מיכאל אבישיד: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ספריו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←ספריו) |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''מחנה מיכאל'''{{הערה|1=[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/01/24-01-2017-01-07-49-%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C-%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1.pdf תדפיס על הלכות נידה באתר חב"ד אינפו].}} | *'''מחנה מיכאל - מחזי כשיקרא''', בירור מקיף בזמני הכתובה על פי מנהג חב"ד{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/992869/ סקירה על הספר באתר חב"ד אינפו].}} | ||
*'''מחנה מיכאל - הלכות נידה''', תדפיס{{הערה|1=[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/01/24-01-2017-01-07-49-%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C-%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1.pdf תדפיס על הלכות נידה באתר חב"ד אינפו].}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־21:36, 17 באוגוסט 2023
הרב מיכאל שלמה אבישיד (יליד שנת תשל"ד, 1973) הוא רב בקהילת חב"ד ברמת בית שמש א', ראש כולל אברכים יושב אוהלים, חבר מכון הלכה - חב"ד ודיין בועד רבני ליובאוויטש צרפת.
תולדות חיים
נולד בארץ ישראל בכ"ו כסלו תשל"ד להוריו ר' יעקב ושרה אבישיד.
בשנת תשמ"ה התקרבה משפחתו לחסידות חב"ד אחרי מופת שחוו עם הרבי, בעוד הוא עצמו המשיך ללמוד במוסדות תורניים בפריז שאינם משתייכים לחסידות חב"ד.
בשנת תשמ"ח עשה צעד נוסף בהתקרבותו לחסידות חב"ד, כאשר התבקש על ידי הרב מנחם מענדל פרידמן ששימש באותה שעה כתלמיד-שליח בישיבת תומכי תמימים ברינואה, לתרגם את השיחה של הרבי שמסר בבית הכנסת בו התפלל. החזרה על השיחה הביאה לכך שילמד שיחות נוספות, ובסופו של דבר עבר בעצמו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה.
כבר בהיותו בחור זכה לסיים את הש"ס, ובשנת תשנ"ז התקיימו נישואיו עם רעייתו מרת בתיה, בת ר' ניסים אליהו אדרעי מכפר חב"ד, וקבע את מגוריו בסמיכות להורי אשתו והקדיש את עיתותיו ללימוד סמיכה לרבנות, ואף נבחן והוסמך על ידי גדולי הרבנים לרבנות.
בשנת תשנ"ט התמנה לשמש כראש מכון ללימודי איסור והיתר בעיר ירושלים, ולמסור שיעורים בכולל להוראה בהלכות נדה ושבת, ובעקבות תפקידים אלו עבר להתגורר ברמה א' בעיר בית שמש, לאחר שפעל באופן לא פורמאלי מונה לאחר מספר שנים על ידי שליח הרבי בעיר הרב אליעזר ויינר לשמש כשליח יעודי לקהילה הצרפתית.
במשך השנים הצטרף לקהילה החב"דית בעיר שכבר התגבשה, והוא התמנה לרב אחת הקהילות ועם השנים התקבע מעמדו כרב של קהילת חבד ללא שהיה צריך להיבחר באופן פורמאלי.
בשנת תשס"ט הקים כולל לרבנות בעיר ביתר עלית מתוך מטרה להכשיר רבנים בתקופה של ארבע שנים, שיוכלו לשמש בכל אתגר רבני של קהילה. מסלול הלימודים בכולל שהקים מקיף לימוד מעמיד של אורח חיים חלק א, הלכות שבת, הלכות נדה (עם שימוש מעשי לבדיקת מראות), מקוואות, אבילות וסידור קידושין.
לאורך שנות הכולל זכה להעמיד רבנים רבים שנבחנו על ידי גדולי הרבנים וזכו לעבור בהצלחה ובהצטיינות את מבחני הרבנות הראשית לישראל, המשמשים בפועל במשרות רבניות חשובות בארץ הקודש ובצרפת.
בשנת תשע"ו הצטרף לרבני מכון הלכה - חב"ד, והחל לפרסם פסקים הלכתיים מנומקים בתפוצה מצומצמת בקהילת חב"ד בבית שמש, כאשר חלק מהם זכו לתפוצה נרחבת שעוררה פולמוסים הלכתיים רחבים בציבור החב"די.
בשנת תשע"ז החל לעמול על עריכת סדרת ספרי הלכה בשם 'מחנה מיכאל'.
משפחתו
- חתנו, הרב מנחם נג'ר.
פסקיו
- כיסוי הדם - לקראת יום כיפור תשע"ז פרסם חוות דעת הלכתית לפיה אסור לברך את ברכת כיסוי הדם בעת קיום מנהג הכפרות, מבלי שהשוחט בדק את הסכין לפני הברכה[1]. פרסום פסק זה הוביל לדיון הלכתי פומבי, ורבנים שונים הביאו היתרים שונים כיצד אפשר לברך את הברכה[2].
ספריו
- מחנה מיכאל - מחזי כשיקרא, בירור מקיף בזמני הכתובה על פי מנהג חב"ד[3]
- מחנה מיכאל - הלכות נידה, תדפיס[4]
קישורים חיצוניים
- חב"דניק בפאנל הרבנים: "למרות הדעות, התורה אחת"
ה' בסיון תשע"א - לימוד הלכה משנה את הצביון של הקהילה כולה, ראיון עומק בשבועון בית משיח גיליון 1053, טבת תשע"ז
- הרב אבישיד פוסק: ניתן להתיר מוזיקה לרגיעה בתקופת העומר, פסיקה הלכתית בנוגע לשמיעת מוזיקה בספירת העומר בעידן הקורונה
