שמנה הרמב"ם את המצות בסמ"ק, וכן ספרים אלו נערכו מתוך קוצר זמן ולפעמים שלא יצאו החרוזים או ראשי התיבות דעשרת הדברות כדבעי, ע"כ '''החידוש שבספר זה''', הוא שנכתבו המצות על הסדר כפי שמביאם הרמב"ם ב"יד החזקה", בבתים (ולא תיבה אחת לכל מצוה), ובראשי תיבות מסודרות על עשרת הדברות. ומוסיף, שכן עשה גם 'מו"ה יונתן' בספרו, אלא שבא בראש הבתים לםעמים כמה אלפא ביתות ואותיות שאינם שייכות כ"כ.


ובנוסף, הוסיף המחבר בחצי העמוד התחתון, קטע בא מופיע מקור מהרמב"ם ו"פירוש"{{הערה|במהדורה ראשונה נכתב "פירש", ובמהדורה שני' "פירוש".}} - שמביאו על מנת לציין מהיכן נלמדת מפסוקי התורה.
ובנוסף, הוסיף המחבר בחצי העמוד התחתון, קטע בא מופיע מקור מהרמב"ם ו"פירוש"{{הערה|במהדורה ראשונה נכתב "פירש", ובמהדורה שני' "פירוש".}} - שמביאו על מנת לציין מהיכן נלמדת מפסוקי התורה.


את ההקדמה חותם בבקשת מחילה על טעויות שאולי ונפלו, ומסיים: {{ציטוט|כ"ד [=כה דברי] איש יהודי מקלי הדעת ואשר בעבודה מקצרים. אשר לא איש דברים. אנכי '''משה''' בהרבני הישיש '''מרדכי''' מייזלש יצו}}.
את ההקדמה חותם בבקשת מחילה על טעויות שאולי ונפלו, ומסיים: {{ציטוטון|כ"ד [=כה דברי] איש יהודי מקלי הדעת ואשר בעבודה מקצרים. אשר לא איש דברים. אנכי '''משה''' בהרבני הישיש '''מרדכי''' מייזלש יצו}}.


===הוצאתו===
===הוצאתו===

גרסה מ־14:35, 15 באוגוסט 2024

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

ספר שירת משה הינו ספר המגיש את תרי"ג המצוות בשיר וחרוזים, בראשי תיבות דתיבות עשרת הדברות, חובר ע"י החסיד הנודע מחסידי אדמו"ר הזקן ר' משה מייזליש.

על הספר

הסיבה לכתיבתו

בהקדמת המחבר, כותב: "ידוע הוא ומפורסם התועלת שמגיע לכל איש ישראל אשר ישים אל לבו לדעת על פה כל תרי"ג מצות התורה[2]", וממשיך ומאריך החשיבות שבדבר זכירת וידיעת תרי"ג מצות התורה וז" דרבנן ע"פ, ומסיף שכבר עשה כן ר' דוד ויטאל בספרו "כתר תורה", ומחבר נוסף בספרו "עדות ביעקב", ובספרים אלו בא האחד על דסר המצות שבתורה והשני כפי שמנה הרמב"ם את המצות בסמ"ק, וכן ספרים אלו נערכו מתוך קוצר זמן ולפעמים שלא יצאו החרוזים או ראשי התיבות דעשרת הדברות כדבעי, ע"כ החידוש שבספר זה, הוא שנכתבו המצות על הסדר כפי שמביאם הרמב"ם ב"יד החזקה", בבתים (ולא תיבה אחת לכל מצוה), ובראשי תיבות מסודרות על עשרת הדברות. ומוסיף, שכן עשה גם 'מו"ה יונתן' בספרו, אלא שבא בראש הבתים לםעמים כמה אלפא ביתות ואותיות שאינם שייכות כ"כ.

ובנוסף, הוסיף המחבר בחצי העמוד התחתון, קטע בא מופיע מקור מהרמב"ם ו"פירוש"[3] - שמביאו על מנת לציין מהיכן נלמדת מפסוקי התורה.

את ההקדמה חותם בבקשת מחילה על טעויות שאולי ונפלו, ומסיים: "{{{1}}}".

הוצאתו

מהדורה ראשונה נדפס בשנת תקמ"ח בהוצאת המחבר בשקלאוו, בבית הדפוס של הרב "ארי' לייב"[4]. בתחילתו באה הסכמה מוהר"ר יששכר בער - שהיה אב"ד דסלוצק.

בהוצאה השני' של הספר, באה אזהרת בית הדין צדק דירושלים, על איסור הדפסת הספר ללא אישור מנכדי המחבר השותפים המו"ל. אחר כך באה הקדמת המו"ל הנ"ל.

הוצאותיו

הספר יצא לאור בשלושה מהדורות:

  • מהדורה ראשונה יצאה לאור בחיי המחבר בשנת תקמ"ח בבית הדפוס שבשקלאוו.
  • מהדורה שני’ יצאה לאור בשנת תרס"ז בירושלים ע"י נכדי המחבר - ר' מאיר מייזליש ור' יעקב יוחנן פארמעט.
  • מהדורה שלישית יצאה לאור בשנת תשס"ב בכפר חב"ד לרגל שמחת הנישואין של ר' משה מייזליש - מצאצאי המחבר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. וילך לא, יט.
  2. וממשיך שם: "והוא מושכל. כי כראוי לעבד עכ"פ לדעת מצות אדונו ואזהורתיו על פה בכללות ותמיד יהגה בהם אח"כ לדעת פרטיהם ופרטי פרטיה' טעמיהם לעמוד בסודם. וכן כתוב[1]. ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם. ומקובל ג"כ מכמה גדולי חקרי לבו' ישראל ה"ה רבינו ישעי' בספרו של"ה משבח מאד להיודעי' על פה וכן מהרא"ה בס' החינוך בהקדמתו כתב זה"ל אך אמרתי ומי יתן ותהי מחשבתי נטרדת בזה כל הימי' . . וכמה גדולי ישראל העוסקים במנינם והעמידו דבריהם בלשון צח וקצר למען דעת כל עם הארץ חשבון המצות וענינם . .", עיי"ש.
  3. במהדורה ראשונה נכתב "פירש", ובמהדורה שני' "פירוש".
  4. מתוך דף השער למהדורה הראשונה.