מנחם זאב גרינגלס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת פרט)
שורה 50: שורה 50:
== מתלמידיו ==
== מתלמידיו ==
[[קובץ:גרינגלאס 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד ממכתביו הרבים של הרבי אליו]]
[[קובץ:גרינגלאס 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד ממכתביו הרבים של הרבי אליו]]
*הרב [[ זושא פוזנר]]
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].
*הרב [[לוי ביסטריצקי]].
*הרב [[לוי ביסטריצקי]].
*הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].
*הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].
*הרב [[אהרן יעקב שוויי]].
*הרב [[אהרן יעקב שוויי]].
*הרב [[זושא פויזנר]].
*הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)]].
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]].
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]].
*הרב [[זושא פויזנר]].
*הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]].
*הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]].
*הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)]].
*הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]].
*הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]].
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']].
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']].

גרסה מ־17:55, 14 באוגוסט 2024

הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס
הרב גרינגלס בצעירותו

רבי מנחם זאב (וואלף) הלוי גרינגלס (תרע"ז-תשע"א) היה חסיד נלהב מסור ונתון לרבי, שכיהן כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ובקהילת חב"ד במונטריאול, מעורכי ספר המנהגים, ומקובל בעל שיעור קומה.

תולדות חיים

נולד בר"ח טבת תרע"ז למשפחת חסידי אלכסנדר בפולין. בצעירותו נסע ללמוד בירושלים[1], וכאשר חזר לפולין, ראה יום אחד את תפילתו המיוחדת של ידידו ר' משה אליהו גרליצקי והחליט שהוא רוצה ללמוד במקום שמלמדים שם כיצד להתפלל ועבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לודז' אצל הרב מנחם מענדל רוזנמוטר.[2]

בשנת תרצ"ה שלח אדמו"ר הריי"צ ללודז' את סידור הבעל שם טוב, בכדי להראותו למי שייתן תרומה מכובדת לישיבת תומכי תמימים בעיר. אדמו"ר הריי"צ התנה את חשיפת הסידור בשני תנאים: 1. הליכה קודם למקווה. 2. שהאנשים עצמם לא יגעו בסידור, רק אחד מנאמני הרב שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז') ידפדף בסידור, לעיני המתעניין. מי שנבחר להראות את הסידור לאנשים היה הרב גרינגלס, כפי שסיפר לאחר שנים רבות "זכיתי להיות אז מהמראים את הסידור במשך כשתי שבועות". בהזדמנות אחרת סיפר ש"דפדפתי בו מתחילתו ועד סופו וראיתי את כל החידושים שבו".

בשנת תרצ"ט, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב שמואל דוד רייטשיק, שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידה מאדמו"ר הריי"צ[3]. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול לליטא, שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש.

היה מקבל מהרב שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז'), ממנו גם למד הרבה קבלה. בעקבות מלחמת העולם השנייה נסגרה הישיבה בלודז', והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים שנחאי.

לאחר תקופה עבר לישיבת תומכי תמימים אטווצק.

הרב גרינגלס, היה אדם שהקרין שמחה על סביבתו. פעם קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ, בו הוא גינה את הליצנות והסביר כיצד ניתן לנצל את השמחה לקדושה. אדמו"ר הריי"צ מאוד קירב את הרב גרינגלס ובאחד המכתבים אף כינה אותו בתואר "תלמידי". הרב גרינגלס שמאוד ייקר את המכתב הזה, ביקש בצוואתו שיניחו לו את המכתב בידו הימנית לאחר הסתלקותו. כשלמד באטווצק, הגיע פעם אדמו"ר הריי"צ לביקור בישיבה ולפני שעזב, הלכו התלמידים ללוותו. לפני שיצא ברך אדמו"ר הריי"צ את התלמידים ואמר להם: "תמימים! זוטרי דאית בכו מחיה מתים!" (= קטנים שבכם מחיים מתים), בדקו ומצאו שהרב גרינגלס היה הקטן שבחבורה.

במונטריאול

נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ למונטריאול שם הקים את ישיבת תומכי תמימים מונטריאול ובית כנסת חב"ד מונטריאול.

במשך שנים שימש כמשפיע במונטריאול ולימד אלפי בחורים. בדרכו המיוחדת חינך בחורים רבים לתורה ויראת שמים. אחת מהתבטאויותיו המפורסמות היא: "לעולם לא "ירדתי" על בחור. רק העלתי אותו..."

הרבי סמך עליו מאד, וביחד עם ר' יהודה לייב גרונר הטיל עליו לערוך את ספר המנהגים - חב"ד. הרב גרינגלס ערך את הקובץ "לקוטי דינים ומנהגים" שהופיע בתשי"א תחת הגהתו של הרבי.

בשנות היו"דים שמר הרב גרינגלס על קשר מכתבים צמוד עם המקובל הרב ישעיה אשר זעליג מרגליות מירושלים. הרבי העביר לרב מרגליות מסרים רבים דרך הרב גרינגלס, בין היתר בנושא שאלת ההצבעה בבחירות באה"ק.

הרבי ביקש מספר פעמים מהרב גרינגלס שיעלה על הכתב סיפורים וזכרונות ששמע מהחסידים באטווצק ועוד. בשנותיו האחרונות ערכו תלמידיו ספר "ליקוטי סיפורי התוועדויות", גדוש בסיפורים וזכרונות שעל חלקם עבר ותיקן בעצמו. לפועל הופיע הספר אחר פטירתו, בתחילת שנת תשע"ב.

ידיעתו הרחבה בקבלה הייתה לשם דבר, בעקבות לכך זכה שהרבי (בהתוועדות שמחת בית השואבה תשי"ח) יכנה אותו "מונטריאלער מקובל"[4].

לרב גרינגלאס ישנה ספריית ענק, וממכתבי הרבי אליו עולה כי "השאיל" לרבי ספרים רבים.

לאחר כ"ז אדר תשנ"ב התמסר הרב גרינגלאס לתפילות ולפעולות להחשת הגאולה השלימה ברפואתו של הרבי, תוך שהוא עוזב באופן זמני את תפקידו בישיבה. רק לאחר ג' תמוז תשנ"ד שב ללמד ולהדריך את תלמידי הישיבה, תוך שהוא חוזר ומדגיש את האמונה השלימה ברבי ובנצחיות דברי קדשו.

בשנת תשס"ו נפל במהלך תפילה בבית הכנסת שייסד, הוא עבר מספר ניתוחים, והחלים. כעבור שנה חלה בדלקת ריאות, ומאז לא שב לאיתנו.

בכ"ב בטבת תשע"א נפטר, ונטמן בחלקת חב"ד במונטריאול, קנדה. על מצבתו מופיע צילום כתי"ק של הרבי אודותיו: "הרה"ח משפיע בתו"ת התמים".

ניגוניו

משפחתו

  • חתנו: הרב דוד כהן - מונטריאול, רב בית הכנסת "בית מנחם זאב" שהקים ע"ש חותנו הרב גרינגלאס, סופר סת"ם, ועסקן בקהילה החבדי"ת במונטריאול.

בניו:

  • הרב אברהם יחיאל גרינגלאס - מונטריאול.
  • הרב יוסף גרינגלאס - נפטר כ"ח טבת תשפ"ב במונטריאול.

מתלמידיו

אחד ממכתביו הרבים של הרבי אליו

לקריאה נוספת

  • הרב דוד כהן, ליקוטי סיפורי התוועדויות - קורות חייו והתוועדויותיו, חזק, תשע"ב
  • המשפיע, זכרונות וסיפורים על הרב גרינגלאס וליקוטים מדברים שאמר לאורך השנים, תשפ"א (אנגלית)
  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בתשורה לבר מצווה של מנחם מענדל שי' מונדשיין, תשע"ג, ע' 129 נדפס מכתב הרב גרינגלאס בו מספר שמשפחתו גרה בירושלים בשנות תרפ"ז- תרפ"ט ושהוא למד בירושלים ב"מאה שערים" וב"עץ חיים" (שם ע' 134). פרטים נוספים - באופן אחר - על התקרבותו ראו בספר ליקוטי סיפורי התוועדויות, עמ' 30.
  2. פרטים נוספים - באופן אחר - על התקרבותו ראו בספר ליקוטי סיפורי התוועדויות, עמ' 30.
  3. באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ליחידות הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!
  4. הקלטה באתר שטורעם נט.