ידבר שלום (ספר)

הספר ידבר שלום חלק א'

הספר ידבר שלום (ב' כרכים) נכתב על ידי הרב שלום דובער הלוי וולפא ועוסק בחידושים פילפולים וביאורים ברמב"ם כשבמקומות רבים משיג הרב וולפא על החידושים ברמב"ם שבספר 'אבי עזרי'.

תוכן הספר

הספר עוסק בחידושים פילפולים וביאורים בכל חלקי הרמב"ם, הן בספר הי"ד החזקה והן על היוצא מהם בקשר לסוגיות הש"ס. לאורך הספר מביא והרב וולפא את ה'חידושים' ברמב"ם שבספר 'אבי עזרי' ופורכם מכל וכל. עיתויו של הוצאת הספר היה באותם שונים שבעל ה'אבי עזרי' נלחם ועורר שנאה בקרב שומעי לקחו כנגד חסידות חב"ד והרבי כשחיבורו של הרב וולפא מערער בעיני ציבור הקוראים את "למדנותו" של בעל ה'אבי עזרי'. הספר הסובב סביב דברי הרמב"ם בי"ד החזקה נכתב גם בקשר לתקנת הרמב"ם.

הספר מכיל שני כרכים כשהחלק הראשון יצא לאור בחודש ניסן תשמ"ז והחלק השני בשנת תנש"א.

שתי קונטרסים עבי כרס נדפסו במהלך שנת תשמ"ח בשם קונטרס בסוגית 'רודף ובא במחתרת' (טבת) וקונטרס בסוגית 'ובערת הרע מקרבך' (ניסן). חוברות אלו הופצו כתדפיס מחלק ב' של ידבר שלום אולם בפועל הם לא נכללו בחלק השני.

על הספר ותדפיסיו נתנו את הסכמותיהם הרב גדולי הרבנים מכל חוגי היהדות החרדית: משה פיינשטיין, הרב פנחס מנחם אלתר - לימים האדמו"ר מגור, הרב משה הלברשטאם והרב יצחק יעקב וייס מהעדה החרדית, הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף, הרב אהרן סולובייצ'יק, הרב מנשה קליין, הרב ישראל מאיר לאו, הרב פינחס הירשפרונג, הרב אפרים אליעזר יאלעס, הרב שמחה אלברג, הרב ישראל יצחק פיקארסקי, הרב ישראל גרוסמן, הרב יחזקאל ראטה, הרב משה שטרן והרב דוד ליפשיץ.

הוצאת הספר עוררה רעש גדול בקרב הציבור החרדי בארץ הקודש, ופורסמה אף בעיתונות הכללית ובציבור הרחב.

התייחסות הרבי

עם היות שהספר יצא לאור כיוזמה אישית של הרב וולפא, ובתחילה הרבי אף הביע הסתייגות מהסגנון בו הותוותה ומסר את עצם ההחלטה על ההוצאה לאור לרבני חב"ד ועל אחריותם, בהמשך זכה הרב הרב וולפא לעידודים שונים בקשר לספר:

טרם ההוצאה לאור של החלק הראשון כתב הרבי לרב וולפא אודות הספר שאם ישמיט מהספר את כל החלק דרגשי הנפש שלו והביטויים הקשים יתייעץ ברבני חב"ד וימסור את ההחלטה אודות ההוצאה לאור אליהם ועל אחריותם. הרבי הסביר שלולי זאת הספר יכריח את תלמידי ישיבתו (בהווה או בעבר) של מחבר ה'אבי עזרי' (ואת המתפרנסים על ידה) - ואפילו מ'הפוסחים על שני הסעיפים' - לעמוד לימין הנ"ל ולתקוף את הפוגעים בכבודו ו(על פי הנהגתם בעבר) יכללו במלחמה זו גם מלחמה בהפצת המעיינות ולימודם. חסרון נוסף שייצא, אם לא יושמטו רגשי הנפש והביטויים הקשים, שהספר עצמו יספק תשובה למי שיווכח בקושיה ב'אבי עזרי' שמופיעה בספר - שזו קושיה הבאה מקינתור ומרצון להלחם אישית במחבר כמוכח מהביטויים הנ"ל.

כשהיו שביקשו מהמחבר להסיר את הסכמתם מהספר מסיבות פוליטיות נשאל על כך הרבי ע"י המזכיר בנימין קליין בעת שהסיע את הרבי במכונית והרבי השיבו שאם יש להם תשובות על הקושיות המוצגות בספר הם מוזמנים לפרסמם.

בחלוקת דולרים של ד' אייר תשמ"ז כשעבר הרב וולפא נתן לו הרבי דולר נוסף עבור ספרו שהדפיס לאחרונה ("וידבר שלום"), ואחרי לכתו קרא לו שוב הרבי ונתן לו עוד דולר עבור חלק ב' שיוציא לאור.

בהתוועדות ט"ו שבט תשמ"ח דיבר הרבי אודות אלו שאינם מדפיסים חידושי תורה של עצמם ותמורת זאת פועלים כדי שיהודי אחר לא ידפיס את חידושיו ומשתמשים ב'ידיים ידי עשיו' ובשימוש בתארי זלזול לשם מניעת הדפסתם ומכירתם, ומכך שבזה הם מתעסקים מוכח שאין להם מה לענות ולהשיב לגופם של דברים. מהקשר הדברים ועיתויים הובן שכוונת הרבי היא לספר זה של הרב וולפא שאף נכח באוהה תקופה ובאותה התוועדות ב-770.

בחודש שבט תש"נ כתב הרב וולפא לרבי שיש לו כתבים מוכנים לחלק ב' של הספר אבל אין לו מנוחת הנפש להכינם לדפוס, ועל כך השיב הרבי: "כבר ניתן לו מזמן רב [מנוחת הנפש] וכמו שנאמר "מאויבי (דחב"ד) תחכמני" - שאין להם מנוחה וק"ל".

שם הספר

שם הספר ידבר שלום ניתן מכמה סיבות:

• על הפסוק "כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו" מפרק פ"ה בתהלים, הפרק תהלים שאמר הרבי בשנת תשמ"ז.

• על שם המחבר הרב שלום דובער וולפא.

• כי כל ענינו של הספר להרבות שלום בעולם (שהרי זו מחלוקת לשם שמים).