ברוך דב פוברסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(←קשריו עם חב"ד: מידע) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 38: | שורה 38: | ||
ב[[טבת]] [[תש"פ]] כתב הרב פוברסקי (יחד עם עוד שני רבנים בולטים בציבור ה[[ליטא]]י, הרב [[גרשון אדלשטיין]] והרב [[חיים קנייבסקי]]) אות ב[[ספר התורה הכללי לאחדות ישראל]] שנכתב ע"פ הוראת ה[[רבי]]{{הערה|[https://chabad.info/news/574082/ בכתיבת אות בספר התורה] {{אינפו}}}}. | ב[[טבת]] [[תש"פ]] כתב הרב פוברסקי (יחד עם עוד שני רבנים בולטים בציבור ה[[ליטא]]י, הרב [[גרשון אדלשטיין]] והרב [[חיים קנייבסקי]]) אות ב[[ספר התורה הכללי לאחדות ישראל]] שנכתב ע"פ הוראת ה[[רבי]]{{הערה|[https://chabad.info/news/574082/ בכתיבת אות בספר התורה] {{אינפו}}}}. | ||
בכסלו תשפ"ג נפגש עם ראש ישיבת חב"ד במיאמי, הרב יהודה לייב שפירא. בפגישה זו סיפר הרב פוברסקי על אהבתו של אביו הגר"ד לחסידי חב"ד וכן הוזכרה היחידות הנ"ל של הרב פוברסקי אצל הרבי. | |||
==ספריו== | ==ספריו== |
גרסה מ־20:26, 19 בדצמבר 2022
ברוך דב פוברסקי | |
---|---|
[[קובץ:|250px]] ר' בערל פוברסקי ראש ישיבת פוניבז' | |
לידה | ד' אלול תרצ"א |
קלצק, פולין (כיום: בלארוס) | |
מקום פעילות | בני ברק |
השתייכות | ליטא |
תפקידים נוספים | חבר מועצת גדולי התורה של דגה"ת |
רבותיו | אביו רבי דוד פוברסקי, רבי שמואל רזובסקי |
חיבוריו | בד קודש |
הרב ברוך דב פוברסקי (יליד שנת תרצ"א) הוא ראש ישיבת פוניבז'. הרב פוברסקי שומר על יחס חם עם חסידי חב"ד ולא מהסס לבטא את הערכתו לגדלותו של הרבי.
תולדות חיים
נולד בד' אלול תרצ"א, בעיר קלצק לאביו הרב דוד פוברסקי (לימים - ראש ישיבת פונוביז'). בהיותו בן שלושה חודשים עקרה משפחתו לברנוביץ', שם כיהן אביו כר"מ בישיבת אוהל תורה. בגיל עשר עלה ארצה עם משפחתו.
עם בואו למד בישיבת אור התלמוד בתל אביב ובמקביל גם בישיבת אחי תמימים בתל אביב, שם שימש אביו כר"מ ראשי. בזמן קיץ של שנת תש"ד למד בישיבת חברון. באותו זמן הוקמה ישיבת פוניבז' בבני ברק, ובקיץ של אותה שנה עבר ללמוד בישיבה, זמן קצר לאחר שאביו מונה לר"מ בה. בבחרותו התקרב לחזון איש ולרב יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק.
בשנת תשי"ד, זמן קצר לאחר נישואיו, מונה על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן למגיד שיעור בישיבת פוניבז'. במשך השנים הוא כיהן כר"מ יחד עם הרב גרשון אדלשטיין והרב מרדכי שלמה ברמן, לצידם של ראשי הישיבה המבוגרים הרב שמואל רוזובסקי, ואביו. בנוסף הוא מסר בישיבה שיעורים בסדר קדשים לחבורת בחורים ואברכים.
בחודש אייר תש"ס החל הרב פוברסקי באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה מר"מ לראש ישיבה, יחד עם הרב גרשון אדלשטיין. מלבד שיעוריו בישיבת פוניבז' מוסר הרב פוברסקי שיעורי תורה באירועים שונים, ובישיבות נוספות הן מהחוג הליטאי והן מהספרדי והחסידי.
משנת תנש"א הוא מוסר שיעור כללי מדי שבוע בישיבת באר אברהם של חסידות סלאנים. בשנת תשס"ו הקים יחד עם הרב אשר וויס ישיבה גדולה חסידית בירושלים בשם "דרכי תורה", במטרה לשלב בין סגנון הלימוד הליטאי להווי החסידי, בישיבה זו הוא מסר שיעור כללי מדי חודש.
קשריו עם חב"ד
בקיץ של שנת תש"ב החל אביו הרב דוד פוברסקי לכהן כר"מ ראשי וראש ישיבת אחי תמימים[1] והוא החל לבקר בישיבה רבות ולהתרועע עם רבניה ותלמידיה. אט אט הפכה ישיבת אחי תמימים למקום לימודו העיקרי במקביל לישיבת אור התלמוד בה למד באופן רשמי. באותם שנים הוא שהה רבות בביתם של משפחתו של הרב יואל כהן, ברבות השנים התבטא[2] כי עד היום אינו יכול לשכוח את דמותו החסידית של ר' רפאל כהן - אביו של ר' יואל. הרב פוברסקי סיפר גם באותה הזדמנות כי באותה התקופה לא היה קיימת בכלל מחלוקת בין חסידים למתנגדים כך שכלל לא היה ריחוק בינו ובין תלמידיה על רקע מוצאם השונה ושררה אחדות מלאה.
בשנת תשח"י בעת כהונתו כר"מ בישיבת פוניבז' נכנס אל הרבי ליחידות מיוחדת שסודרה בידי הרב פינייע אלטהויז וארכה למעלה משעתיים. הרב פוברסקי סיפר כי רצה שהרבי ידבר עימו בלימוד אך הרבי בחר לדבר על "העניינים שלו" וענייני חסידות. הרבי גם השמיע לו את חידושו בנושא בחירה חופשית אשר היא קיימת רק בבני ישראל. במענה לשאלת הרב פוברסקי מלשון הרמב"ם הכותב שהבחירה היא "בכל אדם" כשמשתמע שקיימת גם בגויים השיב הרבי כי דברי הרמב"ם הללו הם כלפי המצב שלפני מתן תורה אך לאחר מתן תורה הבחירה היא רק בבני ישראל.
במשך השנים שמר על קשר קרוב עם חברו הרב שלום דובער ליפשיץ אותו הכיר עוד מביקוריו בישיבת אחי תמימים ולאחר מכן כשלמדו יחד בישיבת פונביז'.
בשנת תשע"ג חתם על קריאה יחד עם גדולי ישראל מכל החוגים להגברת הלימוד והעיון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן כשבקריאה מתוארת גדלותו המופלאה של אדמו"ר הזקן[3].
בשנת תשע"ד נפגש הרב פוברסקי עם הרב מאיר אליטוב ושוחח עימו על גדלותו של הרבי הנשקפת בשיחות. הוא סיפר כי הוא מקבל בכל שבוע שיחה של הרבי ומעיין בה והוא מתפעל שוב ושוב מגאונותו ובקיאותו של הרבי. באישורו של הרב פוברסקי התפרסמו הדברים בשבועון כפר חב"ד[4] ויצרו סערה גדולה בעולם הליטאי שגילה את דעתם האמיתית של גדוליו על הרבי וחסידות חב"ד.
בשיחה עם הרב יואל כהן הביע הרב פוברסקי את התפעלותו מחידושו של הרבי שנס בעירת נרות המקדש במשך שמונה ימים רצופים מפח השמן הטהור בנס חנוכה הוא על דרך בעירת האש בסנה ללא איכולו[5], כשהוא מציין שבכך מתיישבת התמיהה מדוע לא היה לשמן הנותר דין דשן שיש להחליפו.
בטבת תש"פ כתב הרב פוברסקי (יחד עם עוד שני רבנים בולטים בציבור הליטאי, הרב גרשון אדלשטיין והרב חיים קנייבסקי) אות בספר התורה הכללי לאחדות ישראל שנכתב ע"פ הוראת הרבי[6].
בכסלו תשפ"ג נפגש עם ראש ישיבת חב"ד במיאמי, הרב יהודה לייב שפירא. בפגישה זו סיפר הרב פוברסקי על אהבתו של אביו הגר"ד לחסידי חב"ד וכן הוזכרה היחידות הנ"ל של הרב פוברסקי אצל הרבי.
ספריו
- בד קודש - חידושים על הש"ס. זכה בפרס הרב קוק בשנת תשכ"ו.
- בד קודש - על התורה - חידושים על התורה (דברים שנאמרו בעל פה ושוכתבו על ידי תלמידים).
- שיעורי הגרב"ד פוברסקי - סיכום שיעורי הרב שנכתבו על ידי תלמידים.
קישורים חיצוניים
תמלול השיחה בין ר' יואל והרב פוברסקי