תרט"ו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
*בשנת תרט"ו פקד ה[[עשיר]] [[משה מונטיפיורי]] את כל [[יהודי]] [[ארץ ישראל]], ובתוכם רבני [[חב"ד]], [[חסיד]]ים ומוסדות חב"ד. מפקד זה משמש יסוד ובסיסי למחקר [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] במאה התשע עשרה. | *בשנת תרט"ו פקד ה[[עשיר]] [[משה מונטיפיורי]] את כל [[יהודי]] [[ארץ ישראל]], ובתוכם רבני [[חב"ד]], [[חסיד]]ים ומוסדות חב"ד. מפקד זה משמש יסוד ובסיסי למחקר [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] במאה התשע עשרה. | ||
*על פי ההשערה, | *על פי ההשערה<ref>הרב [[שלום דובער לוין]] בספרו [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] בפתיחה לפרק כ"ח</ref>, הרי שבערך בשנה זו נלקח בית הכנסת ה[[חב"ד]]י ב[[ירושלים]] (שלימים נקרא "בית מנחם - [[צמח צדק ירושלים|צמח צדק]]" מידי החסידים על ידי משכיר הבית, והם נותרו בלא בית כנסת. בשנת [[תרי"ח]] השיגו כסף ושכרוהו מחדש. | ||
*ב[[ירושלים]] פעל בתחילת שנות ה[[רי"ש]]ים בית מדרש-[[ישיבה]] בשם "[[דת משה ויהדוית חב"ד]]", בו למד שנים עשר בחורים [[גמרא]] ו[[חסידות]]. בראש הישיבה עמד הגאון ר' [[אליהו יוסף ריבלין]] מדריבין. התאריך המוקדם ביותר שמממנו ידוע לנו על מקום זה הוא בשנת תרט"ו | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־21:44, 13 במרץ 2010
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
אירועים
- בשנת תרט"ו הכניס אדמו"ר הצמח צדק את אדמו"ר המהר"ש לעבודה בעסקנות הכלל[1].
- בשנת תרט"ו פקד העשיר משה מונטיפיורי את כל יהודי ארץ ישראל, ובתוכם רבני חב"ד, חסידים ומוסדות חב"ד. מפקד זה משמש יסוד ובסיסי למחקר תולדות חב"ד בארץ הקודש במאה התשע עשרה.
- על פי ההשערה[2], הרי שבערך בשנה זו נלקח בית הכנסת החב"די בירושלים (שלימים נקרא "בית מנחם - צמח צדק" מידי החסידים על ידי משכיר הבית, והם נותרו בלא בית כנסת. בשנת תרי"ח השיגו כסף ושכרוהו מחדש.
- בירושלים פעל בתחילת שנות הרי"שים בית מדרש-ישיבה בשם "דת משה ויהדוית חב"ד", בו למד שנים עשר בחורים גמרא וחסידות. בראש הישיבה עמד הגאון ר' אליהו יוסף ריבלין מדריבין. התאריך המוקדם ביותר שמממנו ידוע לנו על מקום זה הוא בשנת תרט"ו
הערות שוליים
- ↑ שלשלת היחס שלפני היום יום, בפרק אדמו"ר המהר"ש.
- ↑ הרב שלום דובער לוין בספרו תולדות חב"ד בארץ הקודש בפתיחה לפרק כ"ח
ימי חב"ד בין השנים תר"א - תר"נ (1841-1890) |
---|
תר"א | תר"ב | תר"ג | תר"ד | תר"ה | תר"ו | תר"ז | תר"ח | תר"ט | תר"י | תרי"א | תרי"ב | תרי"ג | תרי"ד | תרט"ו | תרט"ז | תרי"ז | תרי"ח | תרי"ט | תר"כ | תרכ"א | תרכ"ב | תרכ"ג | תרכ"ד | תרכ"ה | תרכ"ו | תרכ"ז | תרכ"ח | תרכ"ט | תר"ל | תרל"א | תרל"ב | תרל"ג | תרל"ד | תרל"ה | תרל"ו | תרל"ז | תרל"ח | תרל"ט | תר"מ | תרמ"א | תרמ"ב | תרמ"ג | תרמ"ד | תרמ"ה | תרמ"ו | תרמ"ז | תרמ"ח | תרמ"ט | תר"נ |