אין ערוך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏ענינו: הוספתי ביאור)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 3: שורה 3:


==ענינו==
==ענינו==
הביטול של הנביאים להקב"ה הוא ביטול של אין ערוך היינו שלנברא אין שום יכולת למדוד ולהרגיש את היחס לבורא רק להשיג את בריאתו יש מאין וההפלא שבכל הבריאה.
הביטול של הנבראים להקב"ה הוא ביטול של אין ערוך היינו שלנברא אין שום יכולת למדוד ולהרגיש את היחס לבורא רק להשיג את בריאתו יש מאין וההפלאה שבכל הבריאה.


באין ערוך מורגש המעלה וההפלאה של הבורא בניגוד לביטול של אין זולתך( ביטול באור הקו והמלאכים) שהוא ביטול שנובע מההרגשת הרוממות וההפלאה שבאור אין סוף ומכיוון שהוא בא מהרגש הוא בא לפי ערך המרגיש ובעצמותו לא שייך הרגשה ודווקה במקום שמרגיש נפרד יכול להיות ההשגה וההרגשה שהכל מציאות מחודשת ומגושמת ביחס לבורא ולכן הביטול של אין ערוך מגלה באין זולתך את המעלה של [[אפס בלתך]] ביטול שלא נובע מהרגשה אלא מעצמותו
באין ערוך מורגש המעלה וההפלאה של הבורא בניגוד לביטול של אין זולתך( ביטול באור הקו והמלאכים) שהוא ביטול שנובע מההרגשת הרוממות וההפלאה שבאור אין סוף ומכיוון שהוא בא מהרגש הוא בא לפי ערך המרגיש ובעצמותו לא שייך הרגשה ודווקה במקום שמרגיש נפרד יכול להיות ההשגה וההרגשה שהכל מציאות מחודשת ומגושמת ביחס לבורא ולכן הביטול של אין ערוך מגלה באין זולתך את המעלה של [[אפס בלתך]] ביטול שלא נובע מהרגשה אלא מעצמותו

גרסה מ־12:47, 6 בפברואר 2023

סדר השתלשלות
לפני הצמצום
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה
הצמצום והקו
צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
אבי"ע (השתלשלות כללית)

אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן

אבי"ע דפרטות
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה

עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא

סוגי השתלשלות
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך

אין ערוך הינו מושג המתאר את גדולתו של הקב"ה ביחס לנבראים.

ענינו

הביטול של הנבראים להקב"ה הוא ביטול של אין ערוך היינו שלנברא אין שום יכולת למדוד ולהרגיש את היחס לבורא רק להשיג את בריאתו יש מאין וההפלאה שבכל הבריאה.

באין ערוך מורגש המעלה וההפלאה של הבורא בניגוד לביטול של אין זולתך( ביטול באור הקו והמלאכים) שהוא ביטול שנובע מההרגשת הרוממות וההפלאה שבאור אין סוף ומכיוון שהוא בא מהרגש הוא בא לפי ערך המרגיש ובעצמותו לא שייך הרגשה ודווקה במקום שמרגיש נפרד יכול להיות ההשגה וההרגשה שהכל מציאות מחודשת ומגושמת ביחס לבורא ולכן הביטול של אין ערוך מגלה באין זולתך את המעלה של אפס בלתך ביטול שלא נובע מהרגשה אלא מעצמותו

(וגם בביטול של אפס בלתך- אור הכלול במאור הוא מגלה שהוא רצוני)

בקדושה

בחינת אין ערוך בקדושה הינה ביחס לשם הקב"ה, משום שביחס לשם אלוקים עוד שייך ברמה מסויימת הבנה והשגה, לאור כך ששם אלוקים מולבש בטבע, אך ביחס לשם הקב"ה, שהינו למעלה מהצמצום, לא שייך הבנה והשגה כלל.

הערות שוליים