שיחה:מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית

מי הגה את השם 'הלילה של עשרת הרוגי מלכות'. הביטוי הזה לא נשמע ברוסיה כלל. הוא הודבק בארץ על ידי אחד מטובי הסופרים החב"דיים, ואינו נכון כי נהרגו יותר מעשרה באותו לילה. פיני 17:50, 16 יולי 2009 (IDT)

לא חושב. כמדומני שר' היישקע דובראווסקי כינה אותו כך. אבל ייתכן שאני טועה. עוד דעות? חסיד חב"ד* אידישעפדיה* פותחים אלף רביעי!

מתי בכלל ידעו שנהרגו עשרה? הרי במשך שנים רבות, איש לא אמר שהעצורים נהרגו? וכאשר התברר שיש עשרה כבר רוב החסידים לא היו ברוסיה. בקיצור, זה נראה כינוי שהודבק לפרשה, ולא ברור אם התקבל בקרב החסידים פיני 07:43, 15 בפברואר 2010 (UTC)

אכן, צריך מקור ל"מושג" כזה. אגב, איזה שם אתה מציע לערך? --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 17:35, 15 בפברואר 2010 (UTC)

לכל גלי המאסרים/מעצרים אין שם, אז גם לגל זה לא יהיה שם, עד אשר האסורים יקומו לתחיה ויחליטו יחדיו על שם נאותפיני 10:23, 16 בפברואר 2010 (UTC)

אגב, יצא על כך סרט בסדרת בלתי נכנע שהוציא הרב קוגן. כדאי להוסיף.

בכל אופן לערך חייב להיות שם כלשהו. הלא כן? --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 17:58, 16 בפברואר 2010 (UTC)

פשוט, א' אדר ראשון תרח"צ, או ב' אדר ראשון תרח"צ. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...

תודה. בוצע. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 18:20, 23 בפברואר 2010 (UTC)

מה דעכם?

אולי הי' שווה לשנות את שמו של הערך למשהו כללי יותר. 'ב' אדר תרח"צ' היא רק תעריך לסיפור ארוך. --שמואל מונקס 04:43, 11 באפריל 2010 (UTC)

איזה בלגן פה. משהו מיוחד. הערך הוא על ב' אדר תרח"צ, ומשום מה דאגו להכניס כאן גלי מעצרים מתאריכים שונים. יש אפשרות לכתוב ערך על מאסרים/גלי מאסרים, ויש אפשרות להקדיש לכל גל מאסרים ערך בפני עצמו. פיני · (טובת הזולת) 07:10, 11 באפריל 2010 (UTC)

אדרבה, נראה לי כי שווה לעשות ערך מיוחד על גלי המעצרים. רק הוספתי את כולם יחד למען שלימות והבנת הענין. --שמואל מונקס 11:32, 11 באפריל 2010 (UTC)

תמונות מעובדות?

התמונות הצבעוניות, מעובדות, שכן באותן שנים לא היו צילומים צבעוניים בברית המועצות. ועוד - לכאלו תמונות ומסמכים נדירים כדאי לצרף מקור. פיני · (טובת הזולת) 12:14, 11 באפריל 2010 (UTC)

לא ידעתי כי זה נקרא "צבעוניים"--שמואל מונקס 12:17, 11 באפריל 2010 (UTC)

התמונות הן בגוון צהוב. המקור מופיע בתחתית הערך מ"בית משיח". --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 12:37, 11 באפריל 2010 (UTC)

אז התמונות עובדו על ידי בי"מ, והוכנסו לכאן מעובדות עם גוון צהוב. פיני · (טובת הזולת) 12:40, 11 באפריל 2010 (UTC)

לאו דווקא. יכול להיות שלממשלת רוסיה הייתה מצלמה בעלת הגוון הזהוב הזה, שמוציא תמונה קצת יותר איכותית. או שזה תוצאה של התבלות. בכ"א לא מדובר בעיבוד משמעותי. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 12:46, 11 באפריל 2010 (UTC)

"מצלמה בעלת הגוון הזהוב הזה". למרות הערך הכאוב והנורא - הצחקתני עד דמעות. פיני · (טובת הזולת) 12:59, 11 באפריל 2010 (UTC)

לא שייך לערך זה

להלן קטעים שהוכנסו לערך ואינם קשורים אליו ישירות:

גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה

כתב אישום של ר' יעקב מאסקאליק מיום ט"ז תמוז תרצ"ה

בחודש אלול תרצ"ה, כאשר אנשי הנ.ק.וו.ד. החלו בגל מעצרים נרחב במוסקבה ופרבריה. ראש וראשון המבוקשים היה החסיד הנודע ר' אברהם מאיור שהיה מנהל ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות. את ר' אברהם מאיור אמנם לא הצליחו לעצור אז, אבל באותו גל המעצרים נעצרו שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת אדמו"ר הריי"צ: ר' יעקב מאסקאליק (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' מאיר אבצן, ר' יצחק גולדין, ר' אבא לוין, ר' חיים אלעזר גרליק, בנו ר' מענדל גרליק, ור' שלמה מטוסוב.

כל העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית 'לוביאנקה' שבמוסקבה, שם עונו על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד. האיומים. אלו תבעו מהם לספק מידע מי ארגן את ה'חדרים' והישיבות? מי לימד? מי ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות אלו?

איש מהחסידים לא נידב מידע, וכולם מילאו פיהם מים. בתום החקירות הועברו לכלא 'בוטירקה' שם המתינו עד למתן גזר הדין.

לאחר שבועות ארוכים של המתנה הוכן כתב האשמה:

"האשמים ארגנו לילדים ולנערים צעירים לימודים הנקראים 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. הלימודים התקיימו בדירות של קונטרבלוציונים (כך נקראו אלו שפעלו נגד המהפכה הקומוניסטית). הם אספו צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות".

בכתב האשמה המתפרס על ששה עמודים, מצוינות עשרות פעמים המילים 'אנטי סובייטי' כמו נועד לבסס את האשמה הסופית: סעיף 85, דהיינו 'בגידה במולדת'. משמעותה של אשמה זו הייתה ברורה: מוות בירייה. לבסוף, ברחמי שמים מרובים, קיבלו כולם עונש "קל" יחסית: שלוש שנות גלות בקזחסטן.

הנאשמים סבלו רבות בגלותם אך הצליחו לשרוד - מלבד הרב יעקב מאסקאליק שעקבותיו "נעלמו", אי שם בקזחסטן. הי"ד.

המאסר ההמוני הבא היה בעיר רוסטוב. החל מליל ראש השנה, נאסרו חסידים ואנשי מעשה רבים, ובהם החסיד הדגול הרב דוד לאבאק, הרב שמואל מענדל הלפרין, הרב מרדכי אהרן פרידמן הרב שמאי ויגאן ועוד.פיני · (טובת הזולת) 12:43, 11 באפריל 2010 (UTC)

יש לך איזה שם לערך? נעשה ערך חדש שיכלול את הכל.--שמואל מונקס 12:49, 11 באפריל 2010 (UTC)

היו בלי סוף מאסרים וגם הרבה גלים. קח בחשבון. פיני · (טובת הזולת) 13:00, 11 באפריל 2010 (UTC)