יעקב פנטלייב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 26: שורה 26:
*בתו, מרת סאשע, רעיית ר' [[געצעל וילנסקי]]
*בתו, מרת סאשע, רעיית ר' [[געצעל וילנסקי]]
*בתו, מרת חנה רילע
*בתו, מרת חנה רילע
*בתו, מרת דבורה, רעיית ר' מאיר צבי סטמבלר
*בתו, מרת דבורה, רעיית ר' [[מאיר צבי סטמבלר]]
*בתו, מרת ציפא, רעיית ר' מנחם מענדל מקאסליסק
*בתו, מרת ציפא, רעיית ר' מנחם מענדל מקאסליסק



גרסה מ־20:34, 17 באפריל 2023

ר' יעקב פנטלייב

הרב יעקב פנטלייב (תרל"טתש"ו) היה מהמבוגרים שבתלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, שוחט ובודק ורב באורול ובטשקנט.

תולדות חיים

נולד בשנת תרל"ט לר' אליעזר ולמרת רחל לאה בעיר זילבה שברוסיה. נמנה מבין התלמידים הראשונים בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב[1], למד אז בחברותא עם רבי שניאור זלמן גרליק[2].

נישא בשנת תרנ"ז עם חנה פרידה למשפחת וילנסקי (אחות החסיד ר' אברהם נחום וילנסקי). באותה שנה קיבל סמיכה לרבנות. שימש כשוחט ובודק.

היה נוהג לנסוע כל שנה לליובאוויטש. היה חבר באגודת התמימים ברוסיה.

בשנת תרס"ה עבר בהוראת אדמו"ר הרש"ב לעיר אורול, שם שימש כשוחט, מוהל ובעל תוקע. כמו כן התעסק בפדיון שבויים. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוא דאג לצרכי אדמו"ר הרש"ב במהלך נסיעתו לרוסטוב, כאשר הגיע לאורול[3]. בשנת תרע"ז כאשר עלו הקומוניסטים לשלטון, נסגר בית הכנסת שבעיר, ובמקום כך הקים רבי יעקב מניין בביתו.

בשנת תרצ"ה בשל הרדיפות מהשלטון, נאלץ לברוח למוסקבה, אולם לאחר זמן חזר לעיר כדי לדאוג ילדיו, שם הוא נעצר על ידי השלטונות שהגלו אותו לטשקנט. בטשקנט שימש כמוהל למוסלמים. לאחר שנתיים הוא שוחרר וחזר לביתו באורול.

בשנת תש"א ברח יחד עם משפחתו בשל ההמלחמה לטשקנט, שם המשיך לשמש כשוחט. נפטר בכ"ט סיוון תש"ו.

כאשר הזכיר בהזדמנות הרב יעקב ליפסקר את שמו של רבי יעקב לפני הרבי, אמר הרבי ש"כדי לקראותו ר' יעקב".

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים