חיים אברהם דובער לוין

ר' חיים אברהם דובער הכהן לוין (מכונה גם המלאך; ? – ז' סיוון תרח"צ) היה חסיד של אדמו"ר הרש"ב, ולדעה נוספת של האדמו"ר מקאפוסט. שימש כמלמד בליובאוויטש. בעקבות סכסוך עזב את ליובאוויטש, נסע לארצות הברית והקים קהילה שכונתה המלאכים.

תולדות חייו

בליובאוויטש

נולד לפני השנים תר"י - תרכ"א לר' שניאור זלמן לוין אב"ד קרסילוב. אביו נפטר כאשר היה בגיל אחת עשרה. לאחר נישואיו התיישב באיליה שבבלארוס, והיה מחסידי אדמו"ר מהר"ש ולאחר מכן של אדמו"ר הרש"ב, לפי דעה נוספת היה מחסידי קאפוסט.

ר' אברהם דובער הובא לעיירה ליובאוויטש על ידי הנגיד ר' מנחם מאניש מונסזון כמלמד לבנו לייב ולצעירים נוספים. דרכו הייתה בלתי-שגרתית; הוא חינך את תלמידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט בדיבור, באכילה ובשינה.

יש אומרים שהיה לר' אברהם דובער קשר עם אביו של הרבי הרב לוי יצחק שניאורסאהן.

הוערך אז כמשכיל גדול בחסידות. כבר בהתחלה דעתו של הרשב"ץ לא הייתה נוחה עמו. מאוחר יותר גם אדמו"ר הריי"צ התנגד בחריפות לדרכו הקנאית ולדרך הפרישות הקיצונית מעולם הזה שלא בדרכי חב"ד, והביע את ביקורתו בפניו.

ביומן מי"ט כסלו תרס"ב מתאר הרבי הקודם שהמכתב מאדמו"ר מהורש"ב בו נתבאר ענינו של חג הגאולה י"ט כסלו, הגביה רוח הכל - לבד אד"ל. ובזה נרמז שהיה במרה שחורה ומרירות תמידית.

בשנת תרס"ב התלונן ר' אברהם דובער על אדמו"ר הריי"צ בפני אדמו"ר הרש"ב לאחר התוועדות י"ט כסלו תרס"ב, על כך שראה אצלו בביתו עיתוני חולין.

בעקבות זאת עזב ר' אברהם דובער את ליובאוויטש והחל מסתובב ברוסיה.

בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר במינסק.

מוזכר אצל אדמו"ר מוהריי"צ בתואר האיליער - על שם העירה איליה. וכן אד"ל - אברהם דב לוין. ופעמים, אד"ל דק"ן - אברהם דב לוין דקליפת נוגה.

בארצות הברית

ערך מורחב – מלאכים (קהילה חסידית)

לאחר מלחמת העולם הראשונה בשנת תרפ"ד נסע לארצות הברית והחל לקבץ סביבו בחורים, הוא חינכם באותה השיטה בה החזיק קודם: ניתוק מהסביבה וענייני העולם ומרירות. לעיתים היו תלמידיו עוזבים את בני משפחתם ושוהים בית מדרשם שבויליאמסבורג מספר שבועות תוך כדי לימוד ועבודת ה' סביב השעון. הוא אסר עליהם ללמוד דא"ח מרבותינו נשיאנו שאחרי אדמו"ר הצמח צדק. שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה כי סברו הר"י אשר זה ימנע בחורים מלבוא לחב"ד (על ידי ר' ישראל ג'ייקובסון) ולאידך יישארו בדתם, אך לאחר מכן זכה לביקורת קשה מראשי הישיבות שהיו אז בארצות הברית כאשר ראו אשר "הגולם קם על יוצרו" ושיטתו הקנאית יצרה אי-סדר מיותר בישיבות.

התגורר בברונקס, ושימש כרב בבית המדרש "נוסח האר"י".

היה נמנע משבתות וחגים משינה. מסופר, שפעם עמד למעלה מ10 שעות שהוא אחוז מחשבות. בין השאר כונה על כך בשם "המלאך". לתלמידיו הורה ללכת עם חליפות ארוכות, לגדל פאות ארוכות וללבוש ציצית גדולה, שלא כמקובל בחב"ד. בין השאר הורה להם שלא ללמוד מש"ס דפוס וילנא, מה שהעלה את חמתם של מספר ראשי ישיבות באיזור. בתקנות החבריא שלו, מופיע סעיף בה מתחייבים לתרום עבור ישיבת תומכי תמימים^{[דרוש מקור]}.

בשל הסכסוך עם חב"ד, הוא נחשב כמתנגד לה, ובשל כך עודד רבי שרגא פייבל מנדלוביץ' שנחשב כמתנגד לחסידות את תלמידיו מישיבת תורה ודעת ללמוד עמו. בשנת תרצ"ה בעקבות חילוקי דעות בין השניים, עזבו תלמידיו של הרב לוין את ישיבת "תורה ודעת", והקימו את ישיבת "נתיבות עולם" בראשות הרב יעקב שור.

פטירתו

נלב"ע בו' סיון, חג השבועות תרח"צ. לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו לחב"ד (משפחת בלסופסקי), היו שעברו לחסידות סאטמר והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער.

לבנו רבי רפאל זלמן היו קשרים עם הרבי, והרבי אמר לו אודות אביו כי הוא היה "א שטיק פייער" (חתיכת אש)!.

משפחתו

זוגתו בזיווג שני, הייתה אחותו של המשפיע והחוזר בליובאוויטש, ר' משה רוזנבלט (מאשע דער חוזר).

• בנו ר' רפאל זלמן - נפטר בשנת תשנ"א.
• נכדתו נשואה לר' משה שקלאר, מבורו פארק
• הרב דובער ליווי הינו בן אחותו.

תלמדיו שנעשו חסידי חב"ד

• הרב אליעזר צבי זאב צירקינד
• הרב דובער ליווי
• הרב שניאור זלמן בליסבסקי

ספריו

• אוצר אגרות קודש - אוסף ממכתביו, הספר יצא בעילום שם. יצא לאור בשנת תשי"ב, ובמהדורה נוספת בשנת תשל"ג.

לקריאה נוספת

• המלאך - שערי השגות, יצחק הרשקוביץ, בני ברק תשע"ז.
• זכרון לבני ישראל עמ' קצ"ב–קצ"ד

ראו גם

• המלאכים