שמחה קוק: הבדלים בין גרסאות בדף
חייל של המלך (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
באגרת הנושאת את התאריך [[כ"א אלול]] [[תש"ל]] מדריכו הרבי באריכות כיצד להחדיר ההכרה של הודעת [[חז"ל]]: בראשית – בשביל התורה שנקראת ראשית כו' ובשביל ישראל שנקראים ראשית{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9969.htm אגרת הרבי]}}. | באגרת הנושאת את התאריך [[כ"א אלול]] [[תש"ל]] מדריכו הרבי באריכות כיצד להחדיר ההכרה של הודעת [[חז"ל]]: בראשית – בשביל התורה שנקראת ראשית כו' ובשביל ישראל שנקראים ראשית{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9969.htm אגרת הרבי]}}. | ||
בשולי [[מכתב כללי פרטי]] הנושא את התאריך [[ראש חודש ניסן]] [[תשל"ג]] שששיגר הרבי לרב קוק חודשים ספורים אחרי התחלת כהונתו ברבנות רחובות כותבהרבי: {{בעתו קבלתי מכתב כבוד תורתו, ולאחרי זה שמועות טובות בטוב האמיתי, טוב לשמים וטוב לבריות, מהצלחתו בעבודת הקודש בארץ הקדש עם עם קדוש, אנשי קהילתו ועדתו, להנחותם על מי מנוחות תורתנו הקדושה, תורת אמת ותורת חיים, ומצותיה עליהן נאמר וחי בהם. ומעמיד אני את כבוד תורתו על החזקה, כמאמר חכמינו ז"ל, "מי שיש לו מנה רוצה מאתים, מאתים רוצה ארבע מאות", כלומר שההשיגים בעבר הגדילו המרץ והרצון והפעולות של כת"ר בהתאם ל[מ]אמר חכמינו ז"ל זה, וזכות הרבים מסייעתו. בודאי שלמותר להדגיש שקורת רוח מיוחדה גרמו לי הידיעות על דבר הסיוע והעזר וכו' לפעולות אנשי חב"ד אשר ברחובות, ובודאי גם בזה ינהג כמאמר חכמינו ז"ל האמור}}{{הערה|המכתב נדפס בסדרת [[אגרות קודש]]}}. | בשולי [[מכתב כללי פרטי]] הנושא את התאריך [[ראש חודש ניסן]] [[תשל"ג]] שששיגר הרבי לרב קוק חודשים ספורים אחרי התחלת כהונתו ברבנות רחובות כותבהרבי: {{ציטוטון|בעתו קבלתי מכתב כבוד תורתו, ולאחרי זה שמועות טובות בטוב האמיתי, טוב לשמים וטוב לבריות, מהצלחתו בעבודת הקודש בארץ הקדש עם עם קדוש, אנשי קהילתו ועדתו, להנחותם על מי מנוחות תורתנו הקדושה, תורת אמת ותורת חיים, ומצותיה עליהן נאמר וחי בהם. ומעמיד אני את כבוד תורתו על החזקה, כמאמר חכמינו ז"ל, "מי שיש לו מנה רוצה מאתים, מאתים רוצה ארבע מאות", כלומר שההשיגים בעבר הגדילו המרץ והרצון והפעולות של כת"ר בהתאם ל[מ]אמר חכמינו ז"ל זה, וזכות הרבים מסייעתו. בודאי שלמותר להדגיש שקורת רוח מיוחדה גרמו לי הידיעות על דבר הסיוע והעזר וכו' לפעולות אנשי חב"ד אשר ברחובות, ובודאי גם בזה ינהג כמאמר חכמינו ז"ל האמור}}{{הערה|המכתב נדפס בסדרת [[אגרות קודש]]}}. | ||
ב[[כ"ח אייר]] [[תש"מ]] הוא הגיע ל[[חצרות קדשנו]] ונפגש עם הרבי ב[[הול]] בעת שהרבי יצא מחדרו בלילה ופנה לצאת לביתו. הרבי נתן לו ברכת שלום ושאל האם הוא הרב קוק מרחובות ולאחר שהשיב בחיוב שוחח עימו הרבי כך כ-5 דקות. {{הערה|[בדיוק השבוע לפני 42 שנה: כשהגר"ש קוק נפגש עם הרבי] {{חב"ד און ליין}}}}. באותה הזדמנות הודה לו הרבי על עזרתו לחב"ד בעירו ועל סיועו והשתתפותו בתהלוכות ל"ג בעומר באותה שנה - תהלוכת ל"ג בעומר שנערכה ברחובות{{הערה|בהתאם לקריאתו של הרבי אז לראשונה לקיים תהלוכות בל"ג בעומר כשאז היו אי אלו קולות של התנגדות לכך מחוגים תורניים}} ובה השתתף הרב קוק כשעל דש מעילו מתנוסס הסמל של התהלוכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138657 הרב שמחה הכהן קוק ע"ה בתהלוכה] {{חב"ד און ליין}}}}. | ב[[כ"ח אייר]] [[תש"מ]] הוא הגיע ל[[חצרות קדשנו]] ונפגש עם הרבי ב[[הול]] בעת שהרבי יצא מחדרו בלילה ופנה לצאת לביתו. הרבי נתן לו ברכת שלום ושאל האם הוא הרב קוק מרחובות ולאחר שהשיב בחיוב שוחח עימו הרבי כך כ-5 דקות. {{הערה|[בדיוק השבוע לפני 42 שנה: כשהגר"ש קוק נפגש עם הרבי] {{חב"ד און ליין}}}}. באותה הזדמנות הודה לו הרבי על עזרתו לחב"ד בעירו ועל סיועו והשתתפותו בתהלוכות ל"ג בעומר באותה שנה - תהלוכת ל"ג בעומר שנערכה ברחובות{{הערה|בהתאם לקריאתו של הרבי אז לראשונה לקיים תהלוכות בל"ג בעומר כשאז היו אי אלו קולות של התנגדות לכך מחוגים תורניים}} ובה השתתף הרב קוק כשעל דש מעילו מתנוסס הסמל של התהלוכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138657 הרב שמחה הכהן קוק ע"ה בתהלוכה] {{חב"ד און ליין}}}}. | ||
גרסה מ־01:19, 25 במאי 2022
הרב שמחה הכהן קוק (י"ז אב תר"צ - כ"ג אייר תשפ"ב) שימש כרבה של העיר רחובות, היה בקשר עם הרבי ועמד בידידות עם שלוחי וחסידי חב"ד בעירו ותמך במבצעי הרבי.
תולדות חיים
נולד לאביו הרב רפאל קוק, אחיינו ותלמידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
לאחר פטירת אחיו הרב שלמה קוק בחג החנוכה תשל"ג נקרא למלאות את מקומו כרב העיר רחובות
קשריו עם הרבי
באגרת הנושאת את התאריך כ"א אלול תש"ל מדריכו הרבי באריכות כיצד להחדיר ההכרה של הודעת חז"ל: בראשית – בשביל התורה שנקראת ראשית כו' ובשביל ישראל שנקראים ראשית[1].
בשולי מכתב כללי פרטי הנושא את התאריך ראש חודש ניסן תשל"ג שששיגר הרבי לרב קוק חודשים ספורים אחרי התחלת כהונתו ברבנות רחובות כותבהרבי: "בעתו קבלתי מכתב כבוד תורתו, ולאחרי זה שמועות טובות בטוב האמיתי, טוב לשמים וטוב לבריות, מהצלחתו בעבודת הקודש בארץ הקדש עם עם קדוש, אנשי קהילתו ועדתו, להנחותם על מי מנוחות תורתנו הקדושה, תורת אמת ותורת חיים, ומצותיה עליהן נאמר וחי בהם. ומעמיד אני את כבוד תורתו על החזקה, כמאמר חכמינו ז"ל, "מי שיש לו מנה רוצה מאתים, מאתים רוצה ארבע מאות", כלומר שההשיגים בעבר הגדילו המרץ והרצון והפעולות של כת"ר בהתאם ל[מ]אמר חכמינו ז"ל זה, וזכות הרבים מסייעתו. בודאי שלמותר להדגיש שקורת רוח מיוחדה גרמו לי הידיעות על דבר הסיוע והעזר וכו' לפעולות אנשי חב"ד אשר ברחובות, ובודאי גם בזה ינהג כמאמר חכמינו ז"ל האמור"[2].
בכ"ח אייר תש"מ הוא הגיע לחצרות קדשנו ונפגש עם הרבי בהול בעת שהרבי יצא מחדרו בלילה ופנה לצאת לביתו. הרבי נתן לו ברכת שלום ושאל האם הוא הרב קוק מרחובות ולאחר שהשיב בחיוב שוחח עימו הרבי כך כ-5 דקות. [3]. באותה הזדמנות הודה לו הרבי על עזרתו לחב"ד בעירו ועל סיועו והשתתפותו בתהלוכות ל"ג בעומר באותה שנה - תהלוכת ל"ג בעומר שנערכה ברחובות[4] ובה השתתף הרב קוק כשעל דש מעילו מתנוסס הסמל של התהלוכה[5].
כשעלתה על הפרק סוגיית הרבנות של קהילת חב"ד ברחובות שגדלה והתפתחה והתעורר הצורך למנות לה רב, הורה הרבי תחילה כי יש לעשות זאת בעצה אחת עם רב העיר, הרב קוק אשר המליץ על עריכת בחירות בין כל אנשי הקהילה[6]. בחודש תמוז תשמ"א נערכו הבחירות בהם התמודדו הרב שלמה גלעדי, שעוד קודם לכן שימש כמורה צדק בקהילה, והרב מנחם מענדל גלוכובסקי משלוחי הרבי לארץ הקודש ולתפקיד נבחר הרב גלוכובסקי.
הרב קוק עמד בקשרי ידידות עם חסידי חב"ד ברחובות ועם רב הקהילה ושליח הרבי לארץ הקודש הרב מנחם מענדל גלוכובסקי[7].
הערות שוליים
- ↑ אגרת הרבי
- ↑ המכתב נדפס בסדרת אגרות קודש
- ↑ [בדיוק השבוע לפני 42 שנה: כשהגר"ש קוק נפגש עם הרבי]
- ↑ בהתאם לקריאתו של הרבי אז לראשונה לקיים תהלוכות בל"ג בעומר כשאז היו אי אלו קולות של התנגדות לכך מחוגים תורניים
- ↑ הרב שמחה הכהן קוק ע"ה בתהלוכה
- ↑ על פי דברי ר' יוסף בלוי בפרקי זכרונותיו
- ↑ הרב שמחה הכהן קוק ע"ה וחב"ד: תמונות מחייו