חנה גוראריה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}} | {{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}} | ||
[[תמונה:חנה גוראריה.jpg|left|thumb|250px|מרת גורארי' ובנה בארי בביקור אצל האדמו"ר מסטמר]][[תמונה:חנה גורארי'.jpg|left|thumb|250px|מרת גורארי' וכלתה מינא ב[[פארד]] שב[[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[תשד"מ]].]]מרת '''חנה גוראריה''' נולדה ב[[יום שני]]{{הערת שוליים|ראה [[רשימות היומן]] עמ' קי"ז, שי"ח}}, [[כ"ה מנחם אב תרנ"ט]]<ref>מבוא ל[[קונטרס ומעיין]], מתוך יומנו ורשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]]</ref> בעיירה [[ליובאוויטש]] | [[תמונה:חנה גוראריה.jpg|left|thumb|250px|מרת גורארי' ובנה בארי בביקור אצל האדמו"ר מסטמר]][[תמונה:חנה גורארי'.jpg|left|thumb|250px|מרת גורארי' וכלתה מינא ב[[פארד]] שב[[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[תשד"מ]].]]מרת '''חנה גוראריה''' נולדה ב[[יום שני]]{{הערת שוליים|ראה [[רשימות היומן]] עמ' קי"ז, שי"ח}}, [[כ"ה מנחם אב תרנ"ט]]<ref>מבוא ל[[קונטרס ומעיין]], מתוך יומנו ורשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]]</ref> בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]]. | ||
כ'מתנה' ללידה נתן [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[ביכל]] - 'ברוך שעשה ניסים' - 'בכ"ה בכסלו', שנאמר על-ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקס"ג]]{{הערת שוליים|תיאור המאמר, הבוך ועניין המתנה - [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], [[תרצ"א]], עמ' 249-251}} | כ'מתנה' ללידה נתן [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[ביכל]] - 'ברוך שעשה ניסים' - 'בכ"ה בכסלו', שנאמר על-ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקס"ג]]{{הערת שוליים|תיאור המאמר, הבוך ועניין המתנה - [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], [[תרצ"א]], עמ' 249-251}} | ||
בילדותה היו לה קירובים מיוחדים | בילדותה היו לה קירובים מיוחדים מאביה [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] {{הערת שוליים|דוגמאות להם נמצאים ב[[רשימות הרב"ש]].}}. | ||
בשנת [[תרע"ח]] עקרה עם המשפחה מ[[ליובאוויטש]] ל[[רוסטוב]]. | בשנת [[תרע"ח]] עקרה עם המשפחה מ[[ליובאוויטש]] ל[[רוסטוב]]. | ||
ב[[י"א סיון תרפ"א]] | ב[[י"א סיון תרפ"א]] נישאה עם הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) זצ"ל. החתונה נערכה במעמד מצומצם עקב הרדיפות שהיו באותם ימים. בחתונה השתתפו אדמו"ר הריי"צ וכמה מחשובי החסידים. | ||
ב[[ט"ו סיון תרפ"ז]] בעת שבאו אנשי הנ.ק.וו.ד לעצור את | ב[[ט"ו סיון תרפ"ז]] בעת שבאו אנשי הנ.ק.וו.ד לעצור את אביה, [[אדמו"ר הריי"צ]] זי"ע, התווכחה אתם במסירות נפש<ref>מסירות נפשה כלפי אנשי הק. ג. ב. מתוארת בידי אבי', [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/3&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 ברשימת המאסר].</ref> | ||
למחרת [[שמחת תורה תרפ"ח]] יצאה יחד עם משפחתה ל[[ריגא]], | למחרת [[שמחת תורה תרפ"ח]] יצאה יחד עם משפחתה ל[[ריגא]], ובשנת [[תרצ"ג]] עקרה ל[[ורשה]]. | ||
בחודש [[מנחם אב]] [[תרצ"ג]] יצאה עם אמה, [[הרבנית נחמה דינה]] ל[[ריגא]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] אגרת תרע"ט}}. | בחודש [[מנחם אב]] [[תרצ"ג]] יצאה עם אמה, [[הרבנית נחמה דינה]] ל[[ריגא]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] אגרת תרע"ט}}. | ||
ב[[תרצ"ה]] עקרה יחד עם | ב[[תרצ"ה]] עקרה יחד עם אביה ל[[אטוואצק]]. | ||
בכ"ו [[שבט]] [[תרצ"ו]] נערכה חגיגת [[בר מצווה]] לבנה | בכ"ו [[שבט]] [[תרצ"ו]] נערכה חגיגת [[בר מצווה]] לבנה בערי, בהשתתפות אדמו"ר הריי"צ. | ||
בימי [[מלחמת העולם השנייה]] | בימי [[מלחמת העולם השנייה]] היתה לצד אביה, בוורשה, ובכל מסעותיו. ב[[ט' אדר ת"ש]] הגיעה יחד עם משפחתה ל[[ארצות הברית]]. | ||
בחודש [[אלול]] [[ת"ש]] התיישב [[אדמו"ר הריי"צ]] בבבנין [[770]] ומרת חנה עם בעלה ובנו התיישבו ב[[770#הקומה השלישית|הקומה השלישית של 770]]. | בחודש [[אלול]] [[ת"ש]] התיישב [[אדמו"ר הריי"צ]] בבבנין [[770]] ומרת חנה עם בעלה ובנו התיישבו ב[[770#הקומה השלישית|הקומה השלישית של 770]]. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]] חפצה שבעלה, [[הרש"ג]] ינהג ב[[אדמו"ר]]ות, והתנגדה למינויו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]]. | לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]] חפצה שבעלה, [[הרש"ג]] ינהג ב[[אדמו"ר]]ות, והתנגדה למינויו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]]. | ||
משנת [[תש"י]] הייתה [[ספריית אדמו"ר הריי"צ]] | משנת [[תש"י]] הייתה [[ספריית אדמו"ר הריי"צ]] באחריותה, והספרן [[חיים ליברמן]] עבד מטעמה. | ||
מאז ההסתלקות שימשה את אמה [[הרבנית נחמה דינה]] במסירות, והעסיקה בחורים שונים שיטפלו באמה. | מאז ההסתלקות שימשה את אמה [[הרבנית נחמה דינה]] במסירות, והעסיקה בחורים שונים שיטפלו באמה. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
בין שנת [[תש"י]] ועד להסתלקות אמה ב[[י' טבת תשל"א]] ניהלה יחד עם אחותה [[הרבנית חיה מושקא]] את קרן [[רייונדשל]]. | בין שנת [[תש"י]] ועד להסתלקות אמה ב[[י' טבת תשל"א]] ניהלה יחד עם אחותה [[הרבנית חיה מושקא]] את קרן [[רייונדשל]]. | ||
בשנת [[תשי"ג]] נשא בנה | בשנת [[תשי"ג]] נשא בנה בערי לאישה את מ' [[מינא גוראריה]], בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. | ||
ב[[שמחת תורה תשל"ח]], כאשר קיבל [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] אירוע [[לב]], דאגה לו גיסתו מאד, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן | ב[[שמחת תורה תשל"ח]], כאשר קיבל [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] אירוע [[לב]], דאגה לו גיסתו מאד, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן שוחחה בתדירות גבוהה עם רופאי רבינו, ביקשה מידע על המצב ועודדה אותם להמשיך במלאכתם{{הערת שוליים|ע"פ י אותה תקופה ועדויות הרופאים}}. | ||
ב[[קיץ]] [[תש"מ]] ביקשה למנות את | ב[[קיץ]] [[תש"מ]] ביקשה למנות את הרב [[שלום דובער לוין]] לספרן בספריה, אלא ש[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] התנגד למינוי{{הערת שוליים|תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - [[משפט הספרים - דידן נצח (חוברת)]] עמ' ה', וראה גם [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] עמ' קכ"ח}}. מינוי זה יצא לפועל מאוחר יותר, בשנת [[תשמ"ז]]. | ||
בשנת [[תשמ"ה]], כאשר גנב בנה, [[שלום בער גוראריה]] את הספרים, בתקופה הידועה המכונה [[משפט הספרים]] עמדה היא לצידו ותבעה בבית המשפט להעביר חלק מהספרים אליו. בעלה, | בשנת [[תשמ"ה]], כאשר גנב בנה, [[שלום בער גוראריה]] את הספרים, בתקופה הידועה המכונה [[משפט הספרים]] עמדה היא לצידו ותבעה בבית המשפט להעביר חלק מהספרים אליו. ואילו בעלה, הרב [[שמריהו גוראריה]], נשאר נאמן לרבי, בעקבות כך, במהלך המשפט יצאה מביתה ועברה לגור אצל בנה ב[[ניו ג'רסי]], כאשר בעלה נותר לבדו. | ||
במהלך אירועי המשפט נצרכה חנה לעבור ניתוח מסוכן, והייתה בסכנת חיים. ב[[לילה]] שלפני הטוב מצבה מאד, ובבוקר, כאשר בדקה הרופא, אמר: "מישהו עבד פה בלילה..." וקבע שאינה צריכה ניתוח. כאשר שמע [[הברי]] את הדברים, שאל האם הרופא ידע מי-הוא-זה שעבד בלילה...{{הערת שוליים|מפי הגה"ח ר' [[יואל כהן]], [[ליל שבת]] [[פרשת תרומה]] [[תשס"ח]]}} | במהלך אירועי המשפט נצרכה חנה לעבור ניתוח מסוכן, והייתה בסכנת חיים. ב[[לילה]] שלפני הטוב מצבה מאד, ובבוקר, כאשר בדקה הרופא, אמר: "מישהו עבד פה בלילה..." וקבע שאינה צריכה ניתוח. כאשר שמע [[הברי]] את הדברים, שאל האם הרופא ידע מי-הוא-זה שעבד בלילה...{{הערת שוליים|מפי הגה"ח ר' [[יואל כהן]], [[ליל שבת]] [[פרשת תרומה]] [[תשס"ח]]}} | ||
גרסה מ־11:42, 8 באפריל 2010
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
מרת חנה גוראריה נולדה ביום שני[1], כ"ה מנחם אב תרנ"ט[2] בעיירה ליובאוויטש לאביה אדמו"ר הריי"צ ולאמה הרבנית נחמה דינה.
כ'מתנה' ללידה נתן אדמו"ר הרש"ב לאדמו"ר הריי"צ את הביכל - 'ברוך שעשה ניסים' - 'בכ"ה בכסלו', שנאמר על-ידי אדמו"ר הזקן בשנת תקס"ג[3]
בילדותה היו לה קירובים מיוחדים מאביה כ"ק אדמו"ר הרש"ב [4].
בשנת תרע"ח עקרה עם המשפחה מליובאוויטש לרוסטוב.
בי"א סיון תרפ"א נישאה עם הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג) זצ"ל. החתונה נערכה במעמד מצומצם עקב הרדיפות שהיו באותם ימים. בחתונה השתתפו אדמו"ר הריי"צ וכמה מחשובי החסידים.
בט"ו סיון תרפ"ז בעת שבאו אנשי הנ.ק.וו.ד לעצור את אביה, אדמו"ר הריי"צ זי"ע, התווכחה אתם במסירות נפש[5]
למחרת שמחת תורה תרפ"ח יצאה יחד עם משפחתה לריגא, ובשנת תרצ"ג עקרה לורשה.
בחודש מנחם אב תרצ"ג יצאה עם אמה, הרבנית נחמה דינה לריגא בשליחות אדמו"ר הריי"צ[6].
בתרצ"ה עקרה יחד עם אביה לאטוואצק.
בכ"ו שבט תרצ"ו נערכה חגיגת בר מצווה לבנה בערי, בהשתתפות אדמו"ר הריי"צ.
בימי מלחמת העולם השנייה היתה לצד אביה, בוורשה, ובכל מסעותיו. בט' אדר ת"ש הגיעה יחד עם משפחתה לארצות הברית.
בחודש אלול ת"ש התיישב אדמו"ר הריי"צ בבבנין 770 ומרת חנה עם בעלה ובנו התיישבו בהקומה השלישית של 770.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בי' שבט תש"י חפצה שבעלה, הרש"ג ינהג באדמו"רות, והתנגדה למינויו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח.
משנת תש"י הייתה ספריית אדמו"ר הריי"צ באחריותה, והספרן חיים ליברמן עבד מטעמה.
מאז ההסתלקות שימשה את אמה הרבנית נחמה דינה במסירות, והעסיקה בחורים שונים שיטפלו באמה.
בין שנת תש"י ועד להסתלקות אמה בי' טבת תשל"א ניהלה יחד עם אחותה הרבנית חיה מושקא את קרן רייונדשל.
בשנת תשי"ג נשא בנה בערי לאישה את מ' מינא גוראריה, בת הרב אלתר דובער חסקינד.
בשמחת תורה תשל"ח, כאשר קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א אירוע לב, דאגה לו גיסתו מאד, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן שוחחה בתדירות גבוהה עם רופאי רבינו, ביקשה מידע על המצב ועודדה אותם להמשיך במלאכתם[7].
בקיץ תש"מ ביקשה למנות את הרב שלום דובער לוין לספרן בספריה, אלא שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח התנגד למינוי[8]. מינוי זה יצא לפועל מאוחר יותר, בשנת תשמ"ז.
בשנת תשמ"ה, כאשר גנב בנה, שלום בער גוראריה את הספרים, בתקופה הידועה המכונה משפט הספרים עמדה היא לצידו ותבעה בבית המשפט להעביר חלק מהספרים אליו. ואילו בעלה, הרב שמריהו גוראריה, נשאר נאמן לרבי, בעקבות כך, במהלך המשפט יצאה מביתה ועברה לגור אצל בנה בניו ג'רסי, כאשר בעלה נותר לבדו.
במהלך אירועי המשפט נצרכה חנה לעבור ניתוח מסוכן, והייתה בסכנת חיים. בלילה שלפני הטוב מצבה מאד, ובבוקר, כאשר בדקה הרופא, אמר: "מישהו עבד פה בלילה..." וקבע שאינה צריכה ניתוח. כאשר שמע הברי את הדברים, שאל האם הרופא ידע מי-הוא-זה שעבד בלילה...[9]
נפטרה בשנת תשמ"ח, ומנוחתה כבוד בחלקת מונקאטש-סאטמר בניו יורק.
הרבי מלך המשיח רצה מאד שתיקבר בחלקת אגודת חסידי חב"ד בסמוך לאוהל אדמו"ר הריי"צ, ואף שלח משלחת מיוחדת אל בנו, בארי גוראריה (בתוכה היו גם הרב שמואל צבי הירש פוקס ועוד) אך בנה סירב[10].
הערות שוליים
- ↑ ראה רשימות היומן עמ' קי"ז, שי"ח
- ↑ מבוא לקונטרס ומעיין, מתוך יומנו ורשימותיו של אדמו"ר הריי"צ
- ↑ תיאור המאמר, הבוך ועניין המתנה - ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ, תרצ"א, עמ' 249-251
- ↑ דוגמאות להם נמצאים ברשימות הרב"ש.
- ↑ מסירות נפשה כלפי אנשי הק. ג. ב. מתוארת בידי אבי', ברשימת המאסר.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת תרע"ט
- ↑ ע"פ י אותה תקופה ועדויות הרופאים
- ↑ תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - משפט הספרים - דידן נצח (חוברת) עמ' ה', וראה גם עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש עמ' קכ"ח
- ↑ מפי הגה"ח ר' יואל כהן, ליל שבת פרשת תרומה תשס"ח
- ↑ מפי הרב שניאור זלמן גוראריה