אליעזר בן ציון ברוק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==חיים אישיים== | ==חיים אישיים== | ||
*אשתו מרת לאה (בתו של ר' יצחק גולדברג מגרייבה, נפטרה [[כ"ד כסלו]] [[ה'תשמ"ג]]) | *אשתו מרת לאה (בתו של ר' יצחק גולדברג מגרייבה, נפטרה [[כ"ד כסלו]] [[ה'תשמ"ג]]) | ||
*בנו | *בנו הרב יצחק ברוק, ראש ישיבה וכולל בית יוסף נובהרדוק ברחוב הרב שמשון פולנסקי ב[[ירושלים]] ביסס את הכולל ללימוד גפ"ת יחד עם הרב שלמה רוזנר זצ"ל (נפטר [[א' בניסן]] [[תשע"ח]]) משיכון נוה צבי ירושלים, מראשי ישיבת כף החיים ומשגיח ישיבת קול אריה בירושלים, מחבר הספרים, מעמד הר סיני, קריעת ים סוף, כי היא חכמתכם, שו"ת לחפץ בחיים, וינטלם וינשאם, נדבות פי, ועוד ספרים רבים יקרים וחשובים). | ||
*בנו ר' יוסף ברוק. | *בנו ר' יוסף ברוק. | ||
*בנו ר' אברהם משה ברוק. | *בנו ר' אברהם משה ברוק. | ||
גרסה מ־21:47, 17 ביוני 2024
המונח "אליעזר בן ציון ברוק" מפנה לכאן. לערך העוסק בחסיד חב"ד תושב ראשון לציון, ראו אליעזר ברוק.
ר' חיים אליעזר בן ציון ברוק (ה'תרס"ד - י"ד תשרי תשמ"ו) היה בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שבנערותו נכנס ללמוד בישיבת נובהרדוק בעקבות מאורעות מלחמת העולם הראשונה, והפך לאחד מגדולי בעלי המוסר. הקים בירושלים את ישיבה 'בית יוסף - נובהרדוק' ועמד בראשה, וחיבר את הקובץ 'הגיוני מוסר'. לאורך כל שנותיו תמך בפעולותיו של הרבי ואף נסע להסתופף בצילו.
תולדות חיים
הרב חיים אליעזר בן ציון ברוק נולד לאביו ר' בנימין ברוק ולאמו רחל קריינא ברוגאצ'וב.
למד בתומכי תמימים בליובאוויטש במשך זמן קצר, בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה בתרד"ע עברה הישיבה לקרמנצ'וג ושם הושפע מאווירתה של ישיבת נובהרדוק ועבר אליה ללמוד בה.
בעת לומדו בתומכי תמימים היה אוהב להיות בזאל הקטן (קליינער זאל) לשמוע את תפילתם של הבחורים המאריכים בתפילתם, זו השפיע עליו עד ימיו האחרונים.
ר' אליעזר לאחר לימודיו בישיבה נשא לאשה את לאה אשתו, בת הרב יצחק גולדברג. לאחר נישואיו התגורר בביאליסטוק, והיה שם בעל השפעה גדולה על יהודים רבים תושבי העיר.
עלה לארץ הקודש בשנת ה'תרצ"ד, והתיישב בירושלים. בבואו לירושלים הקים את ישיבת 'בית יוסף - נובהרדוק' בירושלים רחוב הרב פולנסקי, ועמד להיות ראש הישיבה. נחשב מגדולי בעלי המוסר. ספרו שיצא לאור נקרא 'הגיוני מוסר'.
במלחמה בתש"ח, נפצע אך התאושש כעבור ששה עשר שבועות אשפוז.
ביקר אצל הרבי, ואף דיבר בנוכחות הרבי בעת התוועדות, הרבי ביקשו שידבר בנוגע לשלימות הארץ. עודד ביותר את פעולות ומבצעי הרבי, והיה שותף להם.
נפטר י"ד תשרי תשמ"ו ערב חג סוכות, ומנוחתו כבוד בירושלים.
הנצחתו
בערים ביתר עילית ובית שמש נקראו רחובות על שמו, בשנת תשנ"ב הוקם ארגון "'תורת ציון' מרכז התורה והמוסר ע"ש הגה"צ רבי א. בן-ציון ברוק זצ"ל".
חיים אישיים
- אשתו מרת לאה (בתו של ר' יצחק גולדברג מגרייבה, נפטרה כ"ד כסלו ה'תשמ"ג)
- בנו הרב יצחק ברוק, ראש ישיבה וכולל בית יוסף נובהרדוק ברחוב הרב שמשון פולנסקי בירושלים ביסס את הכולל ללימוד גפ"ת יחד עם הרב שלמה רוזנר זצ"ל (נפטר א' בניסן תשע"ח) משיכון נוה צבי ירושלים, מראשי ישיבת כף החיים ומשגיח ישיבת קול אריה בירושלים, מחבר הספרים, מעמד הר סיני, קריעת ים סוף, כי היא חכמתכם, שו"ת לחפץ בחיים, וינטלם וינשאם, נדבות פי, ועוד ספרים רבים יקרים וחשובים).
- בנו ר' יוסף ברוק.
- בנו ר' אברהם משה ברוק.
- חתנו הרב אברהם נח גרבוז.
- חתנו הרב שמואל דוד מובשוביץ בעל ה'שדה אליהו' ומהדיר כתבי הגר"א מוילנא.
- חתנו הרב מנחם גרוסברד.
- נכדיו בני הרב יצחק ברוק לומדי ומלמדי תורה ועוסקים בקירוב בארץ ישראל ובחוץ לארץ:
- הרב שמעון ברוק (שטרח שנים רבות לביסוס והחזקת עשרות אברכי הכולל בישיבת בית יוסף נובהרדוק).
- הרב שניאור זלמן ברוק.
- הרב אברהם ברוק.
- הרב ישראל ברוק.
- הרב מנחם ברוק.
לקריאה נוספת
מכתב ממנו ראה כרם חב"ד 3.