אורי יהודה כהן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 65: / שורה 65: @@
 בנו, ר' עוזיאל כהן, סיפר על המאורעות שעברו עליהם באותם ימים בראיון לעיתון [[שבועון בית משיח|בית משיח]]: {{ציטוטון|היו אלו שנים קשות מאוד. היתה מלחמה יום-יומית, והקושי היה כפול, כיוון שגם ידידים הפנו עורף ונלחמו בנו ללא הרף. כל זאת במקביל לכך שאבא נדרש לגייס משאבים כספיים להחזקת החדר, שמספר תלמידיו הלך וגדל תוך תקופה קצרה. יש לציין שהרבי שלח סכומי כסף ניכרים לאחזקת ה'חדר'. 'כמה חודשים התקיים ה'חדר' בביתנו, בזמן הזה ניסה אבא לקבל מהשלטונות מבנה מתאים, אבל הניסיונות לא עלו יפה. כך נמשכו הדברים ביגיעה רבה עד שאבא עשה מעשה פרטיזני': בוקר אחד לקח את התלמידים ונכנס עמם למבנה של בית ספר סמוך שלא פעל זמן רב. לא הועילו פניות ותביעות השלטונות לפנות את המבנה. אבא עמד על כך שממשלת הולנד חייבת לדאוג לבניין מתאים ל'חדר'.
-רק לאחר שמספר התלמידים גדל באופן משמעותי, קיבל ה'חדר' הכרה רשמית מצד משרד החינוך ההולנדי. ההכרה הרשמית גררה בעקבותיה עזרה רבה
+רק לאחר שמספר התלמידים גדל באופן משמעותי, קיבל ה'חדר' הכרה רשמית מצד משרד החינוך ההולנדי. ההכרה הרשמית גררה בעקבותיה עזרה רבה מצד גורמים רשמיים."אך כאן נוצרה בעיה חדשה: החוק בהולנד אסר לימודי קודש בבתי ספר הנתמכים בידי השלטונות, וזאת על יסוד חוק שוויון זכויות שבאחד מסעיפיו נכתב שבתי הספר לא ייחדו שעות ללימודי דת. אבא ביקש מפקידים בכירים במשרד החינוך ההולנדי להתיר ללמוד לימודי קודש ב'חדר', אך הם טענו שאין בסמכותם לשנות את החוק. בלית ברירה פנה לשר החינוך ולאחר שיחות ארוכות ולחצים, הסכים שר החינוך לשנות את החוק - והתיר את לימודי הקודש בבתי הספר בהולנד, כך אבא שינה את החוק בהולנד עבור בית-ספר יהודי אחד... המלחמות שנמשכו בשנים הראשונות, פסקו לאחר שהמוסד התבסס, והגורמים העוינים הבינו שהמקום מבוסס דיו, ולא יוכלו לגרום לסגירתו. רק אז הופסקו הלחצים והאיומים. "את ה'חדר' ניהל אבא במשך כעשרים שנה. הוא דאג לתקציבים ומבנים, כאשר הטיפול החנוכי הופקד בידי צוות מקצועי ומיומן. אבא פיקח על התנהלות ה'חדר' מלמעלה, והתערב רק כשהיה בכך צורך. "אסיים באנקדוטה על המצב הרגיש ששרר באותם שנים. באותן שנים הרבה אבא לנסוע לרבי לצורך ענינים שונים, שגם אני לא יודע את טיבם. פעם אחת הגיע לניו יורק כדי לשהות אצל הרבי, אך בטרם הספיק להגיע ל-770 שוחח בטלפון עם הולנד ונודע לו כי הגורמים המתנגדים מתכוננים לערוך צעדים מסוימים שיזיקו מאוד ל'חדר'. אבא לא המתין, ובו במקום חזר לשדה התעופה, ועלה על המטוס הראשון להולנד כדי לסכל את המזימה. כשהדבר נודע לרב חודקוב שאבא נסע מיד מבלי להכנס אפילו ל-770, שיבח את אבא ואמר לו "יישר כח שכך עשית".}}.
-מצד גורמים רשמיים."אך כאן נוצרה בעיה חדשה: החוק בהולנד אסר לימודי קודש בבתי ספר הנתמכים בידי השלטונות, וזאת על יסוד חוק שוויון זכויות שבאחד מסעיפיו נכתב שבתי הספר לא ייחדו שעות ללימודי דת. אבא ביקש מפקידים בכירים במשרד החינוך ההולנדי להתיר ללמוד לימודי קודש ב'חדר', אך הם טענו שאין בסמכותם לשנות את החוק. בלית ברירה פנה לשר החינוך ולאחר שיחות ארוכות ולחצים, הסכים שר החינוך לשנות את החוק - והתיר את לימודי הקודש בבתי הספר בהולנד, כך אבא שינה את החוק בהולנד עבור בית-ספר יהודי אחד... המלחמות שנמשכו בשנים הראשונות, פסקו לאחר שהמוסד התבסס, והגורמים העוינים הבינו שהמקום מבוסס דיו, ולא יוכלו לגרום לסגירתו. רק אז הופסקו הלחצים והאיומים. "את ה'חדר' ניהל אבא במשך כעשרים שנה. הוא דאג לתקציבים ומבנים, כאשר הטיפול החנוכי הופקד בידי צוות מקצועי ומיומן. אבא פיקח על התנהלות ה'חדר' מלמעלה, והתערב רק כשהיה בכך צורך. "אסיים באנקדוטה על המצב הרגיש ששרר באותם שנים. באותן שנים הרבה אבא לנסוע לרבי לצורך ענינים שונים, שגם אני לא יודע את טיבם. פעם אחת הגיע לניו יורק כדי לשהות אצל הרבי, אך בטרם הספיק להגיע ל-770 שוחח בטלפון עם הולנד ונודע לו כי הגורמים המתנגדים מתכוננים לערוך צעדים מסוימים שיזיקו מאוד ל'חדר'. אבא לא המתין, ובו במקום חזר לשדה התעופה, ועלה על המטוס הראשון להולנד כדי לסכל את המזימה. כשהדבר נודע לרב חודקוב שאבא נסע מיד מבלי להכנס אפילו ל-770, שיבח את אבא ואמר לו "יישר כח שכך עשית".}}.
 הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מ[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]], היה יד ימינו של ר' אורי בכל עניני הקמת וניהול ה'חדר', כאשר עד היום הוא משמש כחבר ההנהלה. הרב פרידריך אכן גר באנטוורפן, אבל לצורך עבודתו ב'חדר' הוא נוסע לפעמים אפילו שלוש פעמים בשבוע לאמסטרדם שבהולנד.
@@ שורה 73: / שורה 72: @@
 לצד ה'חדר' לבנים הוקם בית ספר לבנות על טהרת הקודש. ר' אורי לא נח ולא שקט עד שסיים לבנות קומפלקס מפואר שהכיל בנינים עבור התלמידים והתלמידות. גם הבניה הזאת לא נעשתה בקלות. תלאות רבות עבר עד שנמסר לו שטח מתאים, ואז החל לגייס חמש- עשרה מליון דולר לבניית הקומפלקס המפואר, למרות גילו המבוגר (שמונים וארבע) דאג בעצמו לכל פרט בבניית הבניינים בני השלוש קומות. הוא חשב על כל דבר, אפילו על מעליות מיוחדות שיתאימו לתלמידים מוגבלים פיזית. תוכניות הבנייה נמסרו קודם לכן לידי הרבי, שעבר עליהן ונתן את ברכתו להצלחת הבנייה. בחודש [[שבט]] [[תשנ"ד]]חגגה הקהילה היהודית באמסטרדם את חנוכת הקומפלקס המפואר של ה'חדר'. לקראת יום חגה של הקהילה בכלל, ושל ר' אורי בפרט, הגיעו למעמד רבנים ואישי ציבור רבים, ובראשם שרי ממשלה ואחות המלכה (הממלאת את מקומה בהיעדרה). בחגיגה צוינה שנת העשרים לייסודו של ה'חדר'. הנואמים כולם שיבחו את ר' אורי כהן על שבמשך עשרים שנה פעל במרץ לפיתוחו של ה'חדר' מבלי להתחשב בגילו המופלג. ר' אורי מעולם לא חשב על עצמו, המחשבות שלו היו נתונות לכל יהודי באשר הוא. לא פלא אפוא שמוחו הגה רעיונות מגוונים - ולעיתים אף נועזים – כדי לסייע ליהודים הנמצאים במיצר.
-בתחילת שנות היו"ד, ביקש לארגן הגירת יהודים מארצות מצוקה, וליישבם במושבות הולנדיות באיי דרום-אמריקה. כששטח את תוכניותיו בפני הרבי, נתן לו הרבי להבין כי לא כדאי להמשיך בתוכנית זו, ולמרות שהתכניות היו מגובשות ומפורטות, הן ירדו מסדר יומו.
+בתחילת שנות היו"ד, ביקש לארגן הגירת יהודים מארצות מצוקה, וליישבם במושבות הולנדיות באיי דרום-אמריקה. כששטח את תוכניותיו בפני הרבי, נתן לו הרבי להבין כי לא כדאי להמשיך בתוכנית זו, ולמרות שהתכניות היו מגובשות ומפורטות, הן ירדו מסדר יומו. {{הערה|וכך אנו מוצאים מכתב שכתב לו הרבי בשנת תשי"ב בענין "בעיות של עולם שלם, בעיות של עמים וקהלות", כפי שהרבי כתב לו בגוף המכתב: {{ציטוטון|...בתודה ברצוני לאשר קבלת הידיעה מנציגנו הרה"ג והרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו' מוהר"ר בנימין אליי שי' גארדעצקי בפריז, אשר קיבל 1100 פלוריז עבור עבודתנו במרוקו, למותר להאריך אודות גודל הזכות שבזה, ולפי פסק חז"ל - עשר בשביל שתתעשר, תתרום ההשתתפות לעשירות בגשמיות ועשירות ברוחניות, כפתגם אדמו"ר הזקן: הקב"ה נותן ליהודים גשמיות ויהודים עושים מגשמיות רוחניות. וכשם שבכל עניין של קדושה "מעלין בקודש" בוודאי תשתדל שהשתתפותך גם כן תגבר, ובהתאם לדרישת השעה, משום שהעבודה נעשית רחבה יותר ויותר, בעזר השי"ת.}}}}
+באותה תקופה הגה תוכנית להוצאת יהודים משלוש מדינות ערביות טולטאריות: סוריה, אלג'יר ומרוקו. גם על כך כתב לרבי, ופירט את תוכניותיו. על כך השיב לו
+הרבי באגרת מיום ו' שבט תשי"ג: (תוכן) {{ציטוטון|"בנוגע לרעיון להוציא יהודים ממרוקו וסוריה, הרי בקשר ליהודים הספרדים, זו אחריות גדולה כיון שהם במדינה בה חיו במשך מאות שנים חיים של יראת שמיים, אולם מצד שני הבעיות האחרות מציקות, לכן מוכרח להוציאם משם"}}. בסיום המכתב הודה לו הרבי על שעוסק בכך. למעשה התוכניות הללו לא יצאו לפועל, אולם הן לא נגוזו, בשנות הממי"ם (80) הבריח ר' אורי יהודים רבים
 ==קשריו עם הרבי==