יהודה פרג: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 719 בתים ,  26 ינואר
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יהודה פרג אצל הרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|מר '''יהודה פרג''' עובר אצל הרבי]]
[[קובץ:יהודה פרג אצל הרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|מר '''יהודה פרג''' עובר אצל הרבי]]
מר '''יהודה פרג''' הוא אדריכל, שתכנן את [[הרחבות ושיפוץ 770#הנחת אבן הפינה|ההרחבה של 770]]  שאושר ע"י [[הרבי]].
מר '''יהודה פרג''' הוא אדריכל, שתכנן את [[הרחבות ושיפוץ 770#הנחת אבן הפינה|ההרחבה של 770]]  שאושרה על ידי [[הרבי]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
מר יהודה פרג נולד וגדל ב[[ירושלים]] למשפחה דתית, בהגיעו לגיל גיוס התגייס ל[[צבא]] שם שירת שלוש שנים. לאחר שחרורו החל ללמוד אדריכלות באוניברסיטה במלבורן שבאוסטרליה בה למד שש שנים. בתום לימודיו חזר ל[[ירושלים]] והחל לעבוד במקצוע אותו רכש בעמל רב.
מר יהודה פרג נולד וגדל ב[[ירושלים]] למשפחה דתית, למד אדריכלות באוניברסיטה במלבורן שבאוסטרליה ובתום לימודיו חזר ל[[ירושלים]] והחל לעבוד כאדריכל.


==אדריכל ההרחבה של 770==
==אדריכל ההרחבה של 770==
[[קובץ:כתבה על יהודה פרג.jpg|שמאל|ממוזער|כתבה על יהודה פרג ב[[עיתון בית משיח]]]]
[[קובץ:כתבה על יהודה פרג.jpg|שמאל|ממוזער|כתבה על יהודה פרג ב[[עיתון בית משיח]]]]


בשנת [[תשמ"ח]] כששהה ב[[ניו יורק]] לצורך עבודתו קיבל את הטלפון הגורלי בו התבקש לבדוק אפשרות להגדלת בית הכנסת  
בשנת [[תשמ"ח]] כששהה ב[[ניו יורק]] לצורך עבודתו, התבקש לבדוק אפשרות להגדלת בית הכנסת  
[[770]]. מיד לאחר מכן ביחד עם אנשי הוועד הם סיירו בכל המתחם והביאו גם מהנדסים על מנת שיבחנו את נושא הרחבת המקום. מר יהודה פרג הבחין כי לבנין יש מקום לארבע קומות שלא נוצלו ומשום כך הוא תכנן לעקור את ליבת הבנין מבלי לגעת במפלס [[בית הכנסת]] שישאר על מקומו, וככך ליצור חלל גדול שיכיל אלפי מתפללים בכל ימות השנה ובפרט בחגים.  
[[770]]. ביחד עם אנשי הוועד סיירו בכל המתחם והביאו גם מהנדסים על מנת שיבחנו את נושא הרחבת המקום. מר יהודה פרג הבחין כי לבנין יש מקום לארבע קומות שלא נוצלו ומשום כך הוא תכנן לעקור את ליבת הבנין מבלי לגעת במפלס [[בית הכנסת]] שישאר על מקומו, וככך ליצור חלל גדול שיכיל אלפי מתפללים בכל ימות השנה ובפרט בחגים.  


הבדיקה עם הקבלנים העלתה כי מדובר בבניה יקרה מאוד שעלותה יכולה להגיע לעשרות מיליוני דולרים,  כמה חודשים אחרי זה התקשרו אל מר יהודה חברי הועד והודיעו לו כי החליטו במקום שיפוץ והרחבה - לבנות מחדש את המקום בסמוך ל -[[770]], מה שיוזיל עלויות. גבאי בית הכנסת הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]] התקשר אל מר יהודה ואמר לו שהוא מוזמן לבוא ל[[ניו יורק]] כדי לתכנן את הבנין החדש בהתאם לתכנית החדשה. מר יהודה פרג טס ישר לניו יורק ונפגש עם הרב קרינסקי שסיפר לו שהוגשו בפני הרבי מספר תוכניות ממספר אדריכלים שונים, אך הרבי דחה את כל ההצעות שהוגשו בפניו. ועוד אמר לו הרב קרינסקי שבוועד הבנין מבקשים ממנו להציע פרויקט חדש להרחבת המקום. לאורך אותו חודש הוא עבד עם המהנדסים ששכר  והראה את זה לוועד הבנין. וועד הבנין אמרו שעכשיו הם יגישו את זה לרבי ונראה כיצד הרבי יקבל את הדברים. הם רק ביקשו שמר יהודה יקטין את התוכניות כדי שלרבי יהיה קל יותר לעקוב אחר הדברים. התכניות הובאו למראה עיני הרבי ובאחד הימים הרב קרינסקי קרא למר יהודה ואמר לו שהרבי עבר על כל התוכניות שלו והיה מרוצה מאוד, ואישר את בניית הבניין.   
הבדיקה עם הקבלנים העלתה כי מדובר בבניה יקרה מאוד שעלותה יכולה להגיע לעשרות מיליוני דולרים,  כמה חודשים אחרי זה התקשרו אל מר יהודה חברי הועד והודיעו לו כי החליטו במקום שיפוץ והרחבה - לבנות מחדש את המקום בסמוך ל -[[770]], מה שיוזיל עלויות. גבאי בית הכנסת הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]] התקשר אל מר יהודה ואמר לו שהוא מוזמן לבוא ל[[ניו יורק]] כדי לתכנן את הבנין החדש בהתאם לתכנית החדשה. מר יהודה פרג טס ישר לניו יורק ונפגש עם הרב קרינסקי שסיפר לו שהוגשו בפני הרבי מספר תוכניות ממספר אדריכלים שונים, אך הרבי דחה את כל ההצעות שהוגשו בפניו. ועוד אמר לו הרב קרינסקי שבוועד הבנין מבקשים ממנו להציע פרויקט חדש להרחבת המקום. לאורך אותו חודש הוא עבד עם המהנדסים ששכר  והראה את זה לוועד הבנין. וועד הבנין אמרו שעכשיו הם יגישו את זה לרבי. הרבי עבר על כל התוכניות שלו והיה מרוצה מאוד, ואישר את בניית הבניין.   






לאחר שלב האישור העקרוני, הגיע שלב בדיקת העלויות. אחד התנאים שהציב הרבי הוא שלא ישקיעו בבניין סכומים אגדיים. יהודה עצמו נפגש עם מספר קבלנים, ביניהם עם הקבלן מר דוד צ'ייס שהיה אחד הפילנתרופים שתמך בפעילות החב"דית במשך השנים. הענינים התנהלו לאט וביגיעה, בשנתיים הבאות נקרא יהודה כמה פעמים לניו יורק, לא פעם ביקשו ממנו חלופות לחלקים מסוימים בתכנון הבניה כדי להוזיל עלויות. היה שלב מסוים בו ביקשו לעשות הרחבה מצומצמת בלבד.  
אחד התנאים שהציב הרבי הוא שלא ישקיעו בבניין סכומים אגדיים. יהודה עצמו נפגש עם מספר קבלנים, ביניהם עם הקבלן מר דוד צ'ייס שהיה אחד הפילנתרופים שתמך בפעילות החב"דית במשך השנים.
 
בשנתיים הבאות נקרא יהודה כמה פעמים לניו יורק, לא פעם ביקשו ממנו חלופות לחלקים מסוימים בתכנון הבניה כדי להוזיל עלויות. היה שלב מסוים בו ביקשו לעשות הרחבה מצומצמת בלבד.  


בכ"ד אלול תשמ"ט לאחר משא ומתן ארוך חברי הוועד אמרו למר יהודה כי הרבי דחה את התוכניות המצומצמות שביקשו לעשות, והוא רצה דווקא את התוכניות של מר יהודה.  
בכ"ד אלול תשמ"ט לאחר משא ומתן ארוך חברי הוועד אמרו למר יהודה כי הרבי דחה את התוכניות המצומצמות שביקשו לעשות, והוא רצה דווקא את התוכניות של מר יהודה.  
588

עריכות