התכללות (המידות) – הבדלי גרסאות
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
מ החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה " |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
לגבי התכללות המידות ישנם בחסידות שני מטבעות לשון: לעיתים הלשון היא "גבורה שבחסד", ולעיתים "אור החסד בכלי הגבורה" (ובמאמרים רבים{{הערה|לדוגמא, מאמרים תקס"ז, עמ' שצ"ה, אמרי בינה שער הק"ש עמ' פ"א ועוד.}} מופיעים '''שתי''' הלשונות בהמשך אחד). | לגבי התכללות המידות ישנם בחסידות שני מטבעות לשון: לעיתים הלשון היא "גבורה שבחסד", ולעיתים "אור החסד בכלי הגבורה" (ובמאמרים רבים{{הערה|לדוגמא, מאמרים תקס"ז, עמ' שצ"ה, אמרי בינה שער הק"ש עמ' פ"א ועוד.}} מופיעים '''שתי''' הלשונות בהמשך אחד). | ||
וההבדל בין הלשונות; כשמדובר על מהות השפעת המידות זו על זו (היינו, ה"פעולה" שלהן כשהן מתלבשות זו בזו) - אז מתאים לדבר על המידות עצמן "חסד" ו"גבורה" ( | וההבדל בין הלשונות; כשמדובר על מהות השפעת המידות זו על זו (היינו, ה"פעולה" שלהן כשהן מתלבשות זו בזו) - אז מתאים לדבר על המידות עצמן "חסד" ו"גבורה" (לדוגמה "גבורה שבחסד"). אבל במאמרים המסבירים את התהליך '''איך''' הן מתחברות - אז מתאים יותר לדבר על אור וכלי (לדוגמה "אור החסד בכלי הגבורה"). | ||
==תיקון המידות== | ==תיקון המידות== | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
===מ"ט הימים דספירת העומר=== | ===מ"ט הימים דספירת העומר=== | ||
עניין ספירת העומר הוא להאיר את הנפש הבהמית כפי שהיא במקומה, '''שהיא''' תזדכך ותאיר. וכשהמטרה היא '''לזכך''' אותה (ולא לבטלה) לא די בהעלאת הנפש האלקית, אלא יש צורך "לרדת" אליה, לכל פרטי הפרטים שלה – ולהתעסק עם כל אחד מהם בפני עצמו. | עניין ספירת העומר הוא להאיר את הנפש הבהמית כפי שהיא במקומה, '''שהיא''' תזדכך ותאיר. וכשהמטרה היא '''לזכך''' אותה (ולא לבטלה) לא די בהעלאת הנפש האלקית, אלא יש צורך "לרדת" אליה, לכל פרטי הפרטים שלה – ולהתעסק עם כל אחד מהם בפני עצמו. | ||
וכיון שכל מדה כלולה מכל ז' המדות, לכן צריך להיות ספירת העומר מ"ט יום - בכל פרטי המדות כפי שכלולים זמ"ז. | וכיון שכל מדה כלולה מכל ז' המדות, לכן צריך להיות ספירת העומר מ"ט יום - בכל פרטי המדות כפי שכלולים זמ"ז. לדוגמה נעתיק כאן{{הערה|בקיצור ובשינוי לשון.}} קטעים מד"ה להבין עניין ספירת העומר{{הערה|תשח"י.}} לגבי התכללות מידת החסד, ועל דרך זו מסבירה תורת החסידות גם את אופני התכללות שאר המידות זו בזו (הן בנפש הבהמית והן בנפש האלוקית). | ||
'''חסד שבחסד:''' באופן כללי מדת החסד עניינה אהבת ה'. חסד שבחסד היינו שהאהבה לא תהיה רק כפי שהיא מצד הטבע (שהיא בהעלם), אלא כפי שבאה בגילוי ובתוקף. | '''חסד שבחסד:''' באופן כללי מדת החסד עניינה אהבת ה'. חסד שבחסד היינו שהאהבה לא תהיה רק כפי שהיא מצד הטבע (שהיא בהעלם), אלא כפי שבאה בגילוי ובתוקף. | ||