משה יצחק רוזנפלד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 7: שורה 7:
בשנת [[תשי"ז]] עלה עם משפחתו מהונגריה ל[[ארץ ישראל]] ולאחר מסע נדודים התיישבו במושב שפיר שליד [[קריית מלאכי]].
בשנת [[תשי"ז]] עלה עם משפחתו מהונגריה ל[[ארץ ישראל]] ולאחר מסע נדודים התיישבו במושב שפיר שליד [[קריית מלאכי]].


בעודו בגיל 10 התחיל ללמוד בפנימיה שהייתה שייכת לישיבת פונביז'. ב[[חודש אלול]] [[תשכ"ה]] נכנס ללמוד בישיבת קטנה של פונביז' בה החל להשתתף בשיעור [[תניא]] שארגן הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]], אותו מסרו הרב [[יחזקאל סופר]] והרב שלמה טייכטל, ובהמשך למד תניא 3 שנים בעיון עם הרב [[עזרא שוחט]] שהתגורר בסמיכות לישיבה.
בעודו בגיל 10 התחיל ללמוד בפנימיה שהייתה שייכת לישיבת פונביז'. ב[[חודש אלול]] [[תשכ"ה]] נכנס ללמוד בישיבת קטנה של פונביז' בה החל להשתתף בשיעור [[תניא]] שארגן הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]], אותו מסרו הרב [[יחזקאל סופר]] והרב [[שלמה טייכטל]], ובהמשך למד תניא 3 שנים בעיון עם הרב [[עזרא שוחט]] שהתגורר בסמיכות לישיבה.


בשלב מסוים נודע להנהלת הישיבה שהוא לומד תניא וסגרו בפניו את הכניסה לישיבה גדולה. הוא פנה ל[[ר"מ]] שלו בשיעור ג' שהיה הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] ואמר לו שהוא לא משפיע על אף אחד, ואם כן ממה הם מפחדים? הרב שטיינמן אמר לו "כשחסיד חב"ד שומע על יהודי בקצה העולם שאפשר להשפיע עליו הוא לוקח מטוס ונוסע אליו". היו גם בחורים שהציקו לי והפריעו להתקבל בישיבות ליטאיות, לבסוף עבר ללמוד בישיבת בית מאיר, וגם שם כמעט שנזרק מהישיבה. בסמיכות לישיבה היה גר הרב צבי הרטמן והתקיים אצלו שיעור תניא עם הרב [[שלום בער כהן]] ובמשך שנה השתתף בשיעורים אלו, בתחילת זמן חורף של שיעור ב', בדרכו לישיבה הוא נפגש עם הרב [[דוד גולדשטיין]] ואמר לו שהגיע הזמן כבר ללכת לחבוהוא אמר לו לנסוע ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]], שם התקבל על ידי הרב [[יעקב דב כ"ץ]].
בשלב מסוים נודע להנהלת הישיבה שהוא לומד [[תניא]] וסגרו בפניו את הכניסה לישיבה גדולה. הוא פנה ל[[ר"מ]] שלו בשיעור ג' שהיה הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] ואמר לו שהוא לא משפיע על אף אחד, ואם כן ממה הם מפחדים? הרב שטיינמן אמר לו "כש[[חסיד חב"ד]] שומע על יהודי בקצה העולם שאפשר להשפיע עליו הוא לוקח מטוס ונוסע אליו". הרב רוזנפלד סבל גם מהצקות מבחורים שהפריעו לו להתקבל לישיבות ליטאיות, לבסוף עבר ללמוד בישיבת בית מאיר, וגם שם כמעט שנזרק מהישיבה. בסמיכות לישיבה היה גר הרב [[צבי הרטמן]] שדאג לשיעור תניא עם הרב [[שלום בער כהן]] ובמשך שנה הרב רוזנפלד השתתף בשיעורים אלו, בתחילת זמן חורף של שיעור ב', בדרכו לישיבה הוא נפגש עם הרב [[דוד גולדשטיין]] שאמר לו שכדאי שכבר יעבור למוסדות חבוייעץ לו לסוע ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]], שם התקבל על ידי הרב [[יעקב דב כ"ץ]].


לקראת [[חג הפסח]] [[תשל"א]] חפץ לנסוע לרבי במסגרת שנת ה[[קבוצה]], הוריו לא עזרו לו בכרטיס ופנה לראש הישיבה הרב כץ, הרב כץ אמר שיש מבצע מי שנבחן על 100 דפי גמרא מקבל כרטיס צד אחד, וכך הווה..  
לקראת [[חג הפסח]] [[תשל"א]] חפץ לנסוע לרבי במסגרת שנת ה[[קבוצה]], אך הוריו לא סייעו לו במימון הכרטיס, הרב רוזנפלד פנה לראש הישיבה הרב כץ, והרב כץ ענה לו שיש מבצע שהנבחן 100 דפי גמרא מקבל כרטיס לצד אחד, וכך הווה..  


לאחר מכן התחתן עם בתו של הרב [[אורי בן שחר]]. לאחר חתונתו בשנת [[תשל"ה]] החל עבוד במתיבתא של ה[[תלמוד תורה לוד|תלמוד תורה בלוד]] במשך שלוש שנים, לאחר מכן עבר ל[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|חיידר אהלי תורה בכפר חב"ד]] ומאז [[חודש אלול]] [[תשמ"א]] החל לשמש מורה ב[[תלמוד תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה בכפר חב"ד]], שם חינך תלמידים במשך 35 שנים. בשנת [[תשע"ו]] הוא פרש מצוות המורים{{הערה|[https://chabad.info/news/166462/ חגיגת סיום מרגשת בתלמוד תורה בכפר חב"ד], באתר חב"ד אינפו.}}, אך המשיך בניהול התלמוד תורה, ובוחן את התלמידים בכיתה הגבוהה.
לאחר מכן התחתן עם בתו של הרב [[אורי בן שחר]]. לאחר חתונתו בשנת [[תשל"ה]] החל עבוד במתיבתא של ה[[תלמוד תורה לוד|תלמוד תורה בלוד]] במשך שלוש שנים, לאחר מכן עבר ל[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|חיידר אהלי תורה בכפר חב"ד]] ומאז [[חודש אלול]] [[תשמ"א]] החל לשמש מורה ב[[תלמוד תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה בכפר חב"ד]], שם חינך תלמידים במשך 35 שנים. בשנת [[תשע"ו]] הוא פרש מצוות המורים{{הערה|[https://chabad.info/news/166462/ חגיגת סיום מרגשת בתלמוד תורה בכפר חב"ד], באתר חב"ד אינפו.}}, אך המשיך בניהול התלמוד תורה, ובוחן את התלמידים בכיתה הגבוהה.

גרסה מ־14:50, 4 בדצמבר 2023

הרב משה רוזנפלד

הרב משה יצחק רוזנפלד (יליד שנת תשי"ב) הוא איש חינוך ומלמד ותיק בכפר חב"ד.

תולדות חייו

נולד בחודש כסלו תשי"ב להוריו הרב אליהו ומרים רוזנפלד בהונגריה.

בשנת תשי"ז עלה עם משפחתו מהונגריה לארץ ישראל ולאחר מסע נדודים התיישבו במושב שפיר שליד קריית מלאכי.

בעודו בגיל 10 התחיל ללמוד בפנימיה שהייתה שייכת לישיבת פונביז'. בחודש אלול תשכ"ה נכנס ללמוד בישיבת קטנה של פונביז' בה החל להשתתף בשיעור תניא שארגן הרב יוסף יצחק לבקיבקר, אותו מסרו הרב יחזקאל סופר והרב שלמה טייכטל, ובהמשך למד תניא 3 שנים בעיון עם הרב עזרא שוחט שהתגורר בסמיכות לישיבה.

בשלב מסוים נודע להנהלת הישיבה שהוא לומד תניא וסגרו בפניו את הכניסה לישיבה גדולה. הוא פנה לר"מ שלו בשיעור ג' שהיה הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן ואמר לו שהוא לא משפיע על אף אחד, ואם כן ממה הם מפחדים? הרב שטיינמן אמר לו "כשחסיד חב"ד שומע על יהודי בקצה העולם שאפשר להשפיע עליו הוא לוקח מטוס ונוסע אליו". הרב רוזנפלד סבל גם מהצקות מבחורים שהפריעו לו להתקבל לישיבות ליטאיות, לבסוף עבר ללמוד בישיבת בית מאיר, וגם שם כמעט שנזרק מהישיבה. בסמיכות לישיבה היה גר הרב צבי הרטמן שדאג לשיעור תניא עם הרב שלום בער כהן ובמשך שנה הרב רוזנפלד השתתף בשיעורים אלו, בתחילת זמן חורף של שיעור ב', בדרכו לישיבה הוא נפגש עם הרב דוד גולדשטיין שאמר לו שכדאי שכבר יעבור למוסדות חב"ד וייעץ לו לסוע לישיבה בכפר חב"ד, שם התקבל על ידי הרב יעקב דב כ"ץ.

לקראת חג הפסח תשל"א חפץ לנסוע לרבי במסגרת שנת הקבוצה, אך הוריו לא סייעו לו במימון הכרטיס, הרב רוזנפלד פנה לראש הישיבה הרב כץ, והרב כץ ענה לו שיש מבצע שהנבחן 100 דפי גמרא מקבל כרטיס לצד אחד, וכך הווה..

לאחר מכן התחתן עם בתו של הרב אורי בן שחר. לאחר חתונתו בשנת תשל"ה החל עבוד במתיבתא של התלמוד תורה בלוד במשך שלוש שנים, לאחר מכן עבר לחיידר אהלי תורה בכפר חב"ד ומאז חודש אלול תשמ"א החל לשמש מורה בתלמוד תורה בכפר חב"ד, שם חינך תלמידים במשך 35 שנים. בשנת תשע"ו הוא פרש מצוות המורים[1], אך המשיך בניהול התלמוד תורה, ובוחן את התלמידים בכיתה הגבוהה.

משנת תשנ"ג הוא משמש כמגיש שיעור בדף היומי בבית הכנסת נחום יצחק בשיכונים.

משנת תשנ"ז הוא מוסר שיעור שבועי בגמרא בבית חב"ד בנס ציונה.

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים