חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 1: הבדלים בין גרסאות בדף
(סידור כרנולוגי) |
(העברת דיונים מדף שיחת חב"דפדיה:אולם דיונים) |
||
שורה 579: | שורה 579: | ||
'''מחכה לחוות דעתכם'''. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:12, 29 בנובמבר 2009 (UTC) | '''מחכה לחוות דעתכם'''. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:12, 29 בנובמבר 2009 (UTC) | ||
---- | |||
'''(מכאן הועבר מדף [[שיחת חב"דפדיה:אולם דיונים]])''' | |||
''' | |||
== הודעה חשובה == | |||
היכנסו ל[[אידישעפדיה]] בית הכנסת היורטואלי של [[חב"דפדיה]]. | |||
צריך להיכנס בשביל להבין... | |||
חסיד 10:38, 24 יולי 2008 (EDT) | |||
'''מחשב שכולו תורה - "אלא לשמש את קוני" יזרז את הגאולה''' | |||
בשיחת ליל שמח"ת קודם הקפות ה'תשנ"ב סוף סעיף ב: | |||
http://www.chabad.info/files/dvash_malcut/110.pdf | |||
"אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני", פירושו... הענין היחידי שישנו - הוא "לשמש את קוני". אולי יש לומר הביאור בהעיקוב המבהיל של הגאולה - שהוא מצד זה שהיתה חסרה אצל בנ"י שלימות בדרגת העבודה באופן ד"אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני" שדוקא על ידי זה מגיעים להגאולה.... אבל עכשיו כבר הוסר גם עיקוב זה... | |||
ובהערה 61 שם: דוגמה לדבר - החילוק בין זהב ותחש.... שבזהב קיימת האפשריות להשתמש בו בענייני חול... מה שאין כן בנוגע לתחש - הרי "לפי שעה נזדמן לו.." שכל מציאותו אינה אלא בשביל המשכן. עיין שם בארוכה. | |||
אם נשווה את זה למה שהרבי שיבח בכמה מקומות ניצול הדברים הטכנולוגיים לדברים שבקדושה, ולדוגמה: | |||
משיחת ש"פ תרומה תשד"מ - לקו"ש כו עמ' 38 | |||
ישנם כאלו שטוענים שרדיו שייך לסטרא אחרא, ואסור להשתמש בו לדברים שבקדושה. | |||
טיעון זה - נוגד לעיקר גדול באמונה. שכן הסטרא אחרא אינו מסוגל לברוא שום דבר יש מאין (סנהדרין סז, ב), ומקרא מלא דבר הכתוב (בראשית א, א) "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", "את" לרבות צבאיהם (רש"י בראשית א, יד), וח"ו לומר שמישהו חוץ מהשם יתברך מסוגל לברוא משהו. וכמבואר בתניא (אגה"ק סימן כ): רק "הוא לבדו (המאציל ברוך הוא) בכחו ויכלתו לברוא יש מאין". | |||
והנה, גם תכלית בריאת כל דבר מפורשת בתורה (אבות ספ"ו): "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו". ואם אפילו יתוש לא נברא אלא לכבודו יתברך – על אחת כמה וכמה כח אדיר כרדיו (העברת קול מסוף העולם ועד סופו ברגע כמימרא)! | |||
ואותם אנשים שאינם מנצלים כח זה בקדושה - אין הקב"ה מאבד את הדבר הטוב בשבילם. ובלשון המשנה (עבודה זרה פ"ד מ"ז): "שאלו את הזקנים ברומי, אם אין רצונו בעבודת כוכבים למה אינו מבטלה, אמרו להן... הרי הן עובדין לחמה וללבנה... יאבד עולמו מפני השוטים"?! | |||
ואין לחלק ולומר שהדברים אמורים רק לגבי חמה ולבנה, שמלכתחילה נבראו להאיר על הארץ, ורק לאחר מכן החלו לעבוד אותם, אבל לא לגבי רדיו, שנוצל מלכתחילה להיפך הטוב - שהרי רז"ל אמרו (שמו"ר רפל"ה) "לא היה העולם ראוי להשתמש בזהבו, למה נברא? בשביל המשכן ובשביל בית המקדש", כך אומרים חז"ל למרות שלפני עשיית המשכן השתמשו בזהב לעבודת אלילים (ראה רמב"ם הלכות עבודה זרה פ"א). | |||
(משיחת ש"פ תרומה תשד"מ - לקו"ש כו עמ' 380) | |||
------------------------- | |||
אבל משיחת שמחת תורה נ"ב שהבאנו משמע שצריכים גם משהו במשקל כזה שאין לו גם את האפשרות אחרת חוץ מ"לשמש את קוני". | |||
ובפועל ממש רואים במוחש שהמחשב יש לו עוצמה אדירה ביותר, אבל ביחד עם זה היות וישנה את האפשרות להתמש בו גם לדברים אחרים, הרי הרבה פעמים יצא שכרו בהפסדו. | |||
הנה כמה אפשרויות איך לבנות מחשב שכל כולו תורה ומצוות: | |||
1. מחשב שיש עליו את כל התורה כולה, כולל גם כל ספרי רבותינו נשיאנו עם אפשרות חיפוש וכו', שיחות ווידיאו של הרבי, ושלא יצטרכו לשדרג אותו. וגם שלא יהיה לו שום אפשרות של חיבור לא לאינטרנט ולא להכניס בו דיסקים. היות ומאות גיגה-בייט למחשב לא עולה הרבה כלל כיום, אפשרי שמלכתחילה יהיה במחשב כל מה שבן תורה צריך בכול מכול כול. | |||
2. מחשב שיהיה מחובר לרשת פנימית אינטרה-נט (להבדיל מאינטרנט) שיש לו גישה אך ורק לאתרים של חידושי תורה ואתרי תורה כדוגמת 'הערות וביאורים' - אהלי תורה - http://haoros.com/ או אוצר ספרי חב"ד - http://chabadlibrary.org/books/ . המעלה בזה - אפשרות לכתוב חידושי תורה - דיבוק חברים ופלפול התלמידים - מעלות שהתורה נקנית בהם.. אפשר להעמיד כאלו בכל ישיבה ועל ידי זה יהיה קישור הדוק בין כל הישיבות בקשר לחידושי תורה וכדומה. | |||
3. כדוגמה של 1, אבל הוא יתעדכן מדי פעם על ידי חיבורו לרשת באופן סמוי. אפשר לעשות שיהי מחובר דרך רשת הפלפונים, ככה שלא יצטרכו חוטים ומינוי לאינטרנט. תהיה אפשרות לכתוב חידושי תורה, ואחרי שהמערכת תבדוק את החידושי תורה שנכתבו, זה יתעדכן למחרת. היות וזה יצטרך להעביר רק טקסט, השימוש בגלי הפלפון יהיה מנימלי, והתשלום גם כן מינימלי. | |||
יש עוד כמה אפשרויות, ותן לחכם ויחכם עוד... | |||
== תגידו == | |||
אפשר לעשות אצלכם ערכים על אתרים אחרים שמתחרים באינפו (כמו סיאואל שטורעם קסול וכולי). עקיבא הערשקא ליפמאן הלוי לבית לעווינסאהן. | |||
'''(עד כאן הועבר מדף [[שיחת חב"דפדיה:אולם דיונים]])''' | |||
---- | |||
[[קטגוריה:ארכיון אולם דיונים]] | [[קטגוריה:ארכיון אולם דיונים]] |
גרסה מ־19:30, 25 במרץ 2010
סדר (ב)ניגונים
הגיע הזמן לעשות סדר בקטגוריה 'ניגוני חב"ד'.
אבקש מהמשתמשים שליט"א שיכתבו את השגותיהם/תמיכותיהם בהצעה דלהלן:
הקטגוריה 'ניגוני חב"ד' תכלול חמשה קטגוריות משנה:
- הניגונים המכוונים.
- ניגוני הרביים. (שמא מקומן של שתי הקטגוריות הנ"ל הוא בתור תת-קטגוריות ב"לפי נושאים". גם בעניין זה אבקש את דעתכם).
- לפי ספר הניגונים (ובו יסודרו כל הניגונים לפי הסדר המופיע בספר הניגונים).
- לפי נושאים (ובו יהיו תת-קטגוריות: ניגוני התוועדויות, ניגוני שבת ויום טוב וכו' וכו').
- לפי סדר א' ב' (ובו יסודרו כל הניגונים מכל הקטגוריות - לפי סדר אלפביתי).
בקטגוריה הכללית ניגוני חב"ד - לא יופיעו דפים (כך נראה יותר טוב, לדעתי).
- נ.ב. בהמשך ייעשה סדר, אי"ה, גם בשאר הקטגוריות.
--ועד המסדר 23:08, 14 יולי 2007 (EDT)
- כאמור כבר כמ"פ, כרגע משקיעים בעיקר בהוספת הניגונים, קישורים לשמיעה, תמונות תווי הניגונים, כאשר כשייסתיים הפרוייקט (בשבועות הקרובים) יהיה ניתן בצורה בהירה יותר לחלק את הניגונים לקטגוריות לפי הצורך וליצור הפניות ג"כ לפי הצרכים.
- בכללות התוכנית היא לחלק את הניגונים; א. לפי שערים המופיעים בספר הניגונים וב. לפי סדרם האל"ף בי"תי כפי שהוא מופיע בספר הניגונים. זהו לכאורה הסדר הנגיש ביותר, כנראה לע"ע. --חיים נהר (שיחה) 00:50, 15 יולי 2007 (EDT)
- אני בעד הקו של ועד המסדר. דעתי שכבר עכשיו - למען הסדר - כדאי לפתוח את הקטגוריות הנ"ל ולהתחיל לשייך את הערכים אליהם. קטגוריות המשנה שהוא ציין נשמעות פחות או יותר מתאימות. רוב האנשים לא יחפשו את הניגון לפי השער, או הסדר שהוא מופיע בספר הניגונים, אלא לפי התוכן שלו (נגיון מכוון, ניגון לשבת וכו').
- הקטגוריות לדעתי:
- הניגונים המכוונים.
- ניגוני רבותינו נשיאנו.
- ניגוני שבת ויום טוב.
- ניגונים שונות.
- וכו'
- כדאי לזכור שאי אפשר לקרוא לניגון אחד בשני שמות. ממילא, סידור הניגונים לפי מספרם בספר הניגונים לא ממש יעיל. --chabadnik - שיחה 01:23, 15 יולי 2007 (EDT)
- כשאני אומר שערים אני מתכוון לדוגמא; ניגוני שמחה, ניגוני התוועדות, ניגוני געגועים וכיו"ב. דבר שני אפשר כן לקרוא לערך בשני שמות, או יותר נכון לציין בהפניה שיופיע גם בשם ההפניה (לדוגמא: הניגון ארבע בבות יכול להפיע גם כניגון א' בקטגוריה שנפתח על הניגון ע"פ סדר אל"ף בי"ת). --חיים נהר (שיחה) 02:10, 15 יולי 2007 (EDT)
- לדעתי, צריך גם את הסדר שלפי ספר הניגונים. אגב, גם ב'ולנר' זה מסודר לפי אותו סדר, כך שזה קצת יותר יעיל. --ישראל (שיחה | תרומות) 20:10, 15 יולי 2007 (EDT)
- לא קראת, לא מה שכתוב לפני ולא מה שכתוב אחרי! והעיקר לא ענית על מה שאתה באמת אמור לטפל בו הגדרת ה"אולם דיונים" (ראה למטה).
מענה לכל המתעניינים ניתן לראות בדף זה.
הגדרת מטרה
כל הדיבורים דלעיל מקומם בדף השיחה של קטגוריה:ניגוני חב"ד, לא כאן! בכדי שתבוא תועלת מרעיון ה"אולם דיונים" צריך להגדיר את מטרתו באופן ברור שלא ייהפך המקום פה לערימות של שיחות על כל הנושאים שמקומם הוא בתוך דפי שיחה של ערכים \ קטגוריות פרטיים ושצריכים להשמר במקומם בכדי לחסוך ביקורות חוזרות ונשנות (שלכן נועדו דפי שיחה).
לדעתי, המקום פה צריך לשמש לדיונים בנושאים כלליים העומדים והנוגעים לכללות עניין האינפופדיה. לדוגמא: מהו התואר האחיד לרבי שליט"א? שהרי וודאי שמתישהו יהיו חייבים לסדר את זה, אין זה נורמאלי שאחד כותב שליט"א מה"מ, השני כותב מה"מ שיל"ו והשלישי בכלל כותב נשי"ד. שאלה נוספת הנוגעת יותר בין מפעילי מערכת, אך בהחלט יש לכל אחד זכות דיבור בו: כיצד להתייחס \ להגיב למשתמשים בעלי דעות שונות, בהיות שהמקום פה הוא אינציקלופדיה פתוחה וצריכים להתחשב בכל מאן דאמר? וכן על זה הדרך.
המלצתי למחוק את היסטוריית ה"אולם דיונים" ולהגדיר בראשו את הדברים דלעיל ולעבור למתכונת המוגדרת. בהצלחה ישראל!
--חיים נהר (שיחה) 12:40, 15 יולי 2007 (EDT)
- המלצות כגון אלו, מיועדות לכאורה לchabadnik ולא אלי. בכל אופן, אני חושב שאכן זה המקום לדון בדברים כגון אלו, כיון שלא מדובר באנציקלופדיה כל-כך גדולה, ובינתיים אלו הם הנושאים היחידים שיידונו כאן. בהמשך יהיה ניתן להעביר את הדיונים למקומם, וכאן יהיה קישור אליהם. --ישראל (שיחה | תרומות) 20:10, 15 יולי 2007 (EDT)
דפי הפניות
לדעתי, צריך להתחיל מדיניות של כמה שיותר "דפי הפניות". כך שבכל וריאציה שמישהו יחליט לכתוב בשורת החיפוש - הוא יגיע לערך. כמובן, לא מדובר בטעויות של אנשים - אלא בוריאציות חוקיות. למשל אדם שיכתוב בשורת החיפוש: "הרבי מליובאוויטש", כפי שהמצב כעת - הוא לא יגיע לדף של הרבי, אלא לחיפוש של המילים האלו. וזה לא טוב.
בשביל שהמצב ישתנה, צריך כבר כעת כשיוצרים ערך חדש, לחשוב על כל האפשרויות החוקיות שאדם יוכל לקרוא לערך הזה וליצור לכל אחד מהם דף הפניה לערך. כי לחזור אחורה ולהוסיף דפי הפניות לכל הערכים זה הרבה יותר קשה. --ישראל (שיחה | תרומות) 00:30, 16 יולי 2007 (EDT)
בוט ההחלפות נכנס לפעולה
לפרטים כנסו לדף המשתמש של בוט ההחלפות. --ישראל (שיחה | תרומות) 15:55, 17 יולי 2007 (EDT)
- יפה מאד. כדאי עכשיו להחליף את כל הגרשיים הבעיתיים ולפתוח ראשי תיבות (ע"י למשל). הצלחה רבה. זהירות מופלגה. --chabadnik - שיחה 17:16, 17 יולי 2007 (EDT)
מקורות
לעניות דעתי כדאי ורצוי לאפשר להכניס מקורות לערכים. אפשר לעשות את זה בצורה של הלקוטי שיחות למשל, מספרים שמשקשרים למקור, כדי שזה לא יפריע לקריאה השוטפת. -- נכתב ע"י [[משתמש:66.250.99.188|66.250.99.188]] ששכח לחתום את שמו.
- במילים אחרות, כוונתך להערות שוליים. דיון על זה תוכל לראות כאן. בהצלחה. --ישראל (שיחה | תרומות) 15:23, 30 יולי 2007 (EDT)
ערכים הזקוקים לעריכה
שימו לב, ישנה קטגוריה חדשה בשם ערכים הזקוקים לעריכה, עיינו בה מידי פעם ותקנו את הדרוש תיקון.
גם אתם יכולים להכניס ערך לקטגוריה זו, ע"י הוספה בראש הערך את התחביר: {{לעריכה}}. בהצלחה! --ישראל (שיחה | תרומות) 15:29, 13 אוגוסט 2007 (EDT)
כמה הערות לכותבים המוכשרים
וההערות הם לכולם כולל אותי עצמי -
- א. כאשר מצטטים קטע ב'העתק-הדבק', לבדוק היטב שהוא כתוב כדבעי.
- ב. כאשר כותבים את שמות האדמו"רים, חייבים להקדים את התואר "הרבי" או "האדמו"ר".
- ג. כאשר מתקנים או מוסיפים במהירות תוספת מיזערית, לבדוק שלא סותרים את המשפט הבא או הקודם (לדוגמא: היה כתוב בתוך הערך כי את הציון של הרבי הרש"ב העבירו בת"ש ושורה אחר כך כתוב בתרצ"ט).
- ד. עד כמה שאני מבין את מטרת "חב"ד פדיה", עלינו לכתוב בעברית תקנית. וכידוע גם בספרי תולדות האדמו"רים והחסידים, שנכתבו על ידי סופרים חסידיים, יש לעיתים שהסופר החליט לכתוב בנוסח דומה למקור שהוא שיחה וכדו' שנאמרה בלשון הקודש ובמושגים שהיו מקובלים בזמן ובמקום שנאמרו. כמו כן ישנם סופרים שעברית ואפילו לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם. והמסקנה ברורה.
ולסיום, עלי להודות כי יש פה כמה כותבים שמשקיעים מכוחם זמנם וכשרונם, בכדי לפתח את "חב"דפדיה", ולהם מגיעה ברכת ישר כח. בהזדמנות זו עלי להאיר את עיני המנהלים, כי אם הפורום יפורסם בעיתונות החב"דית ובאמצעי פרסום אחרים, מספר הגולשים יעלה פי כמה.
Jcsbm 12:08, 21 אוגוסט 2007 (EDT)
שאלה:
אשמח לשעת איך אני מקשר דף שערכתי לתוך קטגוריה מסויימת. לדוגמא: הוספתי שם של חסיד מסויים, ואני מעוניין להוסיף אותו לקטגוריה "חסידים בדורו של הרבי שליט"א". איך אני עושה את זה?
באופן כללי זהו לא המקום המתאים לשאלות אלו. בנתיים אין ממש דף שכן מתאים ולכן נשאיר את זה כאן. על השאלה עניתי לך בדף השיחה שלך. --chabadnik - שיחה 03:40, 29 אוקטובר 2007 (EST)
שאלות טכניות
ייתכן שאין זה המקום לשאלותי אלו, אבל אין מקום יותר מתאים. א) בויקיפדיה קיימת תבנית הפניה לערך מורחב - כגון אם רוצים לעשות הפניה בערך כללי 'משקה' לערך פרטי 'גזירת המשקה'. ניסיתי להשתמש בתבנית זו או ליצור אותה כאן ולא הצלחתי. ב) האם ניתן ליצור קישור פנימי שיפנה לפיסקה באמצע ערך מסויים מערך אחר? לפי המשתמע מההסברים איך ליצור קישור - לא, אבל אולי בכל זאת יש פטנט כלשהו. בתודה מראש ובברכת יחי המלך --M&n 16:47, 22 נובמבר 2007 (EST).
- באמת לא בטוח שזהו המקום לשאלות, אבל אני לא חושב על מקום טוב יותר.. כל אופן, אתה יכול ליצור את ההפניה לערך מורחב גם ללא תבנית. תכתוב את הפקדוה כך: [[::לערך המורחב [[גזירת המשקה]]]], או כל נוסח אחר שמתאים.
בנוגע לב', ישנה אפשרות לקישור לפיסקה שבאמצע ערך, והסבר איך יוצרים דבר כזה מופיע גם בערך איך ליצור קישור, כאן. הצלחה רבה. --chabadnik - שיחה 10:35, 25 נובמבר 2007 (EST)
חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א
למה לא לכתוב שיחי' ליד החסידים שחיים איתנו כיום או הפוך: לכתוב ע"ה ליד אלו שהם בעולם האמת. לפעמים אנשים מסוגלים להיכנס לפחד ולחשוב על מי שהופיע כאן שהלך לעולמו חס וחלילה. --אברהםן 10:27, 19 מאי 2008 (EDT)
חסר ערכים בסיסים, להתעורר
במקום לפתח עד לרמות מושלמות ערכים חשובים ולא שאני מזלזל, אסור לשכוח שחב"ד פדיה אמור להיות מקום שבאם ארצה מידע חסידי מסודר עבור נושא מסוים שיהיה ערוך ומוכן, והנה נושאים בסיסים בצורה שלא תאמן חסרים: כמו בית רבינו שבבבל ועוד רבים, רק עם תחשבו אודות ביטוים שונים שאנו מגלגלים בינינו וכבר תחטפו הלם עד כמה שח-ס-ר, כמובן שאבקש בבקשת ערכים, אך הכוונה לא לערך ספציפי אלא לצורת ההתנהגות שלנו, כלומר להתמקד בדברים חשובים ופחות בדברים חשובים פחות. קדימה להגדיל ראש.--אדג 10:19, 25 אוגוסט 2008 (EDT)
- אתה צודק, רק שאתה צריך להבין שחב"דפדיה לא מתנהלת על ידי אדם אחד אלא על ידי קהילה. כל אחד מוסיף ערכים וכך האנציקלופדיה גודלת. זאת אומרת שזה תלוי בך כמו בכל אחד אחר. ביחד בע"ה נצליח! הצלחה בהמשך.--chabadnik - שיחה 18:16, 25 אוגוסט 2008 (EDT)
קופת רבינו
אולי תוכלו לאזור מותניים ולמלא את הערכים הקשורים (והלא קשורים) לקופת רבינו?
קופת רבינו, דמי מעמד, קרן השנה, דמי פ"נ, וכיו"ב?
אני מאמין שיש רבים שיודעים הרבה על זה
- מי נתן את זה ומתי
- לאן מה היו עושים עם הכסף
וכיו"ב. אני מאמין שרבים רוצים לדעת על נושא זה.
בעז"ה אטפל, כדאי שגם אתה תתרום הידוע לך חסיד חב"ד* אידישעפדיה.
ערך על בנימין נתניהו
האם יש מקום לערך על בנימין נתניהו? בערך יובאו הקשר שלו עם הרבי וזה יכנס לקטגורית "ידידי חב"ד" (אם יש מקום לערך עליו, נכניס עוד דמויות כאלה ונפתח קטגוריה מתאימה להם יותר). או שאולי יהיה מי שיחשוב שערך עליו עכשיו הגיע בעקבות הבחירות שמתקרבות... :) --chabadnik - שיחה 12:37, 10 נובמבר 2008 (EST)
ערך על ביבי?
לפי מה שראיתי פעם כאן באתר, יש כאן וועדה רוחנית, אם היא חושבת שערך כזה מתאים - (הרי יש את הסכם וואי וכו') אז כן.
בקשר לבחירות - אפשר פשוט להכניס גם ערך על אריאל שרון,על מנת שיהיה שוויון....חסיד חב"ד* אידישעפדיה.
נו?? אפשר לצרף לקטגוריה החדשה: מיכאל בן ארי, מאיר פרוש, אבנר חי שאקי וליצור על אליעזר מזרחי וכו'. חסיד חב"ד* אידישעפדיה
בערך על נתניהו אפש' להכניס גם את התמונה בקישור הזה: http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46178. חסיד * חב"ד * דף השיחה שלי.
עריכת שמות ערכים
אם אוכל לשאול במטותא מינייכו איך אפשר לשנות שמות של ערכים?לדוגמא, שמו של ערך שנתקלתי בו והוא כתוב ממש בצורה מעוותת "הרב שמעון וייצהנדלר" (זה לא כתוב כך אלא ממש אחרת, ועיין במקומו).
מי שיודע שישנה בבקשה. פשוט זלזול בכבודו של הרב.
- למה זה מעוות?
- תסתכל בערך שלו איך שכתוב השם שלו בכותרת, ותבין על מה אני מדבר
- א. הענין תוקן. ב. לשנות שם של ערך יש לבקש ממפעיל מערכת. --chabadnik - שיחה 09:08, 18 נובמבר 2008 (EST)
- תסתכל בערך שלו איך שכתוב השם שלו בכותרת, ותבין על מה אני מדבר
חשוב: ערך "בית רבינו שבבבל"
ראיתי שמישהו כתב כאן שאין ערך "בית רבינו שבבבל", רציתי להעיר למפעיל המערכת, שהיות שיש ערך "770" כדאי פשוט ליצור לו כמו שם נוסף וכדו' (אם יש כזו אפשרות) - "בית רבינו שבבבל", ולהוסיף קישור לערך "קונטרס בית רבינו שבבבל".
בהצלחה. יחי המלך!
חשוב מאוד: ערך על שבע מצוות בני נח
ראיתי כי הערך "שבע מצוות בני נח" מאדים ומסמיק נוכח הצבע שניתן לו בחב"דפדיה. סבורני כי נושא כה מרכזי בתורת הרבי כמו המבצעים הרבים והעולמיים שנעשים על ידי החסידים ברחבי תבל אינם אמורים לספק כזו מציאות עגומה... יואל
- חשוב מאד ודחוף מאד - נאו! כדאי להסתייע בכתבות שהתפרסמו על כך בשבועון בית משיח. חסיד חב"ד* אידישעפדיה
- ויש הרבה ;) יואל
הבהרת תפקידו וחשיבותו של חב"דפדיה
היות ורק רבותינו נשיאנו אדמו"רי חב"ד הם הקובעים מה זה חב"ד, לכן נראה לי שכל מה שמביאים בחב"ד-פדיה חייב להיות עם מקור בתורת רבותינו נשיאנו או לכל הפחות של זקני החסידים ורבניה. (אברהם).
דומני כי העיסוק בנושא זה מעל גבי דפי השיחות של אישים כאלו ואחרים אינו מכובד, ובחרתי באולם הדיונים לפרוש את השאלה המציקה לי כל כך, אחרי שיטוט מעמיק בדפי החב"דפדיה: מהו תפקידו של חב"דפדיה? מהי חשיבותו? אלו יעדים הציב לעצמו? באלו קריטוריונים על הכותבים בו לעמוד? אלו נושאים מוגדרים כמרכזיים, ואלו כנושאי משנה? מי הוא קהל היעד של אתר זה? אשמח לקבל תשובה מפורטת כמה שיותר - תשובה שטחית בלבד לא תתקבל.... יואל
- מטרת החב"דפדיה:
א."החב"דפדיה הוקמה במטרה להוות "ספר ערכים" חב"די. מטרתנו היא להביא לכך שכל ערך, מושג, נושא, דמות וכדומה בחסידות חב"ד, יקבל ערך בחב"דפדיה, אותו יוכל כל החפץ לקרוא, להוסיף ולהרחיב" מתוך הערך חב"דפדיה:אודות.
ב. במטרה להציג בפני הציבור הכללי את חב"ד - על כל פרטיה, סעיפיה ואנשיה.
ג. על מנת להוות מקור חומר לחסידי חב"ד בכל נושא שהוא.
מהי חשיבותו?
א. בעיני המערכת - אינצקלופדיה חב"דית מרכזית (לכן שמה החדש הוא "חב"דפדיה" ולא "אינפופדיה" כפי שהי' בתחילה - כי היא אמורה לשמש אנצקלופדיה חב"דית מרכזית לכל חב"ד, לכן יש כאן ערכים על אנשים ומוסדות שאינם לפי רוחינו, ואכמ"ל).
ב. בעיני הציבור הכללי - מעין "דוברות" חב"דית רשמית על כל נושא שהוא. חסיד חב"ד* אידישעפדיה
- אני לא רואה הרבה טעם להסביר את המטרה, החשיבות והשאיפות של חב"דפדיה - משהו שכל חסיד חב"ד מן הסתם מבין לבד. מה שנכתב בדף השיחה של נתן אברהם, בנוגע לרמה ולצורך לשתכב ערכים רבים בחב"דפדיה, הוא נכון מאד, והלוואי וזה היה משתנה. אבל כפי שכבר נכתב ברחבי המיזם עשרות פעמים - זה תלוי בכל אחד שירתום את עצמו לעניין. אין תקציב שאפשר לשלם למישהו בשביל שיעבור על ערך ערך וישכתב אותו. מה שכן, מי שמכניס ערכים, כדאי שישתדל כמה שיותר שהערך יכתב נכון, ומתאים גם לאנשים שאינם חב"דניקים. יואל אתה עושה עבודה נהדרת, והלוואי ותמשיך כך, אבל מביקורת (גם ביקורת בונה) ללא מעשים, לא יזוז שום דבר, כי אין למי לבוא בתלונות. זה שייך אלי בדיוק כמו שזה שייך אליך. --chabadnik - שיחה 09:26, 5 מאי 2009 (EDT)
חובה למקד את התפקיד של המיזם
לדעתי זאת טעות קריטית להתייחס כך למיזם הזה. יתירה מזה, המשך קו כזה יכול להכשיל את המיזם, ואסביר את דבריי:
בתור אחד שעובד שנים רבות באינטרנט, אני מודע היטב לבעיה של חוסר מיקוד. דוקא מכיון שהאינטרנט הוא בעצם אין סופי ומכיל הכל, מתבלבלים בעלי אתרים רבים ומחטיאים את המטרה. אתן דוגמא אחת לדבריי: מנהל בית חב"ד נחשף לאינטרנט והוא מבין שהוא צריך להיות כאן, הוא מחפש לפתוח אתר ואז פתאום חושב לעשות שם גם שיעורי תורה, מאמרים, וידאו ועוד עשרות כלים. כולם רעיונות טובים ומועילים אבל המקורב שלו יחפש אותם במקום אחר. האתר שהוא צריך זה בעצם אתר מידע בו יוכלו למצוא את שמו, כתובתו, טלפון, אימייל ואולי גם פרטים על הפעילות. אם הוא ירחיב את זה למדור חדשות זה עדיין נחמד כי יתכן שחברי הקהילה יכנסו לראות את עצמם וכו', אבל כמעט כל שאר החומר לא נצרך באתר שלו. ואם תאמר, אז מה? מה הפסדנו מזה שיש שם גם שיעור בקבלה? התשובה פשוטה: מרוב עצים לא רואים את היער. המקורב שבסך הכל חיפש ליצור קשר עם מנהל בית חב"ד בסוף לא מוצא את מבוקשו.
במיזם ענק שכזה (חב"ד פדיה) הבעיה מורכבת יותר. כאשר לא מגדירים את המטרה ניתן להגיע לעשרות אלפי ערכים אבל עדיין להחטיא את המטרה, כיון שרובם יהיו לא שימושיים ובודאי לא בשבילם נוצרה האנציקלופדיה. כמובן שבאם היה צוות ענק של כותבים מוכשרים היינו יכולים להחליט ש"הולכים על כל הקופה" וממש מקדישים זמן וערך לכל דבר שזז כך שכל מי שמחפש משהו בחב"ד ימצא את זה כאן, אבל זה לא המצב.
כעת נשאלת השאלה: עבור מי (יותר מכולם) מיועדת האנציקלופדיה? אם עבור חסידי חב"ד המחפשים מידע על אבות אבותיהם, אזי נשקיע בחסידי חב"ד. אם עבור מתקרבים המעונינים לקבל מבט על תורת החסידות - נשקיע בקטגוריה שונה לגמרי. למשל היום המצב בשטח זה הוא עגום, מעלעול ב"חב"דפדיה" שמעליי הוגדרה כ"דוברות חב"דית רשמית" נראה כי חב"ד הינה שטחית, כמעט ללא תורה ועומק משלה, וזאת מכיון שהערכים הללו לא מושקעים.
אם הכוונה היתה ליצור מקום בו יוכלו לחפש את תולדות רבותינו נשיאינו - הצלחנו.
אפשר להמשיך הלאה, אבל נראה לי שהכוונה ברורה.
ראשית כל צריך (כל אחד מהעובדים כאן) להחליט מה חשוב לו, מה המטרה בעיניו. לא בהכרח ששני מפעילים יראו את הדברים אותו דבר, ויש מעלה בכך. כעת נשקיע בצורה נכונה, נפתח נושאים וקטגוריות ונהיה ממוקדים וכמובן בסיום נושא אפשר להמשיך הלאה. דוגמא מעולה לכך היא הניגונים שחיים נהר לקח כפרוייקט עד סיומו.
ואקצר במקום שאמרו להאריך מפני אפס הפנאי והבחירות במחוזותינו וד"ל.
פעילות נכונה
האמת הוא, כי לא הייתי נדרש לכל הנ"ל אילולא שמתי ליבי לעובדה כי אנו משקיעים בעיקר בערכים ששייכים למעגל היותר קרוב אלינו - היינו תולדות ימי החסידים, בדורות קודמים או בדור הנוכחי - מאשר לרכז מאמצים ולבאר את הערכים הבסיסיים (לכל הפחות) בחסידות שיהיו נגישים לכל גולש. נקודה למחשבה. יואל
- יואל, אתה צודק במאת האחוזים! הדבר עלה בדעתי, ותכננתי לאחר חג השבועות הבעל"ט, לצאת ב"מתקפה" של הקטגוריות של "לימוד החסידות" ו"מבט החסידות". בהצלחה גם ך! חסיד חב"ד* אידישעפדיה
תאריך עברי
ראיתי בויקישיבה שהתאריכים של השינויים אחרונים וכו' הם תאריכים יהודיים. היה כדאי מאוד לשנות את זה גם כאן כיאה לאנציקלופדיה חב"דית.
כללים ליצירת ערך על דמות חסידית
ב"ה, ישנה התעוררות רבתי, עשרות ערכים נכתבים, מאות מתוקנים מידי יום ביומו. אך דא עקא, אשר יש שאינם מבחינים בין אור קטן לאור גדול, בין חסיד לבין חסיד שווה ערך. ובכדי לשפר את המצב, מעלה אני כאן הצעות לכללים ליצירת ערך על דמות חסידית, והחב"דפדים יחד עם המפעילים ידונו וידונו, עד שייוצרו מסקנות וכללי ברזל מהם לא יזוז איש.
1. רב בית כנסת/רב שכונה צעיר בגילו, ובלי פרויקטים מיוחדים. זכאי לערך?
2. שליח. כמה שנים בשליחות, ובאיזה גיל צריך להיות בכדי שיזכה לערך?
3. חבר הנהלת מוסד?
4. מנהל פעילות בבית חב"ד?
5. חסיד שנפטר בגיל שיבה, ולא היה לו תפקיד, ואין עליו פרטים מיוחדים?
6. עזר לערוך ספרים. עובדה זו ראויה לציון בכלל?
7. ספרן בספרית חסידות. עובדה זו ראויה לציון?
8. כותב מאמרים/כתבות/סיפורים. כמה ומה יכתוב בכדי לזכות בערך?
9. סופר. כמה ספרים יזכוהו בערך?
10. רב לא חב"די שהיה פעם אחת ביחידות. זכאי לערך?
11. רב שהיה בסיום רמב"ם, והתוועדות, ומצד שני קינטר את חב"ד ברבים. זכאי לערך?
12. מקטרגים, רודפים ומציקים (חיים ליברמן, פישל שניאורסון) זכאים לערך?
13. כל צאצא של רבותינו נשיאינו זכאי לערך?
יש ודאי עוד עשרות כללים לפיהם ניתן לקבוע. אשמח אם יתפתח פה דיון של כמה ימים, דיון איכותי, בו כל המתדיינים יחשבו רק לטובת חב"ד ולמען חב"דפדיה. פיני 02:02, 12 יוני 2009 (EDT)
- כבר כתבתי יסודות ראשוניים לדיון, לדעתי. והם:
חשוב להבחין בין דמויות שונות שלא היו בהנהגתם חסידים מן השורה. לא להכניס את כולם לאותה קטגוריה. סוגיה זו ראויה לדיון רחב. ככלל - כמו בהרבה דיונים, לדעתי, חשוב לנסות לחשוב מה היה מגיב הרבי לנוכח הערך והטקסט. למשל אמירה כמו: אנו מבצעים ערכים כמו ערכים שבויקיפדיה. אינה טענה, לדעתי.
ועתה לגופם של דברים:יש לבחון שלושה נקודות,לפחות.א.האם האדם לחם באדמורי"ם - בחסידות חב"ד.ב. ה-שמר תורה ומצוותי'.ג.ה-היה יחס מהאדמורי"ם, בנקודות האמורות,ביחס לאותו אדם. ראוי לציין שבדעת הרבי יש לעיין, בנקודה הא'. ואציין נקודות למחשבה. הרח"א ביחואובסקי, למרות כל מיני דברים בעבר,דברים לגמרי לא פשוטים, הדפיס הרבי ספרו, הלא דבר הוא. בדעת קודשו "אילו וכו'" היה להדפיס חסידות גם מקאפוסט, ושאר בני הצ"צ, ועוד. ועתה בנוגע לר' פישל. הנה שמר תומ"צ באופן מלא. נקודת הבעיה היתה-מפי שמועה, שטען שדעת הרבי הקודם בעד הציונות. שמעבר לכך שאין זאת האמת, היינו, שלא זו דעתו של הרבי הקודם. הנה היה זה בניגוד לרצון הרבי, התעסקותו בהנ"ל. אבל אחרי זמן לא רב, פסק הדבר. והנה אנו מוצאים, אחרי הנ"ל, בתשט"ז, מכתב של הרבי איליו עם תוארים וכו'. "וישלחו לו תניא מכאן כו'". מעבר לכך לדעתי אפשר לפתוח קטגוריה מיוחדת על אנשים שהיו קשורים ברמה שאינה סטנדרטית לחב"ד. גם אם הם לא היו לגמרי חסידים מן השורה. ואדרבא העובדה שהם בקטגוריה כזו פירושו ההגדרתי, שאנו מגדירים את הצד החבד"י באישיותם, ולא את כל אישיותם, שאין מגמתינו, אלא פן זה באישיות. האיזכור אם היו שנים בהם פעל בניגוד ל'נשיאינו', הוא בכך שהוא אינו מופיע בקטגוריית חסידים מן השורה, ודי בזה. מקור מורכבות
חולון
אינני מבין למה בערך "קהילות חב"ד בארץ הקודש" אינו מוזכר כלל העיר חולון? הרב הראשי לחולון - הגאון החסיד הרב יוחנן גורארי', רב שכונה בחולון - הרב פנחס אלטהויז, רב שכונה בחולון - הרב מרדכי נחומובסקי, רב ביכנ"ס - הרב משה פינקוביץ, רב ביכנ"ס - הרב מאיר הלפרין, רב ביכנ"ס גרוזינים - הרב יוסף מירלשווילי, שליח ראשי ומנהל בית חב"ד הר"ר ירחמיאל גורליק, שליח לחולון - הר"ר דניאל סיתהון. שליח לחולון - הר"ר מנחם שיינברגר. מנהל מוסדות חב"ד (ישיבה גדולה, 2 גנים, תלמוד תורה) - הר"ר דוד גורארי', מנהל 5 גני חב"ד - הר"ר דניאל סיתהון. 2 בתי כנסת חב"ד, 5 מקוואות חב"ד, 45 משפחות חב"ד (פרט למקורבים). האם זה לא מספיק בכדי להכנס לרשימת "קהילות חב"ד בארה"ק.אנא תקנו.יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.
הוספה לאחר זמן: כיום אין ישי"ג בחולון, כמו"כ איני יודע אם אפשר להגדיר זה כקהילה, כמה משפחות אנ"ש (לא שלוחים) גרים בחולון? הרי ישנם ערים עם כמה שלוחים, האם אפשר לומר שזו קהילה? אולי כאן המקום להגדיר את המושג 'קהילה', ואם טעיתי ה' הטוב יכפר בעדי, וכל הקוראים יתקנו אותי, כפשוט. קהילה היא: עיר שבה מתגורר ריכוז אנ"ש שלא הגיע לשם ע"מ שליחות, או שכיום עכ"פ לא משמש כשליח. כאשר יש לאותו ריכוז חסידי מוסדות מסוימים הרי אפשר לומר שהם מוסדות הקהילה, אע"פ שהשליח באותו עיר הוא המממן. מוכרח שיהיה ביכנ"ס חבד"י, היינו הנוהג לחלוטין בכל מנהגי חב"ד ומכונה באופן רשמי (או בפועל) חב"ד. כאשר חסר א' מהגורמים הנ"ל - אין זו קהילה. תיתכן יותר מקהילה א' בעיר. לא מוכרח שלכל קהילה יש רב או\ו משפיע. עפ"ז לא יתכן קהילה של פחות מעשרה משפחות אנ"ש, שהרי אין להם מנין ובטח לא מוסדות. --אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 04:31, 29 יוני 2009 (EDT)
חב"דפדיה וחב"ד אינפו
לא אאריך בדברים. לפניכם קישור ישן שיביע את שאלתי. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
- חזק ביותר! מה עושים כדי שזה יהיה גם הלאה? במי זה תלוי? יואל * משנה חב"דפדית על רגל אחת
- האמת שאין לי מושג..לכאורה חב"דניק הי' יכול לעשות א"ז, וכנראה שהוא עשה זאת. כרגע אין לי שמץ של רעיון. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
ערכים גדולים וקטנים\דיון פתוח
היום פגשתי אברך ת"ח וחסידי. הנ"ל סיפר לי (בלי לדעת על הקשר שלי לכאן) בהתלהבות על ה"אנצקלופדיה החב"דית", כלשונו. אך הוא אמר דבר מסויים שבהחלט נתן לי כיוון למחשבה. הוא אמר שיש כאן הרבה ערכים, אך רובם קצרים מאד, בשעה שהיו יכולים להיות גדולים פי כמה.
- אולי במסגרת ה"מיזם", נוכל להתייחס גם לזה?
- "זו רק דעתי, מה דעתכם?".
- לשם כך עלינו לגרום לאנשים מקצועיים בתחומים שונים (בלי לזלזל באף אחד) להכנס לכאן ולהיות חלק פעיל, שוב פעם לא אנקוב בשמות, אך מפני מה אין האתר מעניין את חוקרי החסידות השונים של חב"ד? --אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 03:47, 21 אוגוסט 2009 (IDT)
- מי אמר לך שלא? אני יודע שהספרן יוסף יצחק קעלער (אחיין של שלום דובער לוין) כתב כאן בעבר. ועוד. לאחרים פשוט אין זמן (הם עסוקים בשצעדרין..). חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
הנה לך - סומכוס...--אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 15:48, 1 אוקטובר 2009 (IST)
- סילחו לי כולם (לעצמי כבר סלחתי), אבל המיזם הזה בטיטוליו.. אמנם כבר אפשר לראות צורה של אינציקלופדיה, מה שלא היה עד החצי שנה האחרונה, אבל האנשים המקצועיים (למי שמכיר אותם) לא באים ל"תרומות" - יש להם מספיק מה לעשות בחיים. אך כשהם רואים מיזם פורח ומצליח זה נותן להם מרץ לשנות ולהעיר כפי מקצועם. בינתיים התקדמות פה היא הכי טובה שרק יכולה להיות ואם אתה - אדג תצטרף אלינו, יהיה עוד יותר טוב. זהו ובהצלחה! --חיים נהר (שיחה) 17:34, 1 אוקטובר 2009 (IST)
אורך הערך זו לא פסגת השאיפות, אלא האיכות. למשל, פורטל כולל חב"ד- מאן דהו לקח והעתיק ממקום ידוע חומר ללא תחילה וסוף, שנראה יותר כמו ג'ונגל מאשר ערך איכותי. ולא רק זאת, אלא שהמעתיק שכח לציין מקור, ובתוך הדברים הותיר את "נכתב לעיל בפרק..." וכדו'. כך גם למשל הערך על הרב טרבניק שנגעו בו בשעות האחרונות, הרי הוא נראה מועתק מאיפשהו, ולא סגננו אותו. חושבני, כי יש להחיל כאן כלל פשוט וברור - אין להעתיק חומרים ולהכניסם כפי שהם, וכאשר מעתיקים משהו חייבים להביא מקור פיני 16:51, 1 אוקטובר 2009 (IST)
מנהגי חב"ד
לא יודע אם המקום המתאים הוא אולם הדיונים, אבל לאידך לא מצאתי מקום אחר. כפי שכתבתי, אכניס בעז"ה בשבועות הקרובים את כל הספר אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין), לאחר עבודה עליו. ישנם כמה דברים שאיני יודע איך עושים ואחרים שצריך לתת עליהם את הדעת. א. איך עושים תבנית ציון מקור כמו שיש לנו לערכים שנלקחו מהויקיפדיה? כך זה יהיה פשוט בכל הערכים שאני מכניס. ב. לכאורה כדאי לשנות את השם של "מנהגים בחגי השנה" ל"מנהגים במעגל השנה" כיון שישנם הרבה מנהגים השייכים לפרשיות, חודשים וכיו"ב וזה המקום היחיד - אך לא מתאימה לכך הכותרת. ג. אולי כדאי לחלק את המדור לחודשים וחגים כאלו שיש להם מספיק מנהגים כמו אלול, תשרי וכו' או לפי החגים עצמם כמו ר"ה, יו"כ וכיו"ב.
הצעה למתקפת עריכת ערכים
בתקופה האחרונה שמתי לב לכך שרבים מהערכים אינם ערוכים ואינם כתובים בלשון בהירה וברורה, במיוחד לאלו שאינם נמנים בגלוי על חסידי חב"ד. ב"ה הגענו לכ-3000 ערכים (!) הודות למאמציהם של כל החב"דפדים, ובמיוחד של המשתמש חסיד, אבל עדיין הרבה ערכים לוקים בחסר.
ואשר על כן, הנני פונה לכל המשתתפים לכתוב את דעתם בנוגע לערכים הקיימים, וביחד ננסה לראות האם כולם מוכנים לעצור לרגע מכתיבת ערכים חדשים ורק לערוך ולהוסיף על הישנים.
אם אראה שאכן אכפת למשתתפים מחב"דפדיה, וכולם מוכנים לעזור במתקפה זו תוך הישמרות מכתיבת ערכים חדשים - אזי הבטחתי נתונה בזו, שעד חנוכה ה'תש"ע הבעל"ט כל הערכים שכתובים כאן ישתנו לבלי הכר, בעבודה משותפת של כולנו! רק כך נוכל שחב"דפדיה תהיה אמינה ונאמנת לשמה - חב"דפדיה. יואל * משנה חב"דפדית על רגל אחת
- מצטרף. דחוף למתקפה. בא נקבע שממחרתיים - המקפה מתחילה רשמית? חסיד חב"ד* אידישעפדיה* פותחים אלף רביעי!
- כדאי לפתוח "דף למיזם", עם רשימת ערכים וכו'. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* פותחים אלף רביעי!
- אני לא רוצה להוריד אותך מהמרץ שתקף אותך בקשר לעריכת הערכים, אבל הנקודה שאני מציע היא אחרת לגמרי:
- אני מציע שיהיה לכל המשתתפים הפעילים, או לכל הפחות לארבעה מהמשתתפים הפעילים, משימה ברורה של עריכת הערכים בלי להוסיף ערכים נוספים. רק לערוך את הקיימים ולהוסיף עליהם. אחרת חבל, אתה תתחיל עם כל המרץ, ואחר כך תראה שאף אחד לא איתך ותעצור עם המיזם של עריכת הערכים. ותחשוב כמה דקות תראה שזה נכון, וכך זה היה בכל דבר כאן בחב"דפדיה.
- אז מה הפיתרון?
- הפיתרון הוא, לפי עניות דעתי, לחכות כמה ימים שכל המשתמשים הפעילים ייכנסו לחב"דפדיה מתי שהוא (ומשתמשים פעילים כוונתי בנתיים אליך כמובן, אדג, חבדניק, ועוד כמה שמידי פעם זורקים כמה עריכות) ויביעו את דעתם באולם הדיונים, על מנת לראות האם הם באמת מוכנים לענין, ולא רק שיישבו מן הצד ויסתכלו לראות את עריכת הערכים, וגם לא יוסיפו חדשים... שכל אחד מהם, יציע את דעתו, יכתוב באלו ערכים הוא מעדיף לערוך ולהוסיף (היכן שטח המומחיות שלו) ואז - נוכל לגשת למיזם עריכת הערכים.
- כל עוד זה לא יקרה - חבל על זמננו. לא יהיה כאן כלום. יהיה מה שהיה עד היום, שכל שבוע או שבועיים, מישהו מחליט לערוך בצורה לא מסודרת. כוונתי בכל הצעה זו היא, שנתחיל לערוך בצורה מסודרת, וזה אפשרי רק כאשר כולם ביחד יצטרפו אליו, ולכן חשובה דעתם של כל המשתתפים הפעילים, וגם ובעיקר דעתך (כמשתמש הכי פעיל כאן).
- בעקבות כל הנ"ל, אני מעריך שתשנה את מה שכתוב בדף מיזם עריכת הערכים, כי לא זאת היתה כוונתי (הדף יכול לבוא לידי שימוש כאשר כולנו ביחד נחליט על כך, אחרת חבל לכתוב את שמי על המיזם, זה פשוט לא נכון, ובאם זה יימשך כך אבקשך להוריד את שמי משם), למרות שזה ענין בפני עצמו שיהיה דף מיוחד שבו יהיה כתוב את הערכים שצריך לערוך, על דרגותיהם כפי שסידרת שם בצורה יפה.
- נא כתוב את דעתך כעת, לאחר מחשבה בענין, ואשמח שנמתין יחד לדעתם של כל המשתמשים כאן, ואת ה"מתקפה" נבצע יחד ולא כל אחד באופן נפרד. (וכמובן שאין זה מונע חלילה מעריכה באופן עצמאי כפי שהיה עד עתה, ואדרבה - כל עוד אין הסכמה כללית בקרב כל המשתמשים הקבועים למיזם עריכת הערכים, יש להמשיך בעריכה העצמאית בכל התוקף, כי כל עוד יש לנו יכולת לשפר אנחנו צריכים להשתמש בה, אבל כאמור - ההצעה שלי היא אחרת לגמרי, וכוונתה היא שכולם יחד יעשו זאת ובצורה מסודרת). תודה. יואל * משנה חב"דפדית על רגל אחת
- דבר ראשון - ברכות על המרץ והיוזמה בשיפור פניה של חב"ד פדיה.
- מסכים איתך מאד. מי כמונייודע את המצב כאן. ויותר מסכים עם כך שרק כאשר יצטרפו עוד משתמשים נוכל להתחיל. אולם אני חושש שזה יקרה בעוד הרבה זמן. חב"דניק מבקר פה פעם ב..., אדג חוזר לישיבה באלול, ומיכאל+פיני לא נראים כאן. צריך לקוות לטוב - שיתגייסו לנושא במלוא המרץ. כרגע אשנה את מה שכתבתי במים.
- אמנם, לדעתי עניין אי הוספת הערכים אינו אפשרי. חב"דפדיה היא אנצקלופדיה שלא יכולה מלהפסיק לפעום. נוכל אמנם להתגייס לעניין העריכה - לחוד וביחד, אבל בלי להכריז "רסמית" על הפסקת יצירת ערכים.
- רוב שלומות. מחכה לתגובתך. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
- הקדשתי זמן לחב"דפדיה, אבל הפסקתי כי נראה לי שאין מספיק פרסום לאתר זה, ולכן אין מספיק נכנסים ופעילים. יש צורך דחוף לפרסם בבאנר מלהיב ב'אינפו', וגם ב'בית משיח' פיני 01:31, 7 אוגוסט 2009 (IDT)
- אענה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:
- למשתמש חסיד: הענין הוא שהמשתמשים הללו ישנם. אלא מאי? שהם לא מרגישים שזז כאן משהו. ההבדל העצום בין ויקיפדיה לכאן, ששם כל הזמן עורכים, אז כיף לעבוד שם. ואצלינו זה לא קורה כי ב"ה לא כולם נמצאים על האינטרנט ובמחשבים כל הזמן, מה שאין כן בציבור שם (והציבור של ויקישיבה גם כן, באופן יחסי). ולכן, מי שכן גולש בחב"דפדיה, מוטלת עליו אחריות גדולה, לדאוג שחב"דפדיה תהיה אמינה ויציבה. בשביל זה, צריך שכולם ביחד יטלו חלק בעבודה.
- וכפי שכבר כתבתי בכמה מקומות כאן, שהפיתרון לזה הוא: עצירה, לבנתיים מכתיבת ערכים חדשים, והתמקדות על פיתוח הקיימים, תוך חלוקת עבודה (כל אחד בתחום שלו).
- ולדבריך, שחב"דפדיה לא יכול להפסיק להוסיף ערכים חדשים - זאת אפשר להשאיר למשתמשים שמגיעים לכאן כדי להוסיף ערכים... אנחנו, שמבינים את העוצמה של חב"דפדיה, ומבינים שהרבה אנשים לוקחים מכאן חומר - לא יכולים להרשות לעצמנו שכל הערכים שכתובים גרוע (והם הרבה, הייתי אומר שתי שליש) יישארו כאן ככה.
- אני חוזר ואומר שוב ושוב: אם תשקיע מחשבה כמה דקות בענין, תיזכר שהנסיון הראה שכל הזמן מוסיפים ערכים (ובעיקר על אירועים מתחלפים ועל חסידים בדור שלנו, יקרים וחשובים ככל שיהיו), והמטרה העיקרית של חב"דפדיה מתפספסת. וזו הסיבה האמיתית לאי-התקדמותה של חב"דפדיה. כשכולנו נחלץ למשימה, ונקבע גבולות ברורים (כמו: אי הוספת ערכים וכדומה) ונחלק את העבודה בינינו, כל אחד בתחומו הוא - בטוחני שנסיים את עריכת כל שלושת אלפי הערכים עד לחנוכה ה'תש"ע, וכפי שכבר כתבתי.
- אני מבין שיהיה לך קצת קשה לחדול ממנהגך הטוב (ודבר בעיתו מה טוב...) להוסיף ערכים כל הזמן, אבל אם תנסה להתאפק קצת, תראה שההצלחה האמיתית (של ערכים תקינים ואיכותיים) - עוברת כל גבול.
- למשתמש פיני: לעולם לא נדע מה תכליתו של מעט הזמן שאנו משקיעים בחב"דפדיה, משום שכל העת נכנסים אנשים, צופים, קוראים ומשתמשים בחומר הרב שנמצא כאן, מהם אנ"ש חסידי חב"ד ומהם מתקרבים או חוקרים על חב"ד. לכן, ייתכן ואין מספיק פרסום לאתר זה, כדבריך, אבל: א. אי אפשר לדעת כמה כן נכנסים לאתר, וזה על אחריותינו. ב. בעתיד, המיזם הזה של חב"דפדיה יכול להפוך לסמכות החב"דית היחידה ברשת האינטרנט, וגם זה על אחריותנו. ככל שנרבה לערוך, לסדר להוסיף ולשפר את הערכים הקיימים, כך ייטב לחב"דפדיה ולנו.
- הסיבה שאין מספיק משתמשים פעילים היא, כי עדיין לא כולם הפנימו את הערך והחשיבות של הוספת ערכים ושיפורם, או שהם חוששים מהאינטרנט (במקרה שלא רכשו תוכנת חסימה "רימון"). אין לנו בשביל מה לחכות לכולם ולהמתין - עלינו לכתוב. נכון, בלתי אפשרי שכל יום כולנו (וכוונתי למשתמשים הפעילים) נהיה כאן, אבל כל עוד יש לנו אפשרות, נציץ ונבדוק את מה אנחנו יכולים לשפר.
- השאלה שלי היא, מה דעתך על הצעתי להפסיק לתקופה את הוספת הערכים, ולחלק בינינו את שטחי העבודה, שכל אחד יטפל בתחום שלו שהוא מבין בו ויכול לתרום, ויחד עם זאת לעקוב אחרי עריכות המשתמש האחר ולסייע בידו. לעניות דעתי, וכפי שכבר כתבתי בכמה הזדמנויות מעל דפי השיחה כאן, רק כך נוכל להבטיח שחב"דפדיה תהיה מתאימה לשמה, ונוכל להתגאות בערכים המיוחדים עליהם עברנו ושיפצנו וכו'. נא כתוב דעתך בענין, היא חשובה לכולנו מאוד. תודה. יואל * משנה חב"דפדית על רגל אחת
- יואל, אני לא יכול להתחייב להפסיק מלהוסיף ערכים, אבל כן יכול להמעיט בהם -ולהשקיע בעריכה. קח על עצמך את ניהול המיזם, תן לי תחום עבודה - ובל"נ אשקיע בו. כל טוב ושבת שלום. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
- קראתי את דבריך, שלדעתך אי אפשר להפסיק את כתיבת הערכים באופן רשמי. ואולי באמת תמשיך לכתוב ערכים חדשים אם אתה לא יכול להתחייב על כך. אבל ביחד עם זה, שיהיה ברור לכולנו, שהמטרה שלנו עכשיו היא לשכתב את הערכים הקיימים. וזה אפשרי לעשות רק כשכולנו נעשה זאת יחד, אחרת, בלשון העם, "חבל על הזמן". התחום שלנו עכשיו הוא לגייס את כל המשתמשים הפעילים לעבודה הזו של עריכת הערכים והוספה עליהם. להבהיר לכל אחד את החשיבות שבענין הזה - הנה, אתה כבר הבנת ב"ה, וצריך שכולם יבינו (וזה אפשרי), וכשנגיע להבנה הזו כולנו יחד (ולא רק אתה) - אז נוכל לחלק תחומי עבודה ולסייע זה לזה בעבודתו. בנתיים, לא נוכל לחלק בינינו עבודה כי בסוף נתייאש, כמו ש"כבר היה לעולמים", וזה - גיוס המשתמשים למתקפת עריכת הערכים - תלוי גם בך. (וכמובן שזה לא סותר להמשיך לעבוד באופן עצמאי על ערכים, כפי שתראה לנכון במעט הערכים שערכתי לאחרונה. תוכל גם לעיין בכללי העריכה הפשוטים אותם כתבתי בדף המשתמש שלי, אני מתאר לעצמי שתוכל להיעזר בזה, לבד מהרגיל אצלך). בהצלחה, שבת שלום. יואל * משנה חב"דפדית על רגל אחת
- יואל, אני לא יכול להתחייב להפסיק מלהוסיף ערכים, אבל כן יכול להמעיט בהם -ולהשקיע בעריכה. קח על עצמך את ניהול המיזם, תן לי תחום עבודה - ובל"נ אשקיע בו. כל טוב ושבת שלום. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
- הקדשתי זמן לחב"דפדיה, אבל הפסקתי כי נראה לי שאין מספיק פרסום לאתר זה, ולכן אין מספיק נכנסים ופעילים. יש צורך דחוף לפרסם בבאנר מלהיב ב'אינפו', וגם ב'בית משיח' פיני 01:31, 7 אוגוסט 2009 (IDT)
- רוב שלומות. מחכה לתגובתך. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
- אמנם, לדעתי עניין אי הוספת הערכים אינו אפשרי. חב"דפדיה היא אנצקלופדיה שלא יכולה מלהפסיק לפעום. נוכל אמנם להתגייס לעניין העריכה - לחוד וביחד, אבל בלי להכריז "רסמית" על הפסקת יצירת ערכים.
- מסכים איתך מאד. מי כמונייודע את המצב כאן. ויותר מסכים עם כך שרק כאשר יצטרפו עוד משתמשים נוכל להתחיל. אולם אני חושש שזה יקרה בעוד הרבה זמן. חב"דניק מבקר פה פעם ב..., אדג חוזר לישיבה באלול, ומיכאל+פיני לא נראים כאן. צריך לקוות לטוב - שיתגייסו לנושא במלוא המרץ. כרגע אשנה את מה שכתבתי במים.
- דבר ראשון - ברכות על המרץ והיוזמה בשיפור פניה של חב"ד פדיה.
- שבת שלום. ובשבוע הבא אתחיל באופן עצמאי - עד אשר נתארגן ונתחיל. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
קראתי בעיון את דברי המשתמשים, אין ברצוני להכנס לויכוח עקר, אך אגע בג' נקודות, שמטרתם היא העלאת רמת הערכים: א', הדרך הנכונה והפשוטה ביותר שהוכיחה את עצמה ובגדול בויקיפדיה העברית והאנגלית היא פשוט: כמה שיותר קוראים, כלומר: במקום נורמלי יש כמה שעובדים בצורה מקצועית במקום כזה - אין, הפיצוי על זה חייב להיות שעשרות אנשים יתרמו את הידע שלהם. כמובן, שכאשר בא אדם מקצועי הוא מרים את הערך, ודאי, אך זה יוצא דופן, מקור המידע האמיתי הוא ההמון. לא יעזור כל מאמץ, אם לא יהיו עוד לפחות 100 אנשים שידעו שחבדפדיה הוא מקור לצרכים חסידיים, ויהיו מוכנים לתרום מהידע, לעולם לא נצליח להפוך את הערכים למוצלחים יותר. איפה יהושע מונדשיין, הוא לדעתי אדם שדעותיו לא נכונות (עשיתי צנזורה, כי מי יודע מי יקרא את זה), אך הוא פשוט בעל ידע עצום. תאמרו זה לא ריאלי, זה ריאלי ועוד איך, כאשר יהושע יפגש בחבדפדיה פעם ועוד פעם הוא יתחיל להכנס לכאן לבד, ועל זה הדרך, ש"ז ברגר, י"י קמינצקי, שד"ב לוין, וולוה רוטנברג, אלו הם אנשים בעלי ידע חסידי, שהם צריכים לרצות להיכנס לכאן. הייתי מכנה את זה מודל ויקיפדיה, כלומר, ויקיפדיה היום לא צריכה למשוך מומחים ולהתחנן לעזרה, המומחים רבים לתרום מידע. תם קוראים ואומרים: נו, טוב הוא לא ריאלי. קראו את סעיף ב'. ב', מי אמר שהערכים צריכים להיות מלאים, מדויקים ומסודרים? כלומר, 95% מהאנשים לא ששים לכתוב ערך חדש, זה נשמע מפחיד ואחראי. אבל לתקן טעות, להוסיף קישור, לתקן פרט מידע ולתרום סיפור, רבים ישמחו! כלומר, מה שאני חושב, שכרגע צריך שחבדפדיה תגיע תוך שלשה חודשים ל5000 ערכים, ע"י העתקת: ספר התמימים (גנזבורג), הקטלוג של קה"ת וחיש, ספר השלוחים, להעתיק הערכים (כמובן באופן חוקי וכו') ממקומות נוספים. אחרי זה חבדפדיה תהפוך לכזה מקום שכמעט לכל מושג\ אישיות\ ספר חסידי יהיה ערך, לא מדויק, קטן, לקוי אבל יש, אז הרבה אנשים פשוט יגיעו לכאן לבד! (אגב גוגל, ממקם אותנו במקומות די טובים). ג', הדברים הבאים יהיו מעט כואבים: יש לצערנו הרבה אנשים שחשים מעט שלא בנוח בעקבות השקפת עולם מעט לא נכונה אודות חייו הנצחיים של הרבי וכו' או פרסום משיח. האתר מזוהה ומקוטלג אוטומטית כמשהו 'משיחי' 'צפתי' או דברים דומים. מנסיוני שסיפרתי בהתלהבות על האתר הנפלא וכו' הרבה מחבריי שאלו בתמהון זה לא איזה אתר משוגע כזה?, מה הפתרון אינני יודע, אבל צריך לחשוב על פתרון חכם, להשביע את האריה ושהכבשה תשאר שלימה, אפשר? לאו דוקא, אבל זו בעיה.
בנוגע לדיון שלעיל: אני מוכן לקחת על עצמי 100 ערכים טעוני שיפור, תשימו קישורים בדף המשתמש שלי, אני אשתדל לטפל בהם. מה יהיה בכללות, לא יודע, אני אמשיך בדרכי (נכנס לאתר, מקיש ערך אקראי', וכל הקודם - זוכה ומזכה), א גוטע נאכט --אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 10:12, 9 אוגוסט 2009 (IDT)
- ראשית כל יישר כח על הקדשת הזמן והמחשבה לענין הנחוץ. שנית, קראתי את כל מה שכתבת, ודעתי היא:
- א. אנחנו לא ויקיפדיה (עדיין), ואין הרבה קוראים. את המציאות הזו אנחנו (חב"דניקים שנכנסים לכאן, כותבים עורכים ומוסיפים) לא יכולים לשנות. זה תלוי במנהלי האתר, וביותר אנשים משועממים...
- במקומות אחרים יש אנשים מקצועיים מהסיבה שהם יושבים ולומדים בצעירותם את המקצועות עליהם הם כותבים, ומרחיבים אופקים ככל שהם מתבגרים, וכך גם כאן: את הנושא המרכזי של חב"דפדיה כולנו לומדים - תורת החסידות. ובזה עלינו להשקיע, כל אחד כפי יכולותיו, ואט אט להרחיב. כל אחד לומד כל יום חסידות, ולכל אחד יש ידע, רק שהוא צריך להעלותו על גבי החב"דפדיה, ולבדוק אם החומר כאן נכון לפי הידוע לו.
- ב. אתה צודק בקשר להוספת ערכים, וזה צריך להיעשות במקומו ובזמנו. כעת שני שליש (!) של הערכים לא מדוייקים ולא ערוכים. לפני שאנחנו מתקדמים קדימה, ומאבדים פרופורציה, כדאי לנו להשקיע בנושא הזה של עריכת הערכים, ואז נוכל להמשיך הלאה. כך קורה גם בויקיפדיה, שיש מיזם של נושא מסויים ועליו כולם "מתלבשים". אם עכשיו נחליט שאנחנו מוכנים לכזו מתקפה, ובכל שבועיים או חודש נתעסק בקטגוריה מסויימת - יהיו תוצאות, ואם לא, אז חבל על הזמן, וכפי שכבר כתבתי ואני חוזר וכותב: חב"דפדיה תאבד מצביונה ותחדל מלהיות אנציקלופדיה חב"דית שמטרתה להפיץ את מעיינות החסידות. ואז, גם בחלומות הרחוקים ביותר, דמויות כמו שהזכרת לא ייכנסו לכאן. וחבל.
- כעת הכל תלוי בנו.
- ג. אנחנו לא יכולים לגרום לאנשים לשנות את מחשבותיהם ודמיונותיהם, אלא רק לכתוב ולהפיץ חסידות. המטרה שלנו היא לשבת ולכתוב ולערוך כמה שיותר ערכים בענייני חסידות כפי שהם כתובים במקורותינו, ומתוך הספרים, לתת לכל אחד את החסידות כאשר הוא מחפש באינטרנט, ולזרז את הגאולה. "מעט אור דוחה הרבה חושך".
- מחכה לתגובתך בנידון. יישר כח. יואל * משנה חב"דפדית על רגל אחת
- אם יורשה לי בתור צופה מן הצד (שלפעמים משנה ומשפר ערכים קיימים), אתייחס לשתי הנקודות האחרונות שבדבריך:
- אני חושב שאתה צודק לגמרי בענין הנקודה השניה. המטרה היא לכתוב המון ערכים אפילו אם לא מוצלחים ומלאים (כל זמן שהם חשובים לכשיתמלאו) וכך יהיו האנשים שיוסיפו לינקים, תיקונים והרחבות. יש הרבה דוגמאות לכך, וכמו שכתבתי לחסיד שיש לי בתור דוגמא את אוצר מנהגי חב"ד (שזה דבר שגם לא יצטרכו להרחיב אח"כ). דעתו של הרבי ידועה שהכמות מביאה איכות, ולכן צריך להתמקד כעת בהרחבת הכמות ולבסוף תגיעה גם האיכות.
- בנוגע לנקודה האחרונה, לדעתי צריך לשנות גישה. דוגמא פשוטה: כאשר מזכירים את הרבי בערך על אחד החסידים, לדעתי לא צריך לכתוב מלך המשיח שליט"א, כיון שמספיק שהמילה הרבי היא לינק לערך על הרבי ושם יש את כל החומר וכו'. ככה אתה מצד אחד נותן כביכול לכל אחד להרגיש שזה מקום גם בשבילו ולא צריך להיות משיחיסט קיצוני כדי להיות חלק מהמיזם, ומאידך לא מפסיד כלום כי בסופו של דבר כל אחד שרוצה לדעת מהו רבי או כל ערך אחר שיש לו שייכות למשיח וכו' - יהיה לו את כל החומר הנדרש.
- בהצלחה רבה לכולם.
- ל"צופה מן הצד":
- חבל מאוד שמחקת את דבריי לפני שכתבת את שלך. אם היה לי רצון לענות לדברים שלך - פספסת את ההזדמנות. ודומני, שבפעם הבאה שתעשה זאת - תיחסם. יואל * משנה חב"דפדית על רגל אחת
- אתה באמת חושב שמחקתי את דבריך מתוך כוונות זדון? נפלא בעיניי. ככל הנראה נכנסתים דרך דף השינויים האחרונים ולכן הגעתי לגירסא בה לא היו דבריך, וכאשר שמרתי את הדף הם נמחקו. אני למא מחפש שתגיב לדבריי, אבל בטח לא חיפשתי לעצבן אף אחד. בכל אופן, אשמח לקחת חלק בעריכת ערכים באם אקבל מספר ערכים לעריכה בכל פעם. הצופה מהצד.
- ל"צופה מהצד": סליחה אם מובן ממה שכתבתי שאני חושב שמחקת את דבריי מתוך כוונת זדון, אני הרי לא יכול לדעת מה כוונתך. רק, שכאן בחב"דפדיה (כמו בכל מקום אחר ברשת האינטרנט) אי אפשר לנחש, ו"מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך" - הכל הולך אחר המעשה, והיות שחלה הטעות המצערת בשגגה, על כן היו דבריי בסגנון זה. להבא, משתדלים שלא יקרו טעויות כאלו חלילה, וכך גם לא נבוא לידי אי-נעימויות. אנא קבל זאת ברוח טובה, ובהצלחה רבה בהמשך פעולותיך הטובות במסגרת החב"דפדיה. יישר כח על הערכים שכבר הכנסת! יואל * משנה חב"דפדית על רגל אחת
- במענה לדברי אדג:
- אני מסכים איתך מאד. באמת. אבל כדאי שלא נתמקד בתחום אחד אלא לחלק את זמננו לחמישים חמישים: חמישים לעריכת ערכים וחמישים להוספה כדבריך.
- אדג העלה בעיה וצופה מן הצד הציע פתרון. כדאי לדעתי לפתוח דיון חדש בנושא - כי לדעתי הוא מהותי בהחלט. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
- יואל, בוא נחלק את הערכים הטעונים שיפור בינינו בדף המיזם - יש לנו כבר שלושה-ארבעה משתמשים, וזה בהחלט טוב להתחלה. אסור למשוך את זמן ההתחלה כמו מסטיק. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
- חסיד היקר, תמיהני עליך, משום שלפי דבריך לא קראת את כל הדברים שהוצגו כאן. הרי לדבריו של אדג כתבתי מענה מנומק היטב, והצופה מן הצד לא ענה על הבעיה שהציג אדג (אולי בקשר לענין השלישי, שגם עליו עניתי בדברי) והפיתרון היחידי לכל הנ"ל הוא להרבות באור וממילא החושך (שמשום מה אוהבים להתעסק איתו כאן, לדאבון הלב) ייעלם.
- אלא מאי, מן הסתם כתבת את דבריך (תשובתך לאדג ודעתך) לפני שקראת את שכתבתי והבנת על מה אני מדבר. כאשר תקרא שוב ותגיע לכלל הבנה - אשמח שתסביר את דבריך, שכדאי לפתוח דיון חדש בנושא שלדעתך הוא מהותי בהחלט - דיון חדש על מה, באיזה נושא ומדוע הוא מהותי בהחלט.
- ובנוגע לדבריך אלי - אני לא מבין מדוע עלי לחזור שוב ושוב על הדברים, כאילו מדובר כאן בילדים: כל עוד לא תובן הנקודה שעל הערכים כאן להשתפר באין ערוך כפי שהם עכשיו, שאת זאת ניתן לעשות רק על ידי עצירה מכתיבת ערכים חדשים בכוונה תחילה (ואני מדגיש - בכוונה תחילה, להוציא ערכים שנכתבים במרוצת הזמן ובלית ברירה, כולל ובמיוחד ערכים חדשים שייכתבו כתוצאה מעריכת הערכים והרחבתם), ובעקבות עצירה זו, נוכל לאמת את תוצאות הערכים החב"דיים. אחרת חבל על הזמן, ונלך לחפש לנו עיסוק אחר בלי נדר בדקות היומיות אותם משקיעים בחב"דפדיה.
- כפי שכתבתי, בכל מקרה אחר, תוך זמן תצא חב"דפדיה מכלל שימוש אמיתי ונכון ולא תהיה התקדמות לשום מקום. כל מחשבה שייכנסו לכאן אנשים, ובמיוחד חסידי חב"ד, וייפתחו את הערכים - שווה לסיכוי שבני-אדם יטוסו בחללית לשמש ויגיעו חיים. זו פשוט אשליה. כל עוד אנחנו נמצאים כאן ויש לנו זמן להתעסק עם זה - כדאי לנו להתאזר בסבלנות, לעצור לרגע ממרוצת כתיבת הערכים החדשים, לבחון אלו ערכים עלינו להרחיב, לערוך ולשפץ, ולגשת לעבודה, כל יום קצת וכל אחד בתחום שלו.
- אני מניח שעבודה זו תהיה מאתגרת ומעניינת לא פחות מכתיבת ערכים חדשים, ותעניק לכל אחד מן המשתמשים ידע אמיתי ונכון, כאשר לא רק הוא יבדוק את עצמו, אלא גם המשתמשים האחרים, שגולשים כאן בקביעות ועוקבים אחרי עריכותיו, יסייעו ויעזרו לו בעבודתו-עבודתנו-מטרתנו.
- כולי הבנה כלפי אלו שרוצים לדמות את ויקיפדיה לחב"דפדיה, ודווקא לכן מחובתי להבהיר כי זהו דימוי לא נכון בעליל, ואסביר את כוונתי: ויקיפדיה זהו מיזם עולמי, ואנשים דוברי עברית מכל העולם נכנסים אליו (אל המיזם בעברית) ותורמים את חלקם, כי הם חושבים שבזה הם תרמו לחברה (כך הרי האנציקלופדיה העולמית יצאה לדרך, על בסיס רעיון "התרומה לחברה"...). אולם אנחנו, חסידי חב"ד, שהערכים אותם עלינו לכתוב הם קצת יותר מהותיים (בלשון המעטה), ומטרתנו היא להפיץ חסידות ולהביא את ההתגלות, כתיבתנו שונה בהחלט ועליה להיות מדוייקת יותר ואמינה יותר, וזאת ניתן לעשות רק בעבודה משותפת -
- (יובהר, כי הערכים המדוייקים ביותר בויקיפדיה הם ערכים שנעשו בעבודה משותפת (ואין הרבה כאלה, ולכן גם אין הרבה ערכים מדוייקים..., מה שאין כן כשהעבודה נעשית במתכונת התרומות מכל גולש, הערכים מתעוותים ומאבדים את צורתם, והטעויות שם מקבלים אישור של "רוב" מדומיין ו"עוברים", ואח"כ העולם כולו סומך על שנכתב).
- - כאן בחב"דפדיה, עלינו לעבור ערך-ערך, לבדוק אותו היטב במקורות, האם הוא מתאים עם מה שכתוב בחסידות ובספרי חב"ד או לא, וכך נוכל לנפות את הערכים מתוכנם המיותר או השגוי, ושני שליש הערכים בחב"דפדיה, שכתובים בצורה מעוותת-מה, יקבלו סוף סוף את המגיע להם.
- אקווה שעכשיו דבריי ברורים, ולא אצטרך להסביר אותם שוב. פשוט נראה לי מוזר לחזור שוב ושוב על אותם מילים, ותקוותי שתסיקו - כל אחד ואחד - את מסקנותיו בעצמו ונוכל באמת לגשת לעבודה, שאגב - תוכל להתחיל רק כאשר יהיו לנו לפחות חמישה משתמשים פעילים לשלושת החדשים הבאים, אחרת אין ערך להחלטה על מיזם עריכת הערכים. בהצלחה לכולם ושבוע טוב. יואל * משנה חב"דפדית על רגל אחת
- ואני חוזר שוב - אוכל לצמצם את זמן ההוספה - אך לא לגמרי. אני מוכן להתחיל בעבודת העריכה בכל עת שתודיע לי. ערב טוב. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
- הנושא שעליו דיבר צופה מן הצד הוא נושא - שלדעתי ולא לדעתך, ואני מכבד את זה - ראוי לדיון איך הופכים את חב"דפדי' לקונצזוס. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
- לדעתי הנושא סגור. כאשר תחליט שיש להתחיל - נתחיל. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
- הנושא שעליו דיבר צופה מן הצד הוא נושא - שלדעתי ולא לדעתך, ואני מכבד את זה - ראוי לדיון איך הופכים את חב"דפדי' לקונצזוס. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
- ואני חוזר שוב - אוכל לצמצם את זמן ההוספה - אך לא לגמרי. אני מוכן להתחיל בעבודת העריכה בכל עת שתודיע לי. ערב טוב. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
- יואל, בוא נחלק את הערכים הטעונים שיפור בינינו בדף המיזם - יש לנו כבר שלושה-ארבעה משתמשים, וזה בהחלט טוב להתחלה. אסור למשוך את זמן ההתחלה כמו מסטיק. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
- אדג העלה בעיה וצופה מן הצד הציע פתרון. כדאי לדעתי לפתוח דיון חדש בנושא - כי לדעתי הוא מהותי בהחלט. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
שוב פעם נכנסנו לדיון שאינו מוליך למעשה, כרגע, האם אי מי מעוניין בעזרתי בעריכה ספציפית על ערכים? בשמחה, כתבו לי מה בדיוק, ואני אשתדל לעזור. בנוגע להנקודה הג', לא הייתה כוונתי באמת לשנות את חבדפדיה, אני חושב שזו צריכה להיות הגישה החבדי"ת, אבל אנחנו צריכים יחצ"ן, אבל זה רק דרך למטרה: למשוך את כל היסוטריוני ובקיאי לויבאויטש לחבדפדיה ולהפוך אותה למקום יותר מקצועי מבחינת האנשים שבה.--אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 01:09, 10 אוגוסט 2009 (IDT)
מתקפת עריכת ערכים / הצבעה
כדי שנדע שאכן יש לנו משתמשים פעילים שמוכנים לגשת למתקפה של עריכת הערכים בחב"דפדיה כמדובר בארוכה בדיון לעיל - נבצע כאן הצבעה, וכל מי שמעונין בזה ייתן את קולו - בכתיבת אחת מהאפשרויות הבאות: מוכן / לא מוכן:
- מוכן. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
- מוכן. צופה מהצד
- מוכן. כמה טוב לחזור ולתרום... א איד
- מוכן. --אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 08:18, 12 אוגוסט 2009 (IDT)
- מוכן. יואל * משנה חב"דפדית על רגל אחת
- מוכן. מתמיד
חלוקת העבודה
כדי שזה יהיה אפקטיבי צריך לחלק את העבודה באופן ברור, ורק כך נדע שאכן יש שכר לפעולתך. האם מישהו מוכן לקחת אחריות?--צופה מהצד 10:58, 14 אוגוסט 2009 (IDT)
- אכן, אתה צודק. כפי שלכאורה ברור - כולם רוצים כבר להתחיל במתקפה ואף הביעו את מוכנותם ונכונותם, וביחד עם זה ברור לכולנו שבכדי שזה יהיה אפקטיבי - יש צורך לחלק את העבודה באופן ברור.
- היות שעד עתה, נאלצתי להיות המציע, אמשיך בנתיים:
- כל אחד יכתוב כאן, תחת הכותרת "חלוקת העבודה", את שטח העבודה בו הוא מתמחה, או שנראה לו שהוא יוכל לשפר אותו בצורה טובה.
- אני מתאר לעצמי, שחלק עיקרי במתקפה יהיה עבודה משותפת, דהיינו: באם משתמש אחד "ייתקע" בערכים מסויימים, הוא יפנה למשתמשים אחרים שייבואו לעזרתו בשיפוצם, וכמו כן כולם יעקבו אחרי כולם בדפי השיחה של הערכים ה"משתפצים" לצורך תיקון מדוייק ואמין.
- למרות זאת, כדאי לחלק את העבודה וכל אחד ייקח תחום מסויים הקרוב לליבו אותו הוא ייפתח וייסדר.
- אני למשל מוכן לקחת על עצמי את מבצעי המצוות של הרבי על פרטיהם הטכניים והתוכניים (למרות שזה לא כל כך קל, ואני לא בטוח שאוכל להקיף הכל, ויתירה מזו - בטוח שאצטרך להסתייע בעזרתכם). יחד עם זאת - מוכן לעזרת כל מי שיצטרך ואוכל לעשות זאת, ובעיקר בתחומי העריכה. יואל * משנה חב"דפדית על רגל אחת
- אני אקח את ספרות רבותינו נשיאינו. יש לי ידע די נרחב בנושא וכמובן שלינק בכל ספר להיברו בוקס ולקניה בחב"ד שופ לצד צילום דף השער רק יכול להועיל. חוץ מזה, סיימתי את העבודה על כל המנהגים של ר"ה, ואשתדל להכניסם בימים הקרובים.--צופה מהצד 11:04, 17 אוגוסט 2009 (IDT)
- אני אקח את חסידים ואנשי מעשה, שלדעתי הוא החלק המרכזי בחבדפדיה, שהרי באינצקלופדיה עסקינן--אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 16:24, 17 אוגוסט 2009 (IDT)
- בתור התחלה אקח את קטגוריה:ספרי חסידים, שזקוק לסדר דחוף. תוך שלוש-ארבע שעות לכל היותר אתחיל במלאכה. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
- דיווח על התקדמות העבודה במיזם:עריכת ערכים. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
- אני לא נמצא פה הרבה. אבל מחר אני יוכל בהחלט לנסות לעבוד על ה"שנות הקהל". תודה ובהצלחה לכם, משתמשים יקרים. א איד 19:40, 17 אוגוסט 2009 (IDT)
- ממש יפה הרעיון, הביצוע וכו'. הכניס לי גם כן חשק ומקווה שיהיה לי זמן לזה. הדבר הכי חשוב כמובן הוא כותבים. אפשר לגרור כותבים על ידי ידיעות באתר חב"ד אינפו. אם מישהו יקח על עצמו להכין מדי שבוע ידיעה או שתיים (על ימי חב"ד של אותו שבוע, על ערכים חדשים שנכתבו, ערכים שקושרים עם הזמן (מנהגי חודש אלול) וכדומה) זה יביא פרסום לחב"דפדיה ובע"ה גם כותבים. הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכה. --chabadnik - שיחה 04:08, 18 אוגוסט 2009 (IDT)
- אני לא נמצא פה הרבה. אבל מחר אני יוכל בהחלט לנסות לעבוד על ה"שנות הקהל". תודה ובהצלחה לכם, משתמשים יקרים. א איד 19:40, 17 אוגוסט 2009 (IDT)
- דיווח על התקדמות העבודה במיזם:עריכת ערכים. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
- בתור התחלה אקח את קטגוריה:ספרי חסידים, שזקוק לסדר דחוף. תוך שלוש-ארבע שעות לכל היותר אתחיל במלאכה. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
- לוקח ע"ע להכניס ידיעות. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* המהפכה החדשה
ההתישבות בחברון
ישוב ארצנו הקדושה
בומביי או מומבאיי
דיון בנוגע לשמות הערכים של בומביי ובית חב"ד בומביי. הועתק משיחה:בית חב"ד בומביי. אנא חוו דעתכם.
- בומביי זהו שם ישן, וכעת כידוע יש שם חדש לעיר זו. כדאי להחליף? פיני 02:44, 15 יוני 2009 (EDT)
- הסתכל כאן. חסיד חב"ד* אידישעפדיה
- בומביי זהו שם ישן, וכעת כידוע יש שם חדש לעיר זו. כדאי להחליף? פיני 02:44, 15 יוני 2009 (EDT)
- יש פה ידיעה אנונימית המתיימרת לומר כי השם מומבאיי קשור לעבודה זרה. מצדו השני של המיתרס, תראה את השלוחים למומבאיי, ואת המימסד וכלי התקשורת החב"דיים בעולם, איש מהם לא ידע כי זה קשור לעבודה זרה. ונאמר מפורשות גם גבי קרא לעיר מומביי כפי שניתן לראות מתמונות רבות המתפרסמות ברשת האינטרנט פיני 09:20, 15 יוני 2009 (EDT)
- אכן, צדק מי שאמר שהשם שמשם "מומביי" מקורו בעבודה זרה (מדוייק יותר: אליל), אבל מכאן ועד לפסילת השם, צריך לבדוק:
- א. האם יש משמעות נוספת לשם הזה?
- ב. האם מדובר באמונה השוללת מציאות אחדות השם (מי שמכיר קצת את התרבות ההודית יודע שיש להם עשרות אלים וכולם מכהנים בו זמנית והקב"ה ביניהם)?
- ג. א"כ (דיברתי עם הודי בנושא והוא אמר לי שלפי אמונתם כל ה"אלים" מקבלים את כוחם מהקב"ה), צריך לבדוק שאי"ז אלא כחומר ביד היוצר, כידוע פסיקת הרמב"ם בנושא?
- ד. נוסף להכל, אין הכוונה בנתינת השם "מומבאי" לעבודה זרה, אלא סמל לניצחון שהיה להם על מדינה עויינת וחזרתם לתרבותם שלהם, מה שהופך את הנושא למורכב מאוד ומצריך דיון אצל בעלי מקצוע שיודעים הן את האלילות והן את דעת תורה בנידון (אפי' מהשלוחים הוותיקים ביותר בהודו לא שמעתי דעה ברורה בנושא).
- מי אמר שזה שם של עבודה זרה? ומי פסל את השם מומבאיי? פיני 16:37, 22 ספטמבר 2009 (IDT)
- פטרבורג נקראת ע"ש "קדוש" נוצרי, ושמו "פיוטר הקדוש". רבותינו נשיאינו לא נמנעו לקרוא לעיר בשמה, ואדרבה הרבי כידוע העדיף שם זה, על לנינגראד. אבל גם כאשר קראו לה לנינגרד ע"ש לנין, איש לא חשב לקרוא לה בשם אחר. הקפידה היא לא להגיד סנקט פטרבורג, כדי לא לומר שהפיוטר הוא ח"ו קדוש וק"ל פיני 08:43, 23 אוקטובר 2009 (IST)
- פיני, אתה בטוח שפטרבורג היא ע"ש פיוט תמיד חשבתי שהיא ע"ש הצאר פטר. עכ"פ בנוגע לךעניין זה, אני לא יודע אם זה קשור לעניין בומביי, אבל להעיר שגם נזהר רבינו מלומר ולכתוב את המילה סאן לפני פרנציסקו, אלא רק ס. פרנציסקו או פרנציסקו וכיו"ב, כנ"ל ס. מוניקה שאמר הרבי שישנו ל"שמחה מוניקה", וכה"ג. חסיד חב"ד (שיחה)
- פטרבורג נקראת ע"ש "קדוש" נוצרי, ושמו "פיוטר הקדוש". רבותינו נשיאינו לא נמנעו לקרוא לעיר בשמה, ואדרבה הרבי כידוע העדיף שם זה, על לנינגראד. אבל גם כאשר קראו לה לנינגרד ע"ש לנין, איש לא חשב לקרוא לה בשם אחר. הקפידה היא לא להגיד סנקט פטרבורג, כדי לא לומר שהפיוטר הוא ח"ו קדוש וק"ל פיני 08:43, 23 אוקטובר 2009 (IST)
- השם פטרבורג הוא אכן שם של אחד מנהוצרים הראשונים שהאמין בשיתוף רח"ל. אבל עדיין זה קל יותר משם של עבודה זרה ממש (כ"מומבי" "ארי ראמא" ודומיהן). בכלל, כאמור לעיל, הנושא מורכב מאוד ויש בו פרטים קטנים רבים שבהם תלוי כחוט השערה, האם זהו עבו"ז או סתם שטות. --חיים נהר (שיחה) 14:58, 23 אוקטובר 2009 (IST)
תבניות היום יום
הערה למערכת ה"היום יום": תבניות היום יום, שאגב כל הכבוד להם, חייבים להיכנס לקטגוריה מסויימת. אף אחד מהם לא נמצא בקטגוריה! כמו"כ יש להוריד את הקישור למילים "היום יום" כיון שהוא כבר מופיע בכותרת העמוד הראשי.
בנוסף לכך, תקוותי ליצור בוט שיחליף באופן אוטומטי את היום יום ולא שיווצר מצב שכמה ימים אף אחד לא מעדכן את זה. --חיים נהר (שיחה) 07:10, 1 אוקטובר 2009 (IST)
נשות רבותינו נשיאינו
רציתי לשאול לדעתיכון: האם נשות רבותינו נשיאינו מגיע להם מקום של כבוד תחת הקטגוריה "נשיאי חב"ד" או "בית רבי". --חיים נהר (שיחה) 21:32, 12 אוקטובר 2009 (IST)
- דעתי: בית רבי. נשיאי חב"ד ישנם שבעה. אשה, בת, אח וכו' מקומם ב"בית רבי". --chabadnik - שיחה 21:17, 18 אוקטובר 2009 (IST)
דעתך נתקבלה בהכרעת ה"רוב". --חיים נהר (שיחה) 21:40, 18 אוקטובר 2009 (IST)
החסיד ר' לייב באשע'ס
הבנתי שהוא היה בעל תפילה אצל אחד מרבותינו ולא היה מאלו שמאריכים מי יודע פרטים וגם הבנתי בכלל שזה משפחה של פרושים ולא חסידים אז ..
קטגוריות חדשות
לענ"ד כדאי להוסיף כמה קטגוריות חדשות. ובהקדים: הדמויות החב"דיות מתחלקות לפי תקופות, ורק לחלקם הקטן יש עוד קטגוריות. הייתי מוסיף: ראשי ישיבה, משפיעים, מנהלי מוסדות, סופרים, עיתונאים, זמרים ועוד. אישית, איני יודע כיצד מייצרים קטגוריות כאלו, לכן אני מבקש כי מי שיודע ורוצה שיכנס לעבודה חשובה זו פיני 13:16, 26 אוקטובר 2009 (IST)
חשון או חשוון?
צריך להגיע להחלטה חד חד משמעית. האם לכתוב מר-חשון או מר-חשוון? השאלה היא איך כותבים זאת בעברית מצויה. לי נראה "מר-חשוון". יש מי שחולק?
מהדורה חב"דפדית של ספר התניא
פרוייקט נסיוני: תניא - לקוטי אמרים - פרק ב. אנא חוו דעתכם. סומכוס 22:51, 1 נובמבר 2009 (IST)
הועבר משיחה:תניא - לקוטי אמרים - פרק ב
זהו ערך נסיוני לפרק ב' של ספר התניא. איני חושב כי חבדפדיה צריכה להיות מאסף לכל כתבי החסידות, בשביל כך יש את אתר ספריית חב"ד. אלא שאני חושב שספר התניא הוא כל כך יסודי, שראוי הוא להיות בתור ערך. מה גם שהרבה ערכים יסודיים בתורת החסידות צריך להפנות להרחבה בפרקים של ספר התניא, ואם יהיה גרסא שלו בחבדפדיה זה יכול להיות מאוד נוח ללימוד (ראו למשל: נשמות ישראל, נפש האלוקית, אהבת ישראל).
מן הצד השני ידוע הזהירות הדרושה במיוחד בנוגע לספר התניא, ובפרט שלא לשנות מן צורת הדפוס, שהוא בבחינת תורה שבכתב וכו'. כך שיש צדדים לכאן ולכאן, ואשאיר את נושא זה לדיון של החברים כאן, ואשמח לשמוע מאי דעתכם, ויחד להכריע בשאלה זו. בברכה, סומכוס 22:45, 1 נובמבר 2009 (IST)
- אולי לצרף צילום של הפרק כפי שהוא מודפס פיני
- א. דיון כזה צריך להיות באולם דיונים. ב. לדעתי אין מקום לטקטס של התניא. בשביל זה יש את האתרים שזה עניינים ואפשר לציין לאתרים אלו באמצעות תבנית:מקור. לעומת זאת, בהחלט אפשר לסכם את פרקי התניא וליחד לכל פרק ערך לעצמו. --חיים נהר (שיחה) 23:18, 1 נובמבר 2009 (IST)
- ראה את השינויים שביצעתי בערך, בהם הוספתי מין סיכום או הקדמה לפרק. אני חושב שעדיין צריך לשים את לשון ספר התניא עצמו, שכן קשה מאוד לסכם את פרק התניא, והרבה מן הרעיונות המרכזיים של הפרק אינם מובנים בלי לשון הפרק עצמו.
- בצורה הנוכחית יש בעיה כי אין הבדל ניכר בין לשון פרק התניא עצמו, לבין הדברים שסביבו, אולם זה אפשר לפתור בעזרת איזה שינוי גרפי. כמו כן נראה שאפשר להוסיף כותרת משנה של "ביאורים בפרק זה" שבו יובאו מהם הנקודות העיקריות עליהם עמדו בביאור של פרק זה. כמו כן צריך להשלים את כותרת משנה "מהדורת הדפוס", וכן לעשות תפריט בצד שיאפשר ניווט בין פרקי התניא. סבורני כי בתוך עבודה מקיפה זו, יש מקום גם ללשון פרק התניא עצמו. בנקודה זו אני חושב שאתה צודק, והכותרת "מהדורה חב"דפדית של ספר התניא" אינה נכונה. גם אם יובא לשון הפרק עצמו, הרי שעיקר הערך צריך להיות המסגרת האינצקלופדית של הפרק, שהרי חבדפדיה אינה ספריית חב"ד. בברכה, סומכוס 19:22, 2 נובמבר 2009 (IST)
- א. דיון כזה צריך להיות באולם דיונים. ב. לדעתי אין מקום לטקטס של התניא. בשביל זה יש את האתרים שזה עניינים ואפשר לציין לאתרים אלו באמצעות תבנית:מקור. לעומת זאת, בהחלט אפשר לסכם את פרקי התניא וליחד לכל פרק ערך לעצמו. --חיים נהר (שיחה) 23:18, 1 נובמבר 2009 (IST)
תורת רבותינו נשיאנו
כהמשך ל"היום-יום" ו"תניא", עלה בדעתי נאך רעיון, ואשמח לשמוע דעתכם.
- כידוע, בא' כסלו תשמ"ט הורה הרבי על לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו.
- עלה בדעתי, אשר בכל יום מימי החודש נכניס ליקוט, וכמובן בליקוט זה יש עשרות ומואת קישורים לערכים, והסברים
+הוספות לערכים. גם אנ"ש יוכלו לקיים את ההואה יותר בקלות ובנוחות, כאשר יהיה להם הסברים על המושגים.
- ניתן להיעזר בלקט מתורת רבותינו נשיאנו ובליקוטים המופיעים בחב"ד אינפו מתוך החוברת. חסיד חב"ד (שיחה)
שינויים בקטגריות ובפורטלים
באם שייך, הייתי רוצה להציע שתי הצעות להעלות להצבעה או להחלטת מפיעלי חב"דפדיה. הצעה אחת, להחליף את הקטגוריה הראשית מדיה חב"ד בקטגוריה הפצת המעיינות, או במילים יותר ברורות למשתמשים חיצוניים - פעילות חב"ד בעולם, בקטגוריה זו יוכנס כל הנושא של שליחות של עשרת המבצעים וכו'. לא ייתכן שנושא כה עיקרי יהיה בקטגוריה פנימית, בפרט לאחר שיש פורטל די יפה שיוכל להתפתח על עשרת המבצעים. את הקטגוריה של מדיה חב"ד אפשר לפצל, לאתרי חוץ תחת הקטגוריה פעילות חב"ד בעולם, ואת אתרי הפנים תחת הקטגוריה ערים וקהילות חב"ד - זה שייך לקהילתיות של חב"ד, (דו"ק). לדעתי אין צורך להיות מקובעים על מה שהיה עד היום.
שנית בנוגע לפורטלים (ראשית כל לכל העורכים היקרים השייכים לעבודה טכנית, לצערי אני לא שייך, להעלות תמונות וכו', הידעת חידודים (אני מוכן להתגייס להידעת וכיו"ב אם מישהו ייתן לי עזרה טכנית זה מאד יעזור) זה מוסיף המון לפורטלים), למחוק את הפורטלים תפארת בחורים וכן את כולל זקנים לוי יצחק, פורטלים אלו לא יכולים לשאת בתוכם יותר מעשרה ערכים, זה סתם בדיחה שיש עליהם פורטל.
אנא חוו דעתכם. --Shalom 21:16, 10 נובמבר 2009 (IST)
- הידעת. דעתי חיובית. פורטלים הנ"ל - למחוק פיני 11:36, 11 נובמבר 2009 (IST)
- בנוגע להצעת פתיחת קטגוריה חדשה. מסכים בהחלט. השם יכול להיות "פעילות חב"ד", "בעולם" לדעתי - מיותר ומגביל. הקטגוריה "מדיה חב"ד" מכיל כמה קטגוריות משנה נוספות על מה שהזכרת והם יכולים להופיע בשלמותם תחת הקטגוריה "מדיה חב"ד שתהיה תת-קטגוריה ב"פעילות חב"ד". אין צורך לפצל ואתרי האינטרנט לא שייכים לקהילתיות. רוב האתרים החב"דיים לא שייכים לקהילות (פרט לבודדים ממש), אלא למטרות חדשותיות, הפצת המעיינות וכדומה. בנוגע לפורטלים, משתמש חב"דניק טיפל בפנייתך.
- בנוגע לעזרה טכנית, אשמח לעזור בכל שתחפוץ בדף השיחה שלי. הייתי ממליץ לך גם לעבור על דף ברוכים הבאים ושאר דפי העזרה. --בהצלחה. חיים נהר (שיחה) 21:57, 11 נובמבר 2009 (IST)
פנים חדשות לחב"דפדיה
ב"ה הצלחנו לשדרג את הגירסא של המערכת. הגירסא החדשה מכילה תכונות חדשות ומגוונות, ביניהם האפשרות להצגת תאריך יהודי. תקוותינו שיהיה זה לתועלת כולם. --בהצלחה! חיים נהר (שיחה) 11:32, 22 בנובמבר 2009 (UTC)
- מזל טוב. האם זה רק אלי - ואם לא, האם זה קשור לגרסא החדשה - שהסמל לא מופיע בראש האתר? חסיד חב"ד (שיחה)
עוד השמטה: אין קישור לחב"ד אינפו ב"תיבת כלים". חסיד חב"ד (שיחה)
- ועוד: כאשר לוחצים על הוספת תמונה יוצא התמונה כקובץ, ולא כהקודם שהי' אפשר להוסיף כותרת וכו'. חסיד חב"ד (שיחה)
- נו, מה קורה? תקלה ב' לדוגמא, ממש מציקה, גם א' לא נעים, וד'. ג' לא כ"כ משנה, אבל התרגלתי להיכנס לחב"ד אינפו דרכו. "ואין מזרזין אלא למזורזין". חסיד חב"ד (שיחה)
תקלות
מאז השידרוג של המערכת נתגלו התקלות הבאות. מי שמוצא תקלות נוספות, נא להוסיף. (הבעיות בטיפול). --בהצלחה! חיים נהר (שיחה) 20:27, 24 בנובמבר 2009 (UTC)
א. הלוגו נעלם.
ב. התגית ref לא פעילה וזה משבש מאות ערכים בחב"דפדיה.
ג. הלינק לאתר החדשות חב"ד.אינפו בצד שמאל של המערכת.
ד. הסטטיסטיקות קפצו לאחור (בכחמישים אלף צפיות).
ה. כאשר מוסיפים תמונה באמצעות הלחצן המוקדש לכך, מוספת התמונה בצורת קובץ רגיל, ללא אפשרות שינויי גודל, הוספת כותרת וכו'.
פתרונות
בנוגע לתמונות, אפשר להוסיף בעברית: [ [קובץ:שם התמונה|שמאל|ממוזער|כיתוב תמונה]]. לגודל התמונה יש להוסיף את הגודל הרצוי (250px). --בהצלחה! חיים נהר (שיחה) 08:58, 26 בנובמבר 2009 (UTC)
ברינוא
אם אפשר לייצר בוט או משהו דומה (לא מבין בזה בכלל) שישנה ויחחליף בין ברינואה לברינוא (כפי שם הערך)? --אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 08:40, 24 בנובמבר 2009 (UTC)
- שוב ראיתי, שבאמת שם הערך הוא ברינואה, א"כ יש לשנות להיפוך, אך עכ"פ יש לקבוע נוסחה אחידה, הנ"ל.
הצעות חדשות לשיפור!
א. יישום הצעתו של משתמש:Shalom לעיל (פיסקה "שינויים בקטגריות ובפורטלים") להחליף את קטגוריה:מדיה חב"ד מקטגוריה ראשית לתת קטגוריה ובמקומה לשים את קטגוריה:הפצת המעיינות בעמוד הראשי.
ב. הסרה זמנית של תבנית:ערך מומלץ מהעמוד הראשי, עד שיהיו עשרות רבות של ערכים מומלצים ברמה גבוהה. הסרה זו תיצור גם מראה מאוזן יותר בין הצד השמאלי של העמוד הראשי שארוך הרבה יותר מהצד הימיני.
מחכה לחוות דעתכם! --בהצלחה! חיים נהר (שיחה) 20:42, 24 בנובמבר 2009 (UTC)
דעתי ידועה, הצלחה רבה, כל הכבוד לחיים נהר, על המרץ הבלתי נדלה לאחרונה, לשיפור האתר מבחינה טכנית.--Shalom 00:31, 25 בנובמבר 2009 (UTC)
המשך שיפור!
בעקבות החלפת הפצת המעיינות מקטגוריה משנית לראשית, נכחתי לראות שסדר הקטגוריות הראשיות בעמוד הראשי אינו מכוון. אי לכך חשבתי על סדר הקטגוריות כדלקמן:
שורה 1 - יסודות החסידות - ללא שינוי.
שורה 2 - תוכן החסידות - תורת החסידות, ספרות חב"ד, הפצת המעיינות
שורה 3 - "סביב חסידות" - ניגוני חב"ד, ימי חב"ד, מנהגי חב"ד
שורה 4 - קהילת החסידים - חסידים ואנשי מעשה, ערים וקהילות חב"ד, מוסדות וארגונים
מחכה לחוות דעתכם. --בהצלחה! חיים נהר (שיחה) 20:12, 29 בנובמבר 2009 (UTC)
(מכאן הועבר מדף שיחת חב"דפדיה:אולם דיונים)
הודעה חשובה
היכנסו לאידישעפדיה בית הכנסת היורטואלי של חב"דפדיה.
צריך להיכנס בשביל להבין...
חסיד 10:38, 24 יולי 2008 (EDT)
מחשב שכולו תורה - "אלא לשמש את קוני" יזרז את הגאולה
בשיחת ליל שמח"ת קודם הקפות ה'תשנ"ב סוף סעיף ב:
http://www.chabad.info/files/dvash_malcut/110.pdf
"אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני", פירושו... הענין היחידי שישנו - הוא "לשמש את קוני". אולי יש לומר הביאור בהעיקוב המבהיל של הגאולה - שהוא מצד זה שהיתה חסרה אצל בנ"י שלימות בדרגת העבודה באופן ד"אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני" שדוקא על ידי זה מגיעים להגאולה.... אבל עכשיו כבר הוסר גם עיקוב זה...
ובהערה 61 שם: דוגמה לדבר - החילוק בין זהב ותחש.... שבזהב קיימת האפשריות להשתמש בו בענייני חול... מה שאין כן בנוגע לתחש - הרי "לפי שעה נזדמן לו.." שכל מציאותו אינה אלא בשביל המשכן. עיין שם בארוכה.
אם נשווה את זה למה שהרבי שיבח בכמה מקומות ניצול הדברים הטכנולוגיים לדברים שבקדושה, ולדוגמה:
משיחת ש"פ תרומה תשד"מ - לקו"ש כו עמ' 38
ישנם כאלו שטוענים שרדיו שייך לסטרא אחרא, ואסור להשתמש בו לדברים שבקדושה.
טיעון זה - נוגד לעיקר גדול באמונה. שכן הסטרא אחרא אינו מסוגל לברוא שום דבר יש מאין (סנהדרין סז, ב), ומקרא מלא דבר הכתוב (בראשית א, א) "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", "את" לרבות צבאיהם (רש"י בראשית א, יד), וח"ו לומר שמישהו חוץ מהשם יתברך מסוגל לברוא משהו. וכמבואר בתניא (אגה"ק סימן כ): רק "הוא לבדו (המאציל ברוך הוא) בכחו ויכלתו לברוא יש מאין".
והנה, גם תכלית בריאת כל דבר מפורשת בתורה (אבות ספ"ו): "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו". ואם אפילו יתוש לא נברא אלא לכבודו יתברך – על אחת כמה וכמה כח אדיר כרדיו (העברת קול מסוף העולם ועד סופו ברגע כמימרא)!
ואותם אנשים שאינם מנצלים כח זה בקדושה - אין הקב"ה מאבד את הדבר הטוב בשבילם. ובלשון המשנה (עבודה זרה פ"ד מ"ז): "שאלו את הזקנים ברומי, אם אין רצונו בעבודת כוכבים למה אינו מבטלה, אמרו להן... הרי הן עובדין לחמה וללבנה... יאבד עולמו מפני השוטים"?!
ואין לחלק ולומר שהדברים אמורים רק לגבי חמה ולבנה, שמלכתחילה נבראו להאיר על הארץ, ורק לאחר מכן החלו לעבוד אותם, אבל לא לגבי רדיו, שנוצל מלכתחילה להיפך הטוב - שהרי רז"ל אמרו (שמו"ר רפל"ה) "לא היה העולם ראוי להשתמש בזהבו, למה נברא? בשביל המשכן ובשביל בית המקדש", כך אומרים חז"ל למרות שלפני עשיית המשכן השתמשו בזהב לעבודת אלילים (ראה רמב"ם הלכות עבודה זרה פ"א). (משיחת ש"פ תרומה תשד"מ - לקו"ש כו עמ' 380)
אבל משיחת שמחת תורה נ"ב שהבאנו משמע שצריכים גם משהו במשקל כזה שאין לו גם את האפשרות אחרת חוץ מ"לשמש את קוני".
ובפועל ממש רואים במוחש שהמחשב יש לו עוצמה אדירה ביותר, אבל ביחד עם זה היות וישנה את האפשרות להתמש בו גם לדברים אחרים, הרי הרבה פעמים יצא שכרו בהפסדו.
הנה כמה אפשרויות איך לבנות מחשב שכל כולו תורה ומצוות:
1. מחשב שיש עליו את כל התורה כולה, כולל גם כל ספרי רבותינו נשיאנו עם אפשרות חיפוש וכו', שיחות ווידיאו של הרבי, ושלא יצטרכו לשדרג אותו. וגם שלא יהיה לו שום אפשרות של חיבור לא לאינטרנט ולא להכניס בו דיסקים. היות ומאות גיגה-בייט למחשב לא עולה הרבה כלל כיום, אפשרי שמלכתחילה יהיה במחשב כל מה שבן תורה צריך בכול מכול כול.
2. מחשב שיהיה מחובר לרשת פנימית אינטרה-נט (להבדיל מאינטרנט) שיש לו גישה אך ורק לאתרים של חידושי תורה ואתרי תורה כדוגמת 'הערות וביאורים' - אהלי תורה - http://haoros.com/ או אוצר ספרי חב"ד - http://chabadlibrary.org/books/ . המעלה בזה - אפשרות לכתוב חידושי תורה - דיבוק חברים ופלפול התלמידים - מעלות שהתורה נקנית בהם.. אפשר להעמיד כאלו בכל ישיבה ועל ידי זה יהיה קישור הדוק בין כל הישיבות בקשר לחידושי תורה וכדומה.
3. כדוגמה של 1, אבל הוא יתעדכן מדי פעם על ידי חיבורו לרשת באופן סמוי. אפשר לעשות שיהי מחובר דרך רשת הפלפונים, ככה שלא יצטרכו חוטים ומינוי לאינטרנט. תהיה אפשרות לכתוב חידושי תורה, ואחרי שהמערכת תבדוק את החידושי תורה שנכתבו, זה יתעדכן למחרת. היות וזה יצטרך להעביר רק טקסט, השימוש בגלי הפלפון יהיה מנימלי, והתשלום גם כן מינימלי.
יש עוד כמה אפשרויות, ותן לחכם ויחכם עוד...
תגידו
אפשר לעשות אצלכם ערכים על אתרים אחרים שמתחרים באינפו (כמו סיאואל שטורעם קסול וכולי). עקיבא הערשקא ליפמאן הלוי לבית לעווינסאהן.
(עד כאן הועבר מדף שיחת חב"דפדיה:אולם דיונים)