מגבית לצרכי ראש השנה ויום כיפור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
תקנה זו יסד [[הרבי]] בתחילת שנת [[תשל"ח]] על פי הכתוב "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו"<REF>נחמיה ח, י.</REF>, לספק בהרחבה את צרכיהם של הזקוקים לסיוע, להוצאות ראש השנה, ערב יום־הכיפורים ומוצאי יוהכ״פ, חג הסוכות, שמיני־עצרת ושמחת־תורה<REF>ראה [[לקוטי שיחות]], יד, עמ׳ 369 ואילך.</REF>.
תקנה זו יסד [[הרבי]] בתחילת שנת [[תשל"ח]] על פי הכתוב "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו"<REF>נחמיה ח, י.</REF>, לספק בהרחבה את צרכיהם של הזקוקים לסיוע, להוצאות ראש השנה, ערב יום־הכיפורים ומוצאי יוהכ״פ, חג הסוכות, שמיני־עצרת ושמחת־תורה<REF>ראה [[לקוטי שיחות]], יד, עמ׳ 369 ואילך.</REF>.


(מתוך [[אוצר מנהגי חב"ד]])
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]][[קטגוריה:ראש השנה]]
 
{{אוצר מנהגי חב"ד}}
{{ראש השנה}}
[[קטגוריה:מנהגי ראש השנה]]

גרסה מ־05:08, 28 ביוני 2013

בחסידות חב"ד נהוג לערוך בחודש אלול מגבית צדקה לצורכי העניים, כדי לספק להם את צורכי חודש החגים.

תקנה זו יסד הרבי בתחילת שנת תשל"ח על פי הכתוב "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו"[1], לספק בהרחבה את צרכיהם של הזקוקים לסיוע, להוצאות ראש השנה, ערב יום־הכיפורים ומוצאי יוהכ״פ, חג הסוכות, שמיני־עצרת ושמחת־תורה[2].

הערות שוליים

  1. נחמיה ח, י.
  2. ראה לקוטי שיחות, יד, עמ׳ 369 ואילך.
(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)