בנימין מנדלסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
תוך שנים ספורות הפכה הקהילה לאבן שואבת ולאחת הקהילות הדומיננטיות ביותר בשכונה, ולאחת הקהילות המשמעותיות מבין קהילות חב"ד בעיר, כשחלק ניכר מהאירועים המרכזיים של קהילת חב"ד בעיר נערכו בבית הכנסת חב"ד הגדול שנוסד על ידו. | תוך שנים ספורות הפכה הקהילה לאבן שואבת ולאחת הקהילות הדומיננטיות ביותר בשכונה, ולאחת הקהילות המשמעותיות מבין קהילות חב"ד בעיר, כשחלק ניכר מהאירועים המרכזיים של קהילת חב"ד בעיר נערכו בבית הכנסת חב"ד הגדול שנוסד על ידו. | ||
בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת [[תשע"ט]] הצליחה קהילת חב"ד בהנהגתו לפעול להכנסתו של נציג מטעמם בעירייה, אחיו ר' ישראל מנדלסון, שנבחר כנציג מטעם סיעת הבית היהודי, ובעקבות מינוף הכח וההשפעה בעירייה, הצליח להשיג תקציבים והקצאות לטובת הקהילה המתפתחת, כשחלק מההחלטות שהתקבלו היו על חשבון הקצאות שהיו מיועדות לכתחילה למוסדות חב"ד העירוניים, דבר שהוביל לפילוג פנים קהילתי ולביקורת נוקבת על התנהלותה העצמאית של הקהילה בהנהגתו באופן שפוגע בשאר קהילות חב"ד בעיר. | בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת [[תשע"ט]] הצליחה קהילת חב"ד בהנהגתו לפעול להכנסתו של נציג מטעמם בעירייה, אחיו ר' ישראל מנדלסון, שנבחר כנציג מטעם סיעת הבית היהודי, ובעקבות מינוף הכח וההשפעה בעירייה, הצליח להשיג תקציבים והקצאות לטובת הקהילה המתפתחת, כשחלק מההחלטות שהתקבלו היו על חשבון הקצאות שהיו מיועדות לכתחילה למוסדות חב"ד העירוניים, דבר שהוביל לפילוג פנים קהילתי ולביקורת נוקבת על התנהלותה העצמאית של הקהילה בהנהגתו באופן שפוגע בשאר קהילות חב"ד בעיר{{הערה|ובסופו של דבר למכתב פיטורין ששיגר לו הרב ויינר עקב התנהלותו, ויציאתו ממערך שלוחי הרבי בעיר כשנאסר עליו להשתמש בשם בית חב"ד.}}. | ||
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ב]] ייסד בשכונה את [[תומכי תמימים תפארת ישראל בית שמש|ישיבת תפארת ישראל]] לבחורים דוברי אנגלית, ולקראת שנת הלימודים [[תשפ"ג]] עמד מאחורי הקמת התיכון החדש לבנות חב"ד בעיר{{הערה|שהוקם במקביל לתיכון שהוקם בתמיכת שליח הרבי רבני הקהילות ומנהלי מוסדות חב"ד היסודיים בעיר, דבר שגרר להעצמת הפילוג והמחלוקת בתוך הקהילה החב"דית המקומית, כאשר בשונה מהגנים שהוקמו באופן עצמאי בשכונה בטענה שזהו מוסד פנימי השייך לבני הקהילה בלבד ואמור לסור למרותו של רב הקהילה, התיכון הוקם כמוסד המיועד לכלל בנות חב"ד בעיר, ובמטרה להילחם בתיכון שהוקם במקביל, וללא סמכות ורשות משליח הרבי בעיר.}}. | לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ב]] ייסד בשכונה את [[תומכי תמימים תפארת ישראל בית שמש|ישיבת תפארת ישראל]] לבחורים דוברי אנגלית, ולקראת שנת הלימודים [[תשפ"ג]] עמד מאחורי הקמת התיכון החדש לבנות חב"ד בעיר '[[תיכון דרך חיה בית שמש|דרך חיה]]'{{הערה|שהוקם במקביל לתיכון שהוקם בתמיכת שליח הרבי רבני הקהילות ומנהלי מוסדות חב"ד היסודיים בעיר, דבר שגרר להעצמת הפילוג והמחלוקת בתוך הקהילה החב"דית המקומית, כאשר בשונה מהגנים שהוקמו באופן עצמאי בשכונה בטענה שזהו מוסד פנימי השייך לבני הקהילה בלבד ואמור לסור למרותו של רב הקהילה, התיכון הוקם כמוסד המיועד לכלל בנות חב"ד בעיר, ובמטרה להילחם בתיכון שהוקם במקביל, וללא סמכות ורשות משליח הרבי בעיר.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־18:22, 8 ביוני 2023
הרב בנימין מנדלסון (יליד שנת תשמ"ז, 1987) הוא גבאי ומייסד קהילת חב"ד ברמה ג'1 בבית שמש, ומוסדות הקהילה בהם מעון, גני ילדים, מקווה טהרה, ישיבת תפארת ישראל, ומערך פעילות סביב מעגל השנה.
תולדות חיים
נולד בי' תמוז תשמ"ז בלוד לאביו ר' מרדכי נח מנדלסון ולאמו מרת שיינא (שיינדל)[1].
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק ולקראת שנת הלימודים תשס"ח נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
בשנת תשס"ט התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת אלישבע לבית קירשנבוים מירושלים[2].
לאחר החתונה קבע את מגוריו בבית שמש בקהילה החב"דית ברמת בית שמש ב' אותה ייסד אביו, ונכנס כשותף בעסק המשפחתי.
עם התחלת אכלוסה של רמה ג'1 בבית שמש, קבע בה את מגוריו בשנת תשע"ה והחל לפעול לייסוד בית כנסת חב"ד במקום וקהילת חב"ד, וניהל את המאבק מול העירייה לקבלת מקום של קבע עבור מרכז חב"די בשכונה.
כשנה לאחר שהחל בפעילות, מונה באופן רישמי על ידי שליח הרבי לעיר הרב אליעזר ויינר כשליח הרבי בשכונה[3], ובפעילות מאומצת החל לבסס את הקהילה, כשאחת הפעולות הראשונות היה קידום המינוי של הרב חיים אליהו גלוכובסקי כרב בית הכנסת חב"ד המקומי[4].
בשנת תשע"ז ייסד מעון חב"די מצליח 'ליגה של מעון', ובשנת תשע"ח חנך את הרחבתו של בית הכנסת והקמת מקווה טהרה לגברים בסמוך אליו.
תוך שנים ספורות הפכה הקהילה לאבן שואבת ולאחת הקהילות הדומיננטיות ביותר בשכונה, ולאחת הקהילות המשמעותיות מבין קהילות חב"ד בעיר, כשחלק ניכר מהאירועים המרכזיים של קהילת חב"ד בעיר נערכו בבית הכנסת חב"ד הגדול שנוסד על ידו.
בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת תשע"ט הצליחה קהילת חב"ד בהנהגתו לפעול להכנסתו של נציג מטעמם בעירייה, אחיו ר' ישראל מנדלסון, שנבחר כנציג מטעם סיעת הבית היהודי, ובעקבות מינוף הכח וההשפעה בעירייה, הצליח להשיג תקציבים והקצאות לטובת הקהילה המתפתחת, כשחלק מההחלטות שהתקבלו היו על חשבון הקצאות שהיו מיועדות לכתחילה למוסדות חב"ד העירוניים, דבר שהוביל לפילוג פנים קהילתי ולביקורת נוקבת על התנהלותה העצמאית של הקהילה בהנהגתו באופן שפוגע בשאר קהילות חב"ד בעיר[5].
לקראת שנת הלימודים תשפ"ב ייסד בשכונה את ישיבת תפארת ישראל לבחורים דוברי אנגלית, ולקראת שנת הלימודים תשפ"ג עמד מאחורי הקמת התיכון החדש לבנות חב"ד בעיר 'דרך חיה'[6].
הערות שוליים
- ↑ נפטרה בי' אייר תשע"ה
- ↑ דיווח ותמונות מהחתונה באתר COL
.
- ↑ דיווח באתר COL. בעקבות פעולות שונות המנוגדות להסכם שחתם מול הרב ויינר ולאחר שהתכחש למעשיו ולא הסכים לחזור בו ולחתום על הסכם התחייבות חדש, פוטר בשנת תשפ"ב והיום לא נמנה על מערך שלוחי הרבי.
- ↑ דיווח באתר חב"ד אינפו
. הבחירות התקיימו בצורה שבה חברי הקהילה היו צריכים להצביע נגד או בעד הרב, וההצבעה התקיימה באמצעות האימייל כך שהיה ניתן לדעת בדיוק מה הצביע כל אחד מחברי הקהילה. אופן בחירות זה הוביל לביקורת פנימית שקטה על אופי הבחירות.
- ↑ ובסופו של דבר למכתב פיטורין ששיגר לו הרב ויינר עקב התנהלותו, ויציאתו ממערך שלוחי הרבי בעיר כשנאסר עליו להשתמש בשם בית חב"ד.
- ↑ שהוקם במקביל לתיכון שהוקם בתמיכת שליח הרבי רבני הקהילות ומנהלי מוסדות חב"ד היסודיים בעיר, דבר שגרר להעצמת הפילוג והמחלוקת בתוך הקהילה החב"דית המקומית, כאשר בשונה מהגנים שהוקמו באופן עצמאי בשכונה בטענה שזהו מוסד פנימי השייך לבני הקהילה בלבד ואמור לסור למרותו של רב הקהילה, התיכון הוקם כמוסד המיועד לכלל בנות חב"ד בעיר, ובמטרה להילחם בתיכון שהוקם במקביל, וללא סמכות ורשות משליח הרבי בעיר.