דוב בעריש שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ביום שני [[ח' אייר]] ה'[[תשע"ח]]{{הערה|במסגרת ביקורו ב[[ארה"ב]] באותה תקופה.}}, ביקר ב[[770]]. לאחר שהתפלל [[ערבית]] באחד המניינים, סייר בבית חיינו בליווי אברכים מ[[אנ"ש]]. | ביום שני [[ח' אייר]] ה'[[תשע"ח]]{{הערה|במסגרת ביקורו ב[[ארה"ב]] באותה תקופה.}}, ביקר ב[[770]]. לאחר שהתפלל [[ערבית]] באחד המניינים, סייר בבית חיינו בליווי אברכים מ[[אנ"ש]]. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:שפירא, דוב בעריש}} | {{מיון רגיל:שפירא, דוב בעריש}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים]] | [[קטגוריה:אדמו"רים]] | ||
גרסה מ־23:04, 27 ביולי 2023
רבי דוב בעריש שפירא (יליד תרצ"ג), הוא האדמו"ר מנאראל.
תולדות חיים
נולד בחודש טבת שנת ה'תרצ"ג, לאביו רבי חיים מאיר יחיאל ולאימו מרת פערל רבקה בת רבי משולם זלמן יוסף מטופורוב.
בזמן השואה, שרד הוא ואביו בלבד מכל משפחתו.
נישא לזוגתו הרבנית בת רבי משה רוקח האדמו"ר מקוזלוב.
בי"ט תמוז ה'תשס"ז, לאחר הסתלקות אביו האדמו"ר, הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מנארול.
קשריו עם חב"ד
לאחר השואה, בשנת ה'תש"ז, נשלח על ידי אביו ללמוד בתומכי תמימים פוקינג, אצל המשפיע הנודע הרב ישראל לוין.
החל משנת ה'תש"י התגורר עם אביו בשכונת קראון הייטס והתפלל ב770.
בי"ג ניסן ה'תשל"ג, חזר הרבי מאוהל אדמו"ר הריי"צ בשעה 7:15 בערב ונכנס להתפלל מנחה בזאל הקטן, כאשר הבחין הרבי בר' בעריש[1] אמר לו 'א בעלזער מנחה' שפירושה 'מנחה בלזאית' לפיי שחסידי בעלזא מתפללים מנחה מאוחר עד לזמן רבינו תם.
בתשרי תשע"ז, רכש האדמו"ר מאחד מחסידי חב"ד אתרוג קלבריא מהודר לחג הסוכות.
ביום שני ח' אייר ה'תשע"ח[2], ביקר ב770. לאחר שהתפלל ערבית באחד המניינים, סייר בבית חיינו בליווי אברכים מאנ"ש.