חנה גוראריה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
ב[[י"א סיון תרפ"א]] באה בקשרי נשואין עם ר' [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) זצ"ל.
ב[[י"א סיון תרפ"א]] באה בקשרי נשואין עם ר' [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) זצ"ל.


ב[[ט"ו סיון תרפ"ז]] בעת שבאו אנשי הנ.ק.וו.ד לעצור את אבי', [[אדמו"ר הריי"צ]] זי"ע, התעמתה אתם במסירות נפש {{הערת שוליים|מסירות נפשה כלפי אנשי הק. ג. ב. מתוארת בידי אבי' [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/3&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 ברשימת המאסר]}}.
ב[[ט"ו סיון תרפ"ז]] בעת שבאו אנשי הנ.ק.וו.ד לעצור את אבי', [[אדמו"ר הריי"צ]] זי"ע, התעמתה אתם במסירות נפש<ref>מסירות נפשה כלפי אנשי הק. ג. ב. מתוארת בידי אבי', [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/3&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 ברשימת המאסר].</ref>


למחרת [[שמחת תורה תרפ"ח]] יצאה יחד עם משפחתה ל[[ריגא]], ב[[תרצ"ג]] עקרה ל[[ורשה]].
למחרת [[שמחת תורה תרפ"ח]] יצאה יחד עם משפחתה ל[[ריגא]], ב[[תרצ"ג]] עקרה ל[[ורשה]].

גרסה מ־05:48, 2 באפריל 2010

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 
מרת גורארי' ובנה בארי בביקור אצל האדמו"ר מסטמר
מרת גורארי' וכלתה מינא בפארד שבתהלוכת ל"ג בעומר, תשד"מ.

מרת חנה גוראריה נולדה ביום שני[1], כ"ה מנחם אב תרנ"ט[2] בעיירה ליובאוויטש לאבי' אדמו"ר הריי"צ ולאמה הרבנית נחמה דינה.

כ'מתנה' ללידה נתן אדמו"ר הרש"ב לאדמו"ר הריי"צ את הביכל - 'ברוך שעשה ניסים' - 'בכ"ה בכסלו', שנאמר על-ידי אדמו"ר הזקן בשנת תקס"ג[3]

בילדותה היו לה קירובים מיוחדים מאבי' כ"ק אדמו"ר הרש"ב [4].

בשנת תרע"ח עקרה עם המשפחה מליובאוויטש לרוסטוב.

בי"א סיון תרפ"א באה בקשרי נשואין עם ר' שמריהו גוראריה (הרש"ג) זצ"ל.

בט"ו סיון תרפ"ז בעת שבאו אנשי הנ.ק.וו.ד לעצור את אבי', אדמו"ר הריי"צ זי"ע, התעמתה אתם במסירות נפש[5]

למחרת שמחת תורה תרפ"ח יצאה יחד עם משפחתה לריגא, בתרצ"ג עקרה לורשה.

בחודש מנחם אב תרצ"ג יצאה עם אמה, הרבנית נחמה דינה לריגא בשליחות אדמו"ר הריי"צ[6].

בתרצ"ה עקרה יחד עם אבי' לאטוואצק.

בכ"ו שבט תרצ"ו נערכה חגיגת בר מצווה לבנה בארי, בהשתתפות אדמו"ר הריי"צ.

בימי מלחמת העולם השנייה התלוותה לאבי' לכל מקום. בט' אדר ת"ש הגיעה יחד עם משפחתה לארצות הברית.

בחודש אלול ת"ש התיישב אדמו"ר הריי"צ בבבנין 770 ומרת חנה עם בעלה ובנו התיישבו בהקומה השלישית של 770.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בי' שבט תש"י חפצה שבעלה, הרש"ג ינהג באדמו"רות, והתנגדה למינויו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח.

משנת תש"י הייתה ספריית אדמו"ר הריי"צ בבעלותה, והספרן חיים ליברמן עבד מטעמה.

מאז ההסתלקות שימשה את אמה הרבנית נחמה דינה במסירות, והעסיקה בחורים שונים שיטפלו באמה.

בין שנת תש"י ועד להסתלקות אמה בי' טבת תשל"א ניהלה יחד עם אחותה הרבנית חיה מושקא את קרן רייונדשל.

בשנת תשי"ג נשא בנה בארי לאישה את מ' מינא גוראריה, בת ר' אלתר דובער חסקינד.

בשמחת תורה תשל"ח, כאשר קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א אירוע לב, דאגה לו גיסתו מאד, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן הייתה משוחחת רבות עם רופאי רבינו, ביקשה מידע על המצב ועודדה אותם להמשיך במלאכתם[7].

בקיץ תש"מ ביקשה למנות את ר' שלום דובער לוין לספרן בספרי', אלא שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח התנגד למינוי[8]. מינוי זה יצא לפועל מאוחר יותר, בשנת תשמ"ז.

בשנת תשמ"ה, כאשר גנב בנה, שלום בער גוראריה את הספרים, בתקופה הידועה המכונה משפט הספרים עמדה היא לצידו ותבעה בבית המשפט להעביר חלק מהספרים אליו. בעלה, ר' שמריהו גוראריה, נשאר נאמן לרבי, בעקבות כך, במהלך המשפט יצאה מביתה ועברה לגור אצל בנה בניו ג'רסי, כאשר בעלה נותר לבדו.

במהלך אירועי המשפט נצרכה חנה לעבור ניתוח מסוכן, והייתה בסכנת חיים. בלילה שלפני הטוב מצבה מאד, ובבוקר, כאשר בדקה הרופא, אמר: "מישהו עבד פה בלילה..." וקבע שאינה צריכה ניתוח. כאשר שמע הברי את הדברים, שאל האם הרופא ידע מי-הוא-זה שעבד בלילה...[9]

נפטרה בשנת תשמ"ח, ומנוחתה כבוד בחלקת מונקאטש-סאטמר בניו יורק.

הרבי מלך המשיח רצה מאד שתיקבר בחלקת אגודת חסידי חב"ד בסמוך לאוהל אדמו"ר הריי"צ, ואף שלח משלחת מיוחדת אל בנו, בארי גוראריה (בתוכה היו גם הרב שמואל צבי הירש פוקס ועוד) אך בנה סירב[10].


הערות שוליים

  1. ראה רשימות היומן עמ' קי"ז, שי"ח
  2. מבוא לקונטרס ומעיין, מתוך יומנו ורשימותיו של אדמו"ר הריי"צ
  3. תיאור המאמר, הבוך ועניין המתנה - ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ, תרצ"א, עמ' 249-251
  4. דוגמאות להם נמצאים ברשימות הרב"ש.
  5. מסירות נפשה כלפי אנשי הק. ג. ב. מתוארת בידי אבי', ברשימת המאסר.
  6. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת תרע"ט
  7. ע"פ י אותה תקופה ועדויות הרופאים
  8. תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - משפט הספרים - דידן נצח (חוברת) עמ' ה', וראה גם עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש עמ' קכ"ח
  9. מפי הגה"ח ר' יואל כהן, ליל שבת פרשת תרומה תשס"ח
  10. מפי הרב שניאור זלמן גוראריה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.