יוסף חיים מבגדד: הבדלים בין גרסאות בדף
(מידע) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←בתורת רבותינו נשיאינו: תיקון) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו"ר הזקן, בשם "רבינו זלמן". (למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: "וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז"ל בשולחן ערוך". שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: "ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז"ל". ועוד פעמים רבות מאוד). | בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו"ר הזקן, בשם "רבינו זלמן". (למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: "וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז"ל בשולחן ערוך". שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: "ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז"ל". ועוד פעמים רבות מאוד). | ||
גם את ספרו "בן יהוידע" מזכיר [[הרבי]] פעמים | גם את ספרו "בן יהוידע" מזכיר [[הרבי]]כמה פעמים בשיחותיו (בין היתר, בשיחת ליל ט"ו בשבט תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ב, עמ' 863). | ||
בספרו "בן יהוידע" הוא כותב אודות כך ש[[רבי יהודה הנשיא]] לאחר פטירתו היה בא לביתו, וכותב שהצדיקים גם לאחר פטירתם הם חיים בגוף גשמי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6879&sid=6472da6128d779a85e512917f9ddc5d6 בפורום של חב"ד אינפו]}}{{הבהרה|לא ממש קשור..}}. | בספרו "בן יהוידע" הוא כותב אודות כך ש[[רבי יהודה הנשיא]] לאחר פטירתו היה בא לביתו, וכותב שהצדיקים גם לאחר פטירתם הם חיים בגוף גשמי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6879&sid=6472da6128d779a85e512917f9ddc5d6 בפורום של חב"ד אינפו]}}{{הבהרה|לא ממש קשור..}}. | ||
גרסה מ־11:31, 12 ביוני 2022
| רבי יוסף חיים מבגדד | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]
| |
| לידה | כ"ז אב תקצ"ה |
| פטירה | י"ג אלול תרס"ט |
| תפקידים נוספים | פוסק, רבה של בגדד |
רבי יוסף חיים מבגדד (מכונה הבן איש חי; כ"ז אב תקצ"ה - י"ג אלול תרס"ט) היה רבה הראשי של בגדד שבעיראק (בבל).
תולדות חיים
נולד בבגדד בכ"ז אב תקצ"ה לאביו חכם אליהו שכיהן כ"ראש רבני בבל". בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה", ישיבתו של רבי עבדאללה סומך. בשנת תרי"א התחתן עם רחל ביתו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך.
לאחק פטירת אביו בז' אלול תרי"ט, הוכתר כ"ראש רבני בבל" וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".
בשנת תרס"ט יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל, אולם באמצע הדרך בי"ג באלול הוא נפטר.
בתורת רבותינו נשיאינו
הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת התפילין קודם תפילת מוסף[1], אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות[2] ולגבי חגיגת יום הולדת והפיכת היום ליום טוב[3].
בעת הפגישה של הרב מרדכי אליהו עם הרבי, הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שבגאולה לא יקריבו רק כל חודש קרבן, אלא יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם[4], הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני הרבי[5].
בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו"ר הזקן, בשם "רבינו זלמן". (למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: "וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז"ל בשולחן ערוך". שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: "ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז"ל". ועוד פעמים רבות מאוד).
גם את ספרו "בן יהוידע" מזכיר הרביכמה פעמים בשיחותיו (בין היתר, בשיחת ליל ט"ו בשבט תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ב, עמ' 863).
בספרו "בן יהוידע" הוא כותב אודות כך שרבי יהודה הנשיא לאחר פטירתו היה בא לביתו, וכותב שהצדיקים גם לאחר פטירתם הם חיים בגוף גשמי[6][דרושה הבהרה].
ספריו
- הבן איש חי
- בן יהודיע
פיוטיו
הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.
פיוטו המפורסם ביותר הוא "ואמרתם כה לחי".
לקריאה נוספת
- הרב מנשה לאופר, 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ"א