←סכסוך כולל חב"ד
(←משפחתו) |
|||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
== סכסוך כולל חב"ד == | == סכסוך כולל חב"ד == | ||
סכסוך [[כולל חב"ד]] היה על השליטה בכולל חב"ד, [[הרבי הרש"ב]] רצה | סכסוך [[כולל חב"ד]] היה על השליטה בכולל חב"ד, [[הרבי הרש"ב]] רצה שההתנהלות תהיה על ידי חסידיו, שהיו בעיקרם אנשי חברון, והאדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]] ניסה לעומת זאת לתפוס את השליטה על ידי אנשיו שהיו בעיקרם אנשי ירושלים. מצד ליובאוויטש היה הרב ישראל דוב פרומקין, עורך עיתון 'החבצלת', ומצד בוברויסק היה הרב חיים אליעזר ביחובסקי. המחלוקת נשאה אופי חריף ונמשכה כמה שנים, עם התכתשויות הדדיות בין החסידים. באמצע שנות תר"ע החליט אדמו"ר מבוברויסק להיפרד מכולל חב"ד והקים את "[[כולל חב"ד המיוחד]]", בראשו הועמד הרב ביחובסקי. אחר פטירת אדמו"ר מבוברויסק, חזר הכולל להיות חלק מכולל חב"ד הכללי, והוא חזר להנהלת הכולל{{הערה|בהרחבה על פרשה זו ראו שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''', פרק מא.}}. | ||
בשנת [[תרע"ד]] שלח הרבי הרש"ב לארץ ישראל שלושה מנכבדי החסידים על מנת להשיב את הסדר בעניני הכולל על כנו, הרב משה מדייעבסקי מחאראל, והרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]] רבה של קרמנצ'וג והרב נתן גוראריה מקרמנצ'וג, ובמהלך אותו ביקור התבטא הרב ביחובסקי שלא בכבוד אודות רבותינו נשיאינו, ולאחר מכן התחרט ובא במיוחד ל[[ליובאוויטש]] להתנצל על | בשנת [[תרע"ד]] שלח הרבי הרש"ב לארץ ישראל שלושה מנכבדי החסידים על מנת להשיב את הסדר בעניני הכולל על כנו, הרב משה מדייעבסקי מחאראל, והרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]] רבה של [[קרמנצ'וג]] והרב נתן גוראריה מקרמנצ'וג, ובמהלך אותו ביקור התבטא הרב ביחובסקי שלא בכבוד אודות רבותינו נשיאינו, ולאחר מכן התחרט ובא במיוחד ל[[ליובאוויטש]] להתנצל על הההתבטאויות, אך אדמו"ר הרש"ב לא נתן להיכנסו בשל העובדה שדיבר נגד אבותיו הקדושים, ואף אמר שלא יגיד חסידות עד שיעזוב את העיירה{{הערה|לימים התבטא שמצטער שלא עשה כר' הירש'ל מדיסנא שחלק על [[אדמו"ר האמצעי]] בתחילת הנהגתו, וכאשר בא לבקש סליחה ואדמו"ר האמצעי לא הסכים לקבלו שכר בית לחודש ונותר בליובאוויטש במשך שישה שבועות עד שהרבי התרצה לו. שבועון כפר חב"ד 1882 עמוד 38.}}. במהלך ביקורו נידב תרומתו ל[[קופת בחורים]]. לאחר מעשה נזף הרבי הריי"צ בגבאי הקופה על שביקשוהו לנדב. | ||
לאחר פטירת ה[[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער הרב ביחובסקי על שלא סיפק בידו לבקש מחילה, וביקש מחילה מ[[הרבי הריי"צ]] שהורה לו לבקש מחילה על קברו של אביו{{הערה|חיים מרדכי פרלוב, '''לקוטי סיפורים''', עמודים שעא-שעב.}}. | לאחר פטירת ה[[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער הרב ביחובסקי על שלא סיפק בידו לבקש מחילה, וביקש מחילה מ[[הרבי הריי"צ]] שהורה לו לבקש מחילה על קברו של אביו{{הערה|חיים מרדכי פרלוב, '''לקוטי סיפורים''', עמודים שעא-שעב.}}. | ||
אצל הרבי כבר השתנה היחס אליו לחלוטין, הרבי דיבר בשבחו{{הערה|בסעודות חג הסוכות תש"ל.}}, הורה להדפיס את כתביו, ולאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עסקו בתיקון ושחזור המצבות בחלקת חב"ד, שאלו החסידים את הרבי כיצד יש לנהוג במצבתו והרבי השיב שיכתבו כנוסח שאר המצבות הסמוכות, והתבטא שכבר: "עבידא שלמא בינייהו"{{הערה|עדותו לשהרב נחום רבינוביץ. שבועון כפר חב"ד גליון 1882 עמוד 38.}}. | אצל הרבי כבר השתנה היחס אליו לחלוטין, הרבי דיבר בשבחו{{הערה|בסעודות חג הסוכות תש"ל.}}, הורה להדפיס את כתביו, ולאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עסקו בתיקון ושחזור המצבות בחלקת חב"ד, שאלו החסידים את הרבי כיצד יש לנהוג במצבתו והרבי השיב שיכתבו כנוסח שאר המצבות הסמוכות, והתבטא שכבר: "עבידא שלמא בינייהו"{{הערה|עדותו לשהרב נחום רבינוביץ. שבועון כפר חב"ד גליון 1882 עמוד 38.}} וש"מעז יצא מתוק"{{הערה|הרב אהרן חיטריק ששמע מהמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] - קובץ הערות וביאורים שבת תשובה תשנ"ה}}. | ||
== כתביו == | == כתביו == | ||