אלי שוסהיים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 28: | שורה 28: | ||
לאורך כל השנים שימש כידיד קרוב של חסידי חב"ד וסייע בעצה ובמעש לרבני חב"ד ושלוחי הרבי, השתתף בפאנלים הלכתיים, מסר הרצאות בקהילות ובבתי חב"ד, ועמד בקשרי מכתבים עם הרבי. | לאורך כל השנים שימש כידיד קרוב של חסידי חב"ד וסייע בעצה ובמעש לרבני חב"ד ושלוחי הרבי, השתתף בפאנלים הלכתיים, מסר הרצאות בקהילות ובבתי חב"ד, ועמד בקשרי מכתבים עם הרבי. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:שוסהיים, אלי יוסף}} | {{מיון רגיל:שוסהיים, אלי יוסף}} | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] |
גרסה מ־18:39, 23 במאי 2023
ד"ר ר' אלי (אליהו יוסף) שוסהיים (תש"א-כ"ט סיוון תשפ"א) היה יושב ראש אגודת אפרת, מייסד בית החולים הסיעודי נווה שמחה בירושלים, יושב ראש הוועדה הבין־משרדית להסמכה ולפיקוח על המוהלים ברבנות הראשית לישראל, זוכה 'פרס ירושלים'.
תולדות חיים
נולד בשנת תש"א בבואנוס איירס שבארגנטינה, להוריו שמשון ורחל שוסהיים, שנמלטו מפולין לפני מלחמת העולם השנייה.
כנער, ניסה לקבל פטור משירות צבאי, ומי שסייע לו היה ר' שלום לפידות, אף שהוא לא עמד באופן מלא בקריטריונים של אלו שהגיע להם לקבל פטור, והוא העיד על עצמו שבזכות מעשה חסד זה לא התבולל ונותר יהודי שומר תורה ומצוות, וזקף לזכות מעשה זה את מעשי החסד הרבים שעשה בחייו.
בשנת תשכ"ג השלים את לימודי הרפואה בהתמחות בכירורגיה כללית, עלה לארץ הקודש, התיישב בירושלים, והחל לעבוד בבית הרפואה 'שערי צדק' ולאחר מכן ב'הדסה עין כרם'. בין השנים תשכ"ז-תשל"א שימש כרופא הכנסת, ובמלחמת יום הכיפורים שירת כרופא בתעלה ובמצרים וניהל שם מרפאת שדה.
בשנת תשכ"ח התמנה לכהן כיו"ר הוועדה הבין-משרדית להסמכה ולפיקוח על המוהלים ברבנות הראשית לישראל.
בשנת תשל"ה הקים את בית הרפואה הסיעודי 'נוה שמחה' בירושלים, וניהל אותו עד שנת תשמ"ג.
בשנת תשל"ז הצטרף לאגודת אפרת לאחר שהתוודע לאחוזים העצומים של אובדן חיים בישראל הנגרמות כתוצאה מהפלות יזומות של נשים בהריון, וזמן קצר לאחר מכן התמנה לשמש כראש האגודה, והקדיש את חייו להצלת חיי תינוקות מהפלות, והציל עשרות אלפי תינוקות.
בשנת תשע"ג זכה ב'פרס ירושלים'.
כיהודי ירא שמים, פירסם מאמרים רבים בנושאי רפואה והלכה, ייעץ לאגודות רפואיות ולרבנים, ולאורך השנים שימש כרופאם של רבים מגדולי ישראל שסמכו עליו את ידם.
התגורר בשכונת קריית משה בירושלים, שם חי עם רעייתו מרת שושנה רחל וגידל את חמשת ילדיו: אריאל, דרור, יאיר, יונתן, וזיוה.
נפטר בגיל 80 בכ"ט סיוון תשפ"א ונטמן בבית העלמין סנהדריה בירושלים.
קשריו עם חב"ד
בשנת תשמ"ג קיבל ברכה מיוחדת מהרבי להצליח בהשפעה על הפונים אליו[1]. כמו כן, ביקר אצל הרבי מספר פעמים, ופעם אחת אף שהה אצל הרבי לאורך כל חג שמחת תורה ועקב מקרוב אחר הנהגתו של הרבי, ולאחר מכן התבטא שאין אלו כוחות אנושיים[2].
לאורך כל השנים שימש כידיד קרוב של חסידי חב"ד וסייע בעצה ובמעש לרבני חב"ד ושלוחי הרבי, השתתף בפאנלים הלכתיים, מסר הרצאות בקהילות ובבתי חב"ד, ועמד בקשרי מכתבים עם הרבי.